"קידום המצוינות בחינוך המדעי-טכנולוגי – אבן יסוד לחוסן הלאומי ולעתיד הביטחוני"

"קידום המצוינות בחינוך בפרט, ובמקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) בפרט, הוא אבן יסוד לחוסן הלאומי ולעתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל. יש להמשיך ולהילחם על מערכת החינוך, לעודד מצוינות ולצמצם פערים", כך אמר לאנשים ומחשבים אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך.

הקרן פתחה היום (א') את שבוע המצוינות שלה, שהתקיים בפעם הראשונה ב-2022 וחוזר כעת, לאחר הפסקה בגלל המלחמות. במסגרת השבוע צפויים מאות ארגונים ממגזרים שונים במשק – היי-טק, גופים ביטחוניים, בתי ספר, תנועות נוער ומוסדות תרבות – לפתוח את שעריהם לציבור ולהציג את המצוינות שלהם. התפיסה הבסיסית של מארגני השבוע היא שהמצוינות נמצאת בכל מקום.

"המטרה שלנו היא לעורר גאווה במצוינות הישראלית, לשמר אותה ולעורר השראה בקרב הדור הצעיר", אמר הורביץ. לדבריו, "אירועי ה-7 באוקטובר הדגישו את מחיר ההזנחה וחוסר המצוינות".

קרן טראמפ לחינוך היא אחת הקרנות הפילנתרופיות המשפיעות בישראל בתחום, והיא שמה דגש על קידום מצוינות במתמטיקה ובמדעים. הקרן הוקמה ב-2011 ביוזמת הפילנתרופ האמריקני צ׳ארלס (צ׳אק) טראמפ (אין קשר לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ). בנוסף למימון, הקרן מעורבת בקידום תוכניות בתחום החינוך, עם דגש על מקצועות ה-STEM, שבהם היא רואה כמפתח להכשרת הדור הבא של המוחות המצטיניים של ישראל.

איך מנחילים מצוינות לדור החדש בתקופה זו?
הורביץ: "יש פה דור שגדל בד בבד עם שורה של משברים. השארנו אותם בבית בקורונה, כדי להגן על סבא וסבתא. אחר כך פתחנו את הקניונים, כי אמרנו שהשופינג בא לפני הלימודים, וגם במלחמות של השנים האחרונות אמרנו להם שההישרדות והקיום קודמים לכל וסגרנו להם את בתי הספר. העמדנו בסכנה את העתיד שלהם. יש לנו חוב גדול לדור הזה, שבדרך הטבע הוא זה שייקח את ההגה בעוד כמה שנים, ואנחנו צריכים לוודא שמי מהם שיבחר להישאר בארץ ולהמשיך לבנות אותה – יהיו לו הכלים והיכולות לכך, ושתהיה לו מעטפת גדולה שתתמוך בערכי המצוינות".

מה אתה אומר לצעירים?
"אני אומר להם שלימודי חמש יחידות לימוד במתמטיקה, בתוספת פיזיקה או מדעי המחשב, הם 'מפתח זהב', שפותח דלתות רבות ומאפשר הגשמת חלומות בתחומי הביטחון, הרפואה, ההיי-טק ועוד. זוהי דרך שלכם לתרום לחוסן הלאומי ולשגשוג המדינה".

מהי הפעילות השוטפת של הקרן?
"הפלטפורמה המרכזית שאנחנו מסייעים לה היא בגרות היי-טק. זה שילוב בין חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית, בפיזיקה ו/או במדעי המחשב. מחקר גדול שערכנו עם מכון אהרון הראה כי השילוב של תחומים אלה מניב את אנשי המחקר של הדור הבא. בהקשר זה, הוקמה ועדה ציבורית-ממשלתית בראשותו של דדי פרלמוטר, שגם אני הייתי חבר בה. היא גיבשה המלצות לממשלה והמסקנות שלה הובילו להחלטות משמעותיות, כמו החלטת ממשלה שהציבה יעד של 20% מסיימי בגרות בהיי-טק בשנה, עם מטרות ספציפיות, שדורשות השקעות לא מעטות. ראינו מדדי הצלחה יפים מאוד שסייעו להגדלת ענף ההיי-טק".

איך זה מתיישב עם המציאות של מחסור במורים ועם יתר האתגרים שעומדים בפני מערכת החינוך?
"התוכניות והפעילות שלנו מונעות את ההידרדרות ועוזרות להמשיך קדימה. התוכנית המקורית של בגרות חמש יחידות במתמטיקה, שהתחילה בתקופתו של נפתלי בנט כשר החינוך, יצרה אנרגיה חיובית והוכיחה שאפשר. מערכת החינוך היא גוף מורכב, שמעסיק 220 אלף אנשים, ואי אפשר להתעלם מכך שמאז הקורונה היא מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים – העדר רצף לימודי, סגירת בתי ספר והשינוי בעולמות התעסוקה, שלא מעודד יותר מדי אנשים לבחור בהוראה. גם היחס למורים הוא לא היה מה שהיה פעם, ואנחנו מודדים אותם בעיקר בתקופות חירום, שגם בהן הם עובדים מאוד קשה. חלק מאותה מצוינות היא ההיערכות. היו לנו שלל משברים בשש השנים האחרונות, והיינו צריכים להיערך ללימודים בתקופות חירום, למשל במלחמה עם איראן".

יש טענה שאומרת שמערכת החינוך לא מכשירה את הדור הבא לשוק העבודה. מה דעתך?
"אנחנו מעורבים בשורה של פעילויות בהובלת משרד החינוך, בין היתר בגרות חמש יחידות בבינה מלאכותית. זה דבר שעובדים עליו כעת במרץ, יחד עם הטכניון וגורמים נוספים. יש כבר תוכנית חלוצית של מכון ויצמן, שבמסגרתה ילדים ניגשים לחמש יחידות בלמידת מכונה, ומשלבים קורסים אקדמיים בארץ ובחו"ל. אבל חייבים להגביר את הקצב. תוכנית הבגרות בבינה מלאכותית מדברת בשלב הראשון על 1,500 בוגרים בשנה, זה מספר יפה, אבל עדיין נמוך ממה שצריך. כדי להגיע ליעד הנדרש צריך להכשיר מורים, לבנות תכנים, ולהיות מסוגלים לעדכן ולשנות מהר".

איך הקרן עוזרת?
"אנחנו תומכים בכל התוכניות החלוציות הללו – תוכנית מגשימים, התוכניות של מכון ויצמן והטכניון, ועוד. מדובר בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו גם מעורבים בתוכניות השינוי, מכנסים את כל השחקנים, למשל בתחום הבינה המלאכותית, דנים יחד ומסייעים למשרד החינוך לממש אותן. אנחנו דואגים בעיקר לתיאום ושיתוף פעולה, כדי להשפיע, כי בישראל, לא פעם עובדים בשיטה שכל אחד ממציא את הגלגל בעצמו ורוצה שכולם ילכו אחריו. אנחנו שואפים שכולם ילכו ביחד".

מה לגבי צמצום פערים והגדלת חלקה של הפריפריה בהיי-טק?
"יש בארץ מספר לא מבוטל של ערי מצוינות, ששם ראשי הערים לקחו אחריות, כולל בפריפריה – מקריית שמונה ועד דימונה. המנהיגות המקומית היא שחקן מאוד מרכזי כאן, וראינו את השיפור בתוצאות של חמש יחידות גם בערי פריפריה. אנחנו ממשיכים לעבוד עם השלטון המקומי, משתפים פעולה עם הרשויות ומתחילים לראות צמצום פערים, אבל זה לא מספיק. זה תלוי במידה רבה בראשי הערים".

פרסמת לא מזמן מאמר ובו כתבת שכמו שהרמטכ"ל הרים דגל אדום ואמר שהצבא שעלול לקרוס, כך צריך להרים דגל אדום גם לגבי מערכת החינוך. האם המצב גרוע עד כדי כך?
"אני חושב שכשמרימים דגלים אדומים, זה לא כדי לרפות את הידיים של מישהו, אלא על מנת לקדם ולשפר. ברור שמערכות שלא מטפלים בהן ומוותרים עליהן עלולות לקרוס, ואנחנו עובדים כדי שזה לא יקרה".

האם אתה אופטימי או פסימי לגבי התוצאה הצפויה של זה?
"אני אופטימי. קודם כל משום שכל מי שעוסק בחינוך חייב להיות אופטימי ושנית, הוכח שכשיש יעד, נחישות, שיתוף פעולה וניהול נכון אפשר לשנות ולשפר, גם במערכת מורכבת כמו מערכת החינוך".