דו"ח ממשלתי: מערכת החינוך נכשלת בייצור הדור הבא של ההיי-טק

אם בהיי-טק (ובצה"ל) חושבים להסתמך על מערכת החינוך לייצור הדור הבא של העובדים בענף – יכול להיות שצריכים שם לחשב מסלול מחדש: דו"ח שפרסמה היום (ה') ועדת פרלמוטר – ועדה ממשלתית לקידום ההון להגדלת ההון האנושי בהיי-טק – מצביע על כך שהמערכת שאחראית על חינוך ילדי ישראל כושלת בכך. הוועדה מזהירה שאם לא יהיה שינוי מהיר במערכת החינוך, ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה ותאבד את מעמדה בעולם.

הוועדה, שבראשה עומד דדי פרלמוטר, מוותיקי ההיי-טק הישראלי ובעבר סגן נשיא אינטל העולמית, מצביע על מגמות מדאיגות במערכת החינוך: לאחר עשור של עלייה עקבית, שיעור הזכאים לבגרות היי-טק נעצר בשלוש השנים האחרונות, ובשנת הלימודים הקודמת עמד על 10.8% בלבד. נתון מטריד נוסף הוא הירידה בשיעור הזכאים.ות לבגרות זו בקרב אוכלוסיות שונות, כאשר שיעור התלמידות הזכאיות ירד בשנתיים האחרונות מ-8.6% ל-7.8% (קיטון של קרוב ל-10%), בחברה הערבית שיעור הזכאים עומד על 7.3% בלבד וגם בפריפריה הנתונים נמוכים.

גם בהשכלה הגבוהה נרשמו סימני האטה בשנה האחרונה: נרשם קיטון של 0.9% במספר הנרשמים לתארים טכנולוגיים באוניברסיטאות וירידה חדה של 10.5% במספר הנרשמים במכללות.

יותר משרות טק בחברות שאינן טק

ענף ההיי-טק אחראי כיום ל-19.4% מהתל"ג ול-57% מהייצוא של ישראל. עם זאת, הדו”ח מצביע על כך שהענף פועל בתוך מה שמוגדר כ-“סערה המושלמת”: מלחמה מתמשכת, תנודתיות מקרו-כלכלית והאצה דרמטית במהפכת הבינה המלאכותית.

לצד זאת, ניכר שינוי מבני בשוק העבודה: בשנים האחרונות, שנות המלחמה בעזה, חלה האטה בקצה הגידול במשרות הטכנולוגיות בחברות ההיי-טק – ב-2023 הוא עמד על 3.2%, ב-2024 היה קיטון של 1.3% וב-2025 נרשמה עלייה של 2.8% בלבד. זאת, לעומת קצב גידול של 6.1% ב-2017-2022. לעומת זאת, משרות הטק בחברות שאינן ההיי-טק גדלו אשתקד בשיעור ניכר יותר מאשר המשרות בחברות בענף – עלייה של 4.3%. בוועדה רואים בכך סימן מעודד למעבר ממשק שבו ההיי-טק הוא קטר מבודד לכזה שמבוסס יותר ויותר על טכנולוגיה. אחוז המועסקים במשרות טק ב-2025 עמד על 14.8% -עלייה שנתית של 0.3%. הוועדה הציבה יעד שלפיו עד 2035, שיעור משקות הטק במשק יעמוד על 16.6%.

מהפכת ה-AI משנה את שוק העבודה

דדי פרלמוטר. צילום: פיני חמו

דו"ח פרלמוטר מצביע על מה שכבר ידוע: מהפכת הבינה המלאכותית משנה את הכישורים והמיומנויות הנדרשים בשוק העבודה. כלי AI מסוגלים לבצע כיום משימות מורכבות, טכניות ואחרות, ולכן עובדים נדרשים כבר בתחילת הקריירה שלהם למיומנויות מתקדמות, כגון חשיבה מערכתית, פתרון בעיות מורכבות ויכולת עבודה אפקטיבית לצד מערכות בינה מלאכותית.

אולם השינוי לא נוגע רק לצעירים – גם עובדים שכבר נמצאים בשוק העבודה נדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה, כאשר הכשרה חד פעמית לבינה מלאכותית כבר לא מספיקה. הדו”ח מדגיש את הצורך בהקמת מערכת למידה לאורך החיים (LLL – Life Long Learning), שתאפשר לעובדים לעדכן מיומנויות בזמן אמת ולהשתלב בתפקידים המשתנים.

בנוסף, כותבים חברי הוועדה, ללא הרחבה משמעותית של השתתפות נשים, ערבים, חרדים ותושבי פריפריה בענף ההיי-טק יהיה קשה לעמוד ביעדי הצמיחה של ישראל ולהבטיח את יתרונה התחרותי לאורך זמן.

מה הוועדה ממליצה לעשות?

הדו”ח מציג שורה של המלצות לצעדים אופרטיביים: ראשית, על מערכת החינוך להעלות את שיעור הזכאים לבגרות בהיי-טק שהיא מציבה לעצמה לשנים הקרובות. הוועדה ממליצה שהיעד ל-2033, ולכל המאוחר 2034, יעמוד על 20%, ומציעה יעדי ביניים של 15.5% עד שנת 2028 ו-18% עד 2031. בנוסף, הוועדה ממליצה על עיגון תקציב רב שנתי לתוכניות לימודי ה-STEM (ר"ת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), הרחבה והעמקה של מסלולי ההכשרה החוץ אקדמיים והארכת משכם, קידום מסלולי מיקרו-תארים באקדמיה כחלק מתשתית הלמידה לאורך החיים ועדכון ספר העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כך שיכלול מקצועות חדשים כגון ארכיטקט AI ומטמיע AI.
בנוסף, קורא הדו”ח לחיזוק מנגנוני הבקרה הממשלתיים, כדי להבטיח שהחלטות הממשלה בנושא יתורגמו ליישום בפועל.

"ישראל חייבת לשמר את הגב הכלכלי שלה – ההיי-טק"

פרלמוטר אמר כי "לצד יצירת חוסן ביטחוני, ישראל חייבת לשמר את הגב הכלכלי החזק שלה: ההייטק. דווקא בזמני משבר, כמו זה שאנחנו נמצאים בו כיום, אנחנו רואים שוב עד כמה הטכנולוגיה וההיי-טק הם תנאי ליציבות המשק".

"אנחנו בעיצומה של סערה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית", הוסיף. "אם לא נשנה עכשיו את מערכת החינוך וההכשרה, ישראל תישאר מאחור במרוץ ה-AI מול מדינות העולם. אנחנו חייבים להתאים את מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית, כך שיאפשרו לישראל להישאר בחזית טכנולוגית עולמית: אסור להסתפק בלימוד של מקצוע נקודתי, וצריך ללמד איך ללמוד, כיצד לחשוב ואיך להסתגל".

לדבריו, "אם ישראל רוצה להמשיך להוביל, עליה לקבל החלטות אמיצות, להבטיח רציפות תקציבית, ולהשקיע השקעה עמוקה ומתמשכת בהון האנושי – מהחינוך היסודי ועד להשכלה הגבוהה".

פרלמוטר ציין כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו משרות קיימות נעלמות או משתנות וחדשות נוצרות בקצב מהיר. זה מייצר גם סיכון וגם הזדמנות, ואם נשכיל להשקיע בהון האנושי ולהכשיר הן את הדור הנוכחי ואת דור העתיד מהר וביעילות להשלמת יכולות הבינה המלאכותית, מדינת ישראל תשמור ואולי אף תגדיל את התנופה הכלכלית, הביטחונית והחברתית".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

לדברי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, "ענף ההיי-טק הוא הנכס האסטרטגי המשמעותי ביותר של המדינה, וההון האנושי הוא המנוע המזין אותו. השקעה בכישורי העתיד, שאליה אנחנו מחויבים, היא לא רק צעד כלכלי, אלא חובה לאומית לשימור המצוינות המדעית והטכנולוגית, והבטחת חוסנה הלאומי של ישראל לדורות הבאים. ישראל יכולה להוביל את העידן החדש – אם נקבל היום את ההחלטות האמיצות".