ה-AI במחשב הנייד "רצה רק על הדאטה שלי"

"מה שקורה כיום במחשבים זה שבמכשירים קטנים ודקים אפשר היום להריץ מודלי AI מאוד גדולים. נכון שבסופו של דבר הגודל בהחלט קובע. אין ספק שאם מריצים שאילתה במודלים שיכולים לעבד 70 מיליארד פרמטרים, אתה מקבל תשובה יותר חכמה ויותר מהירה ממודלים של 30 מיליארד פרמטרים. אבל ברוב המקרים אנחנו לא צריכים את המודלים הענקיים הללו, בוודאי לא בשביל שימושים יום יומיים – והרצה מקומית של מודלים בקצה, במחשב הנייד, גם חוסכת את התשלום על אסימונים", והיא רצה רק על הדאטה שלי", כך סיפר גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל (Intel) במפגש עיתונאים שנערך אתמול (ב') במטה של החברה בפתח תקווה.

במסגרת המפגש הציג טמיר את יכולות ה-AI המובנות במעבדים החדשים של אינטל, מעבדי ה-Panther Lake, אותם השיקה החברה באופן רשמי במסגרת תערוכת CES 2026 בתחילת ינואר האחרון, בלאס וגאס.

במהלך האירוע הוצגו כמה מחשבים ניידים שמכילים את המעבדים החדשים של החברה, וכאמור הם יכולים להריץ מודלים בגודל של עד 30 מיליארד משתנים באופן מקומי, וזה בזכות עוצמת מחשוב AI, שמגיעה עד 180TOPS בכלל המעבד, עם עד 120TOPS מהשבב הגרפי החדש, מהדור השלישי של מעבדי התצוגה Xe של החברה, ועד 50TOPS משבב ה-NPU.

שבב המחשוב העצבי החדש של החברה אמנם מציע רק מעט יותר ממיטב הביצועים בדור השני של מעבדי ה-Core Ultra, אבל מדובר בשבב שמציע 40% יותר ביצועים בגודל של פיסת הסיליקון מאשר בדור הקודם.

כמו כן טמיר טען שסך ביצועי ה-AI של המעבדים החדשים גדול עד פי 9 לעומת המעבדים שמציעה קוואלקום לתחום המחשוב האישי, וכן עד פי 3 לעומת המעבדים של המתחרה הגדולה של AMD.

גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל, עם מצגת שהראה באירוע. צילום: צבי קצבורג

המודלים החדשים – כמו מעבר מ-IQ  של95 ל-160

"המודלים החדשים של ה-AI עשו תוך שנה אחת בלבד קפיצת דרך אדירה", אמר טמיר. "אפשר לומר שבהיבט של ה-IQ הם קפצו מרמה של 95 נקודות של אדם סטנדרטי לרמה של IQ של גאון, מעל 160, ובקצב מטורף כאמור.

השאלה הכי גדולה ששואלים אותי היא, אז מה הלאה? אני לא יודע מה הסף העליון של בדיקות ה-IQ, ואני בכלל לא יודע אם אפשר, לדוגמה, למדוד IQ ברמה של 500 נקודות, אבל ברמה של הצורך שלי בעבודה ובבית, IQ של 200 זה מעל ומעבר, וכבר עכשיו זה מודלים חכמים יותר מהרוב המכריע של בני האנוש – אולי צריך 500 כדי לחקור תרופות לריפוי סרטן, כדי לזהות חדשות כזב, אבל זה מעבר לצרכים שלנו".

לדבריו, המודלים ימשיכו להתפתח, אבל זה מרוץ שלטענתו נשארו בו רק ארבע עד חמש חברות גדולות שיכולות להמשיך ולהשקיע עשרות מיליוני דולרים, וטמיר מעריך שזה לא ימנע מהן לרגע מלהמשיך לרוץ לכיוון השגת סופר אינטליגנציה.

"לחברות הללו יש הגבלה אחת: האלגוריתמים שלהן. אין להם הגבלה של עוצמה ולא זיכרון ולא בעיות קירור, ומי שעוקב יודע שחלקן כבר קונות כורים גרעיניים קטנים כדי לספק את הכוח לדאטה סנטרים שלהן", הוא אמר.

"אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות"

אבל הצד השני הוא ההרצה בקצה, במחשב הנייד, במצלמות אבטחה וגם ברובוטים במפעל. "אנו נראה יותר ויותר חוכמה שמגיעה לכל מיני מקומות, כמו רובוטים תעשייתיים, שבעצם יכילו בתוכם מחשב שיודע לבד להריץ יישומי AI כדי לזהות, לדוגמה, חלק לקוי ולא צריך לעלות לענן בשביל זה, אין סיבה. לא כל הדאטה צריכה להגיע לענן, למשל מצלמות אבטחה קהילתיות שיכולות לזהות בזכות מחשב קטן בתוכן אם אירעה תאונה ויש פצועים ואם צריך להזמין אמבולנס", הוא סיפר.

הוא הוסיף כי, "אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות. שברנו את מחסום השפה, זו הפריצה הגדולה – הנקודה בזמן בה הצלחנו לקחת את הטקסט שלנו ולשבור אותו לאסימונים, לאותיות וחתיכות מאוד קטנות, בדיוק כמו שהמדע עובד, מפרק הכל לאטומים, ואז מבין איך להרכיב את זה מחדש. הצלחנו להגיע לכך שהקשר בין אסימונים שומר על הקשרים סמנטיים לאסימונים האחרים, ואז למדנו איך לייצג את כל הקשרים הללו בשפה – וזה חשוב כי רוב הידע האנושי מקודד באופן טקסטואלי".

לדבריו, השינוי הגדול שעובר כיום השוק הוא שבמקום לתכנת מחשבים מביאים את ה-AI לדאטה ושואלים אותה מה את יכולה לעשות עם הנתונים. "וזה הנתונים שלי, והם שמורים במחשב, ואני לא רוצה שבענן ילמדו מה שמור, עם מי דיברתי, מה אני עושה וכדומה", הוא סיכם.