סכנה: מערך הדיגיטל הלאומי עלול לאבד את עצמאותו

בתחילת השבוע דיווחנו, בפרסום ראשון, על סיום תפקידה של מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי. הסיבה הרשמית הייתה סיום חוזה העסקתה, בתום חמש שנים, והחלטת שר הכלכלה, ניר ברקת, שלא להאריך את כהונתה. לב עמי לא סיימה את כהונתה מרצונה. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה ממשיכה לקדנציה נוספת, כדי לממש את התוכניות והאתגרים הבאים של המערך.

לב עמי שיגרה, באמצעות עו"ד גלעד ברנע, מכתב לנציבות שירות המדינה, שבו טענה שאי חידוש העסקתה לא נובע מטעמים מקצועיים, ושמעורבות של השר לטובת מינוי פוליטי עלולה לפגוע בעצמאות המקצועית והניהולית של המערך. ברקת טען כי ההחלטה נובעת מחוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודה של לב עמי, ואין להחלטה שלא להאריך את כהונתה כל קשר לרצון למנות לתפקיד מינוי פוליטי כזה או אחר. לב עמי כתבה במכתבה כי היא הראתה לברקת, בפגישה שהתקיימה ביניהם, כיצד היא מממשת את היעדים שהוצבו לה עם תחילת כהונתה. בסביבתה אומרים שאם אכן היה לברקת חוסר שביעות רצון, מדוע הוא חיכה ולא פיטר אותה עם מינויו ב-2023?

פה קבור הכלב?

לב עמי מונתה לתפקיד בממשלה הקודמת, על ידי שרת הכלכלה הקודמת, אורנה ברביבאי – וייתכן שפה קבור הכלב, כמו בהרבה מינויים של בעלי תפקידים שבוצעו בממשלת השינוי והממשלה הנוכחית נפרדה מהם. משרות אמון הוא דבר שקיים במשרדי ממשלה, וזכותם של השרים להחליף את הממונים אליהן, אלא שתפקיד מנכ"ל מערך הדיגיטל הלאומי לא מוגדר כמשרת אמון. מדובר במינוי מקצועי, שנבחר על ידי ועדת איתור מקצועית, ולכן אין לשר הכלכלה מנדט להשפיע על זהות הנבחר לתפקיד.

שירה לב עמי, (עדיין) מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

המהלך של ברקת, שהוא מהלך של פיטורים לכל דבר ועניין, מעורר דאגה בכלל, ובקרב אנשי המקצוע בתקשוב הממשלתי בפרט. מדובר במהלך שחורג מגבולות משרד הכלכלה, משום שמערך הדיגיטל הלאומי הוא לא אגף פנימי במשרד, אלא גוף עצמאי – גם אם הוא מהווה חלק ממשרדו של ברקת. מיום הקמתו, המערך פועל עם כל משרדי הממשלה ועם גופים ציבוריים, ובמקרים רבים זוכה מהם לשבחים. הוא גם לא גוף שעוסק בפוליטיקה בשום צורה ודרך. למעשה, כל אנשי התקשוב בממשלה הם לא אנשים פוליטיים אלא כאלה שעוסקים, כאמור, בתקשוב ובחדשנות. הדעות והזהות הפוליטית של אנשי המקצוע הללו לא ידועות ברבים – וכך זה בדיוק צריך להיות.

זאת אחת הסיבות לכך שברקת עלול ליצור בפיטורים של לב עמי תקדים מסוכן. אם אנשי מקצוע בממשלה, בכל ממשלה, בתחומי התקשוב ולא רק, ימונו על פי השתייכותם הפוליטית, זה קרוב לוודאי יפגע בפעילותם ויביא למתן שירות פחות טוב – למשרדים עצמם ובסופו של דבר גם לאזרחים.

נכון לעכשיו לא ברור מי יחליף את לב עמי, וסביר להניח שיהיו מספר מועמדים. נדרש לעקוב ולוודא שהמינוי של המחליף יהיה מסיבות מקצועיות נטו, ללא כל זיקה פוליטית, שתגרום לביטול העצמאות של אחד הגופים היותר חשובים ומקצועיים בממשלה

יש כאן עוד סוגיה, שגם היא עלולה לפגוע בעצמאות התקשוב הממשלתי, ובמרכזו מערך הדיגיטל הלאומי – גם אם עד עכשיו זה לא קרה: הטלטול שלו בין משרדים שונים. כמעט בכל הקמת ממשלה חדשה, התקשוב הממשלתי "עבר דירה" ונדד בין משרדים, לעתים כאתנן לשר כזה או אחר שראש ממשלה כזה או אחר היה חפץ ביקרו. הוא היה תחילה במשרד ראש הממשלה, משם הוא עבר לאגף החשב הכללי במשרד האוצר, אחר כך שהה תקופה קצרה במשרד הכלכלה, משם הגיע למשרד לשוויון חברתי ועם הקמת מערך הדיגיטל הוא חזר לדירה הנוכחית שלו – במשרד הכלכלה. למערך יש תקציב נפרד, של כמיליארד שקלים, והכפיפות שלו לשר היא מנהלית בלבד, ברמת הדיווח.

מערך הדיגיטל הלאומי היה אמור לחזור למשרד ראש הממשלה, כחלק מחוק ההסדרים, תחת חסותו של המטה הלאומי לבינה מלאכותית – אבל זה כנראה לא יקרה. אם המערך היה אמנם עובר, ייתכן שכהונתה של לב עמי הייתה מוארכת, מאחר שהיא לא הייתה כפופה לשר כזה או אחר, אלא לראש הממשלה – שכידוע עסוק בימים אלה בדברים אחרים…

לא פעם ראשונה

למען האמת, ברקת הוא לא השר הראשון שמנסה לצמצם את העצמאות של אחד מגופי התקשוב הממשלתי. בתחילת כהונתה של הממשלה הקודמת, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, אורית פרקש הכהן, הובילה מהלך להכפפת רשות החדשנות למשרדה, במקום שתהיה רשות עצמאית. רשות החדשנות היא אחד הגופים הטכנולוגיים החשובים בממשלה, והוא חשוב, שלא לומר קריטי, לאומת הסטארט-אפ. המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד ראשי תעשיית ההיי-טק, ובצדק – ובסופו של דבר לא יצא לפועל. כיום, רשות החדשנות ממשיכה להיות במסגרת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אבל נהנית מעצמאות מקצועית מוחלטת.

נכון לעכשיו לא ברור מי יחליף את לב עמי, וסביר להניח שיהיו מספר מועמדים. נדרש לעקוב ולוודא שהמינוי של המחליף יהיה מסיבות מקצועיות נטו, ללא כל זיקה פוליטית, שתגרום לביטול העצמאות של אחד הגופים היותר חשובים ומקצועיים בממשלה.

השפעת המלחמה על שרשרת האספקה ותעשיית ההיי-טק

המלחמה עם איראן משפיעה מיידית על שרשראות האספקה של תעשיות שונות ברחבי העולם, כולל תעשיית ההיי-טק. אמנם, אין לסגירה (הסלקטיבית) של מיצרי הורמוז על ידי האיראנים השפעה ישירות על ישראל, ברמת המחסור באנרגיה, אבל יש לה השפעה על אמצעי הובלה וזמני אספקה.

השפעה ישירה יותר על ישראל ועל ההיי-טק שלנו יש לסגירת השמיים בגלל המלחמה: חברות השילוח הבינלאומיות, שמפעילות מכאן צי מטוסים לשילוח סחורות, הוציאו אותם מהארץ. זה מקשה מאוד על הייצוא מישראל, של ההיי-טק ובכלל – מאריך את זמן ההובלה בשבועות, יוצר בעיות שינוע, פוגע ביעילות הלוגיסטית ועוד.

אלא שיש מגזר מסוים בתעשיית ההיי-טק שדווקא עשוי להרוויח מזה: חברות שמפתחות מערכות חיזוי מדויקות של תחום שרשרת האספקה. יש כמה וכמה חברות שמפתחות מערכות כאלה, וארגונים שתלויים בשרשרת האספקה נדרשים להן כיום יותר מבעבר. המערכות האלה מאפשרות להם להבין איפה הפגיעה בשרשרת האספקה – פגיעה שעלולה להיות או כזו שכבר קיימת – וכיצד אפשר להתגבר עליה. תהליכי ייבוא וייצוא מבוססים על מערכות שמחברות בין ממשקים רבים שקשורים בשחקנים בתחום זה.

מסוכנות באספקטים רבים – גם של שרשראות האספקה. מתקפות הסייבר מאיראן ושולחותיה. צילום: ChatGPT

יש כאן עוד היבט, ואחד משמעותי – הסייבר. אתמול (ד') פרסמנו תחזית של אנליסטים מ-S&P Global Ratings, שלפיה "הסכסוך במזרח התיכון הוא גם מלחמת סייבר, שהגבירה את הסיכונים הדיגיטליים בכלל האזור. אירוע סייבר משמעותי, או המשך הגידול בהיקף של מתקפות סייבר בעקבות הסכסוך, עלולים להשפיע על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות, הכלכלה ותנאי האשראי הגלובליים".

בהתמודדות עם אתגרים אלה יש מקום להיעזר בבינה מלאכותית, שיכולה לסייע בניתוח דפוסים היסטוריים, לחזות היכן עלולות להיות פגיעות עתידיות, להצביע על מוקדים קריטיים כמו נמלים ומיצרים בעייתיים (כמו מיצרי הורמוז בימים אלה) ולדעת כיצד ניתן לפתור את הבעיות האלה.

ביום ה' בשבוע הבא נקיים וובינר מיוחד שיעסוק בשרשרת האספקה בזמן חירום. הוובינר הזה הוא חלק מסדרה של מפגשים וירטואליים שאנחנו, באנשים ומחשבים, מקיימים מאז תחילת המלחמה, כחלק מהאסטרטגיה והמשימה שלנו ללוות את הארגונים במשק בכלל ובענף ההיי-טק בפרט, שעושים מאמצים לממש את ההמשכיות העסקית. השבוע קיימנו וובינרים על היערכות המגזר הממשלתי ועל כיצד הבינה המלאכותית יכולה לסייע לתפקוד טוב יותר בזמן חירום. בשבוע הבא צפויים, בנוסף לוובינר בתחום שרשרת האספקה, מפגשים וירטואליים על בריאות ופתרונות טכנולוגיים מצילי חיים, וכן על שמירה על תשתיות, דאטה סנטרים ועוד. ניתן למצוא את כל הפרטים בעמוד האירועים שלנו. אתם מוזמנים.