"צו השעה: להקים מערכת רדיו לאומית"

"גופי הממשל מדברים שנים רבות על מערכת רדיו לאומי. באסון השרפה בכרמל ב-2010 התגלו ליקויים ביכולת של גופי ההצלה והחירום השונים לתקשר ביניהם, עקב שימוש במערכות קשר ובתדרים נפרדים. הממשלה החליטה על הקמת מערכת רדיו לאומית משותפת ואחידה לכלל גופי החירום וההצלה שתאפשר תקשורת רציפה בין הארגונים במצבי חירום ואסונות. בחלוף יותר מעשור, המצב דורש שינוי: אין פלטפורמת תקשורת אחידה ואחודה ל'מגיבים הראשונים' – כוחות החירום וההצלה המגיעים ראשונים לשטח: לפיקוד העורף יש מערכת משלו, למגן דוד אדום יש מערכת נפרדת, ואנו במכבי אש חולקים אותה מערכת עם המשטרה. צו השעה הוא להקים מערכת רדיו לאומי אחידה ומשותפת", כך אמר תת-טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב, נציבות כבאות והצלה לישראל.

צנטנר השתתף בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ד') בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. הנחה את הוובינר יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי צנטנר, "הקרב של לוחמי האש מוכרע בדקות הראשונות להגעתם לזירה, ותלוי במודל 'מעז', – ראשי תיבות של מרחב, עוצמה וזמן. את המודל בנה רב-טפסר אייל כספי, נציב הכבאות. שלושת הגורמים האלה הם קריטיים להצלחת המשימה: על מנת להכריע שריפה יש להגיע בכוחות גדולים, במסות, ובמהירות".

בשבת בבוקר, אמר צנטנר, "הכרזנו על פקודת 'לפיד אדום' והפעלנו את המטה המבצעי של חטיבת התקשוב. מצב מלחמה שונה משגרה. משהוכרזה מלחמה – הניהול עובר מהמשטרה לפיקוד העורף. זה לא עובר 'חלק', אבל מהר מתגברים על חילוקי הדעות ומאבקי האגו מתוך רצון 'להסתער' על האירוע".

בחטיבת התקשוב שלוש רגליים: מחלקת טכנולוגיות ומערכות מידע בראשות המנמ"ר, טפסר משנה גיא חסון; מחלקת קשר מבצעי, בראשות טפסר משנה אייל אבזקייב; ומחלקת לוגיסטיקה בתקשוב, בראשה עומד סגן טפסר קובי צונזר. ה-IT במערך הכבאות משרת את 3,200 עובדיו, 2,200 מהם – לוחמי אש. זאת לצד יותר מ-4,000 מתנדבים שונים – שירות לאומי, חרדים, וצופי אש. "בעת שכזו", ציין, "אנו מגייסים לתגבור כבאים 'כתומים', אנשי מילואים, כבאים בפיקוד העורף. כך, בשגרה בכל כבאית יש 2-3 לוחמי.ות אש, ובחירום – 5-6".

"נדרשנו לחזק את תשתיות המוקד הטלפוני שלנו בשבת בבוקר", אמר, "אז ערוץ הטלפוניה הופך לעוד יותר חשוב. כל אזרח.ית שרואה אש ושומע 'בום' –  מצלצל 102". צנטנר הסביר כי "מרגע קבלת הודעה על אירוע – אנו מחויבים להוצאת צוות לשטח בתוך 60 שניות. במוקד אסור לתת לאזרחים להמתין למענה יותר מ-15 שניות. אם המוקד עמוס – המערכת 'תעיף' אותו למוקד הפנוי הראשון. אנחנו נמדדים ועורכים על כך בקרות". הוא הוסיף, כי "לצד 102, אם הפנייה היא לרישוי עסק, או נושא אחר בין האזרח לנציבות, הוא מופנה ל-4964* – מוקד השירות לאזרח".

מספר המתקפות נסק לאלפים ביום

בהיבט מתקפות סייבר, אמר, "בשבוע שלפני המלחמה, חווינו 600-700 מתקפות על מערכות ה-IT בממוצע יומי. מאז שבת הנתונים נסקו לאלפים ביום ובשיאם הגיעו ל-17,000 מתקפות".

"בהיעדר תמונת אירוע ארצית", אמר צנטנר, "נטלנו על עצמנו את המשימה: בכל אירוע לבנות 'אירוע חוזי' מורכב. אנו אוספים את התמונות והסרטים משלל מקורות: המצלמות שבכבאיות ועל קסדות לוחמי האש, מצלמות מהעיריות, מערכות BI ו-GIS ועוד. את כלל החומר אנו 'שופכים' לאגם נתונים אחד. תמונת חוזי ארצית זו משמשת את כלל גופי החירום בשטח ומעניקה להם יתרון בהבנת המצב ובהתמצאות – ברגעים הראשונים להגעתם. למשל – כיצד נראה המבנה ומה הייתה חלוקת החדרים בטרם פגיעת הטיל, או לפני שריפה, היכן חיבורי מים ואנרגיה. כך, המצילים מקבלים מידע אמין מפורט וקרוב לזמן אמת בשכבות מידע מרובות".

"התובנות שלנו עד כה", סיכם צנטנר, "הן ארבע: בסוגית קשר רדיו, עדיין אין פלטפורמת תקשורת אחודה למגיבים הראשונים; אין למערכות הניווט האזרחיות, דוגמת ווייז ומפות גוגל – דרך להוביל את גופי החירום בנתיב הקצר והמהיר ביותר בלא התחשבות בפקקי התנועה. הנווטנים לא מתעדפים את גופי החירום; נדרש להקים אגם מידע ארצי לנתוני חוזי לחירום, תוך העמקת שיתופי הפעולה ביניהם – צה"ל, משטרה, מד"א, עיריות, הנהלות כבישים כגון נתיבי איילון, הרכבות הקלות ועוד; אין מידע על זהות ופרטי האוכלוסייה באירוע: נדרש 'לעשות סדר' בזירה, כמה אנשים ישנם והיו בה, מי נעדר, מי חולץ. המידע כיום חלקי ויש להעשיר אותו. לסיום, הכבאיות והכבאים ערוכים, דרוכים ומלאי מוטיבציה: להיות בכל מקום ובכל שעה – עבור אזרחי.ות ישראל".