הפוטנציאל הלא ממומש: "נשים ערביות נתקלות בגזענות – גם בהיי-טק"
מספר הנשים הערביות בהיי-טק בטל בשישים, והרצון של חברות, מנהלים ועובדים לשנות את המצב - מוגבל, בפרט אחרי ה-7.10 ● למרות זאת, מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק, ארגון שעוסק בשילוב ערבים בענף - אופטימית
במשך שנים מדובר על כך שמגזר ההיי-טק הוא מכיל ומקבל, בוודאי יותר ממגזרים אחרים במשק. אלא שהנתונים והעדויות מהשטח מראים שזה לא תמיד נכון: המספרים של החרדים והערבים בהיי-טק הם קטנים, בוודאי לעומת חלקם באוכלוסייה הכללית, ויהיה נכון לומר שהם מודרים מההיי-טק. כשזה מגיע לנשים – חרדיות וערביות – מדובר בהדרה כפולה: הן על רקע המגזר שאליו הן משתייכות והן על רקע היותן נשים.
לאחר שאתמול (א') הצגנו בפניכם את סיפורן של שלוש נשים ערביות ודרוזיות שעובדות בהיי-טק, מצליחות ויכולות להיות רול מודליות לנשים אחרות מהחברות שלהן, היום אנחנו רוצים לעסוק בצד השני, והפחות יפה, של המטבע.
הנשים הערביות מהוות לכל היותר 1% בלבד מהמועסקות והמועסקים בהיי-טק הישראלי – תלוי באיזה דו"ח מסתכלים. אצל הגברים הערבים המצב מעט טוב יותר, ומביא לכך שכלל העובדים.ות מהחברה הערבית בענף עומד על 4%. ועדיין, הערבים.ות מהווים.ות 21.1% מכלל תושבי ישראל.
חשוב לציין: הסיבה למספרן הנמוך מאוד של נשים מהחברה הערבית בהיי-טק הישראלי היא לא רק אפליה (לא מוצהרת, כמובן) שנוקטים המראיינים וחברות ההיי-טק, אלא גם חסמים חברתיים ותרבותיים – התפיסה השמרנית, הרווחת במידה רבה בחברה זו, שלפיה מקומה של האישה בבית, עם הילדים; חסם התחבורה – ההיי-טק ממוקם ברובו המכריע במרכז הארץ, בעוד שרוב היישובים הערביים ממוקמים בנגב, בגליל ובמשולש, והתחבורה הציבורית משם למרכזי הטכנולוגיה של ישראל לא מצטיינת, בלשון המעטה; והעובדה שחלק לא מבוטל מההיי-טק הישראלי בנוי על חבר מביא חבר – מה שעל פי רוב אין לסטודנטים ערביים. העובדה שלא מעט מנהלים וסטארט-אפיסטים הם יוצאי יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל משלימה את התמונה. מכל זה ניתן לראות שההיי-טק הישראלי נמצא רחוק, פיזית וחברתית, מהרבה מאוד מהנשים הערביות.
המצב הזה מביא לכך שכמעט שאין לנשים הערביות שחושבות על עבודה בהיי-טק רול מודליות. עם זאת, לדברי מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק – ארגון שעוסק בקידומם של ערבים בהיי-טק הישראלי, המצב מתחיל להשתנות: "יש כבר נשים ערביות בוגרות אקדמיה במקצועות הטכנולוגיה, מהנדסות שעובדות בהיי-טק וסטארט-אפיסטיות, שמקימות סטארט-אפים ומצליחות. זה משתנה והנשים הצעירות מהחברה הערבית קולטות את זה".

גם לנשים הערביות מגיע מקום ב-"מועדון" של ההיי-טק. צילום: ג'מיני
השפעת המלחמה
ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה רק הרעו את המצב. ג'לג'ולי אמרה כי "המלחמה אתגרה עוד יותר את קליטת המהנדסים הערבים והמהנדסות הערביות בתעשייה. היא הגבירה את הגזענות והדעות הקדומות בחברה הישראלית, ובכלל זה בהיי-טק".
"תאר לעצמך שמהנדסת ערביה שהולכת עם כיסוי ראש מתראיינת לעבודה. מה קורה לראש צוות שרואה מולו מועמדת עם חיג'אב? אילו דעות קדומות רצות לו בראש? ומה הוא חושב על זה?", שאלה. "יש דעות קדומות, ואם לא נעשה עבודה לנטרל את הסטריאוטיפים – זה מאוד ישפיע. יש תפיסות מושרשות, שצריך לעקור אותן".
מקום לאופטימיות
למרות הגזענות והאפליה, והאתגרים האחרים שבפניהן ניצבות הצעירות הערביות (והצעירים הערבים) שרוצות להתקבל בהיי-טק, ג'לג'ולי אופטימית. האופטימיות שלה לא עיוורת למציאות – נהפוך הוא: היא רואה מגמות בחברה הערבית, וגם אבל במידה פחותה בתעשיית ההיי-טק, שמביאים אותה למסקנה הזו. לדבריה, האופטימיות שלה נובעת הן מהרצון הגובר שלהן להשתלב בהיי-טק, והן מהנכונות של החברות לקלוט אותן לעבודה.
נתחיל בצד של הצעירות: על פי הנתונים, מספר הסטודנטיות הערביות למקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) גדל בשנים האחרונות, והן מהוות 60% מכלל הסטודנטים מהחברה הערבית במקצועות אלה באקדמיה. לדברי ג'לג'ולי, "זה מאוד מעודד. נשים ערביות צעירות התחילו לפרוץ את מחסום המקצועות שיותר מתאימים לנשים, שזה מצוין. מדובר בשינוי מבורך, שעבדנו עליו קשה".
היא ציינה כי "ההתפתחות החברתית בחברה הערבית סייעה לכך מאוד. בתיכון, רוב הבנות הערביות לומדות מתמטיקה ופיזיקה, במספרים עצומים. הפער היה, ועודנו במידה מסוימת, בין התיכון לאקדמיה. הן למדו חמש יחידות מתמטיקה אבל הלכו ללמוד הוראה. אנחנו וארגונים אחרים עושים פעילות רבה כדי שהן ילכו ללימודי היי-טק בהשכלה הגבוהה. אנחנו אומרים להן: אם את רוצה להתפתח, את צריכה לבחור מקצוע נדרש, שמרוויחים בו טוב – ופעמים רבות אנחנו מצליחים לשכנע".
ועדיין, ההורים לא מערימים קשיים?
"לפעמים כן. היציאה של נשים לעבודה מתקבלת אצלנו בעין יותר יפה מאשר פעם. יש קונצנזוס שתעשיית ההיי-טק היא קטר הצמיחה, אבל יש סייגים: ההורים יעדיפו בדרך כלל שהילדה שלהם תלך ללמוד רפואה ולא הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים, כי הם חושבים שמקצוע הרפואה יותר יציב ואין בו את התנודות שיש בהיי-טק".
"תאר לעצמך שמהנדסת ערביה שהולכת עם כיסוי ראש מתראיינת לעבודה. מה קורה לראש צוות שרואה מולו מועמדת עם חיג'אב? אילו דעות קדומות רצות לו בראש? ומה הוא חושב על זה?"
ג'לג'ולי שואבת אופטימיות גם מהעבודה שצופן-תשביק עושה עם חברות היי-טק, בפרט עם מחלקות משאבי האנוש ועובדים ומנהלים בענף. "אנחנו מקיימים סדנאות על גיוון והכלה, והחשיבות שלהן, ומלמדים חברות ואנשי היי-טק על התרבות הערבית", אמרה.
האם ההיענות רחבה?
"אנחנו רואים שחלק מהחברות נענות לזה, ויש חברות שמנגישות ומדגישות, גם בפני העמיתים היהודים, את המנהגים והדת של הערבים, למשל בחודש הרמדאן (שאנחנו נמצאים במהלכו עכשיו – י"ה). אלה בעיקר החברות הבינלאומיות. בנוסף, יש בחלק מהחברות מועדונים של מהנדסים ומהנדסות מהחברה הערבית. כל זה עוזר להתגבר על המחסומים, לפתוח את העובדים היהודים לתרבויות אחרות. זה מאוד חשוב: ההיכרות המעמיקה עם התרבות של הקולגה שלך מסירה המון מחסומים".
עוד סיבה לאופטימיות, לפי ג'לג'ולי, היא שאנבידיה מקימה בימים אלה שני קמפוסים חדשים במקומות קרובים ליישובים ערביים: בקריית טבעון ובבאר שבע. "ההקמה של המרכזים החדשים יוצרת הזדמנות גדולה גם לצעירים.ות ערבים.ות בצפון ובדרום, אבל אנבידיה צריכה לעשות מאמץ ואני מקווה שהם יעשו שיתוף פעולה אתנו. יש באזורים האלה ריכוזים גדולים של האוכלוסייה הערבית, כולל בוגרי.ות מקצועות טכנולוגיה, ואנבידיה נחשבת לאחת החברות בתעשיית ההיי-טק שיש בהן את האחוז הכי גבוה של מהנדסים.ות ערבים.ות. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי גם בקמפוסים החדשים", אמרה.
מה צריך לעשות כדי להגדיל עוד יותר את המספר של הנשים הערביות בהיי-טק?
"זה שיש יותר סטודנטיות ערביות למקצועות הטכנולוגיה יגדיל את המספר שלהן בתעשייה, אבל כדי שהוא יגדל עוד יש כמה צעדים שהממשלה, החברות וארגונים כמונו צריכים לעשות. החברות צריכות לבנות מסלולים שיעזרו למהנדסת הערבייה להתקדם, כמו שיש מסלולים ייחודיים לחרדיות. יש צורך גם בתקציבים ממשלתיים. לממשלה יש תפקיד מאוד חשוב – לתת לחברות תמריצים לקלוט סטודנטים.ות ערבים.ות. עד השנה האחרונה פעלה תוכנית החומש לחברה הערבית, והשנה, לצערי הרב, הממשלה החליטה לקצץ בה קיצוץ גדול, של שני מיליארד שקלים. זה משליך לרעה על תוכניות הקידום הכלכלי והתעסוקתי של החברה הערבית. בנוסף, 2026 היא השנה האחרונה של תוכנית החומש והממשלה לא פועלת על מנת שתהיה תוכנית נוספת. למרבה האבסורד, מי שקידמה את הביטול היא השרה לשוויון חברתי, מאי גולן".












תגובות
(0)