סקירה: מטען מהיר- טעינה של כמה מכשירים במקביל

אחת העובדות הידועות של השוק הדיגיטלי המודרני היא, שלא משנה מה עובי הסוללה ששיש עמוק בתוך הטלפון, המחשב או כל מכשיר אחר, אי אפשר לעבור יותר מדי זמן בלי הצורך לחבר מכשיר לקיר – ומכיוון שכל מכשיר שני, כולל שייקר ידני או מפזר אוויר זעיר, מצויד כיום בסוללה פנימית שטוענים באמצעות חיבור USB, הרשימה ארוכה, והצורך רק הולך וגדל.

והצורך במטען חזק ורב חיבורים רק גדל בשנתיים-שלוש האחרונות אחרי שהרבה מאוד יצרניות, כמו אפל, סמסונג ואחרות החליטו לחסוך בהוצאות שלהן ולהוציא את המטען מקופסאות רוב הטלפונים או בכלל – ולהעביר עוד הוצאה לכתפי הצרכנים, עם כהותרת "שמירה על איכות הסביבה".

אנקר היא אחת החברות המוכרות היטב בתחום המטענים, ואחד המטענים האחרונים שהיא השיקה מספק תשובה לצורך בטעינה של כמה וכמה מכשירים במקביל, בשילוב עם ניידות גבוהה בגוף יחסית קטן, שמחברים לשקע חשמלי רגיל, והכי חשוב: עם רמת הספק כולל יחסית גבוהה של 140 ואט.

זהו מטען GaN, חומר מוליך למחצה, שמשתמשים בו בתעשיית המטענים ואמצעים חשמליים אחרים כדי לספק מהירות טעינה גבוהה יותר במארז יחסית קטן.

תצוגה של נתונים

העיצוב של המטען הזה, ששמו המלא יוזכר כעת – ובפעם האחת  והיחידה – Charger (140W, 4-Port, PD 3.1), מאוד שונה מהמוכר. החיבורים שלו, אחד מהם USB-A ושלושה נוספים USB-C, נמצאים בתחתית ולא מאחור כנהוג. זה קצת מקשה לפעמים, במיוחד עבור שקעים בקיר, ש אז לא רואים את החיבורים, במיוחד אם זה שקע מעל שולחן או בגובה המותניים, וצריך להפעיל את חוש המימוש אם רוצים לחבר כבל נוסף – כשהחלופה היא לנתק את המטען מהקיר, לחבר את הכבל, ואז להשיב אותו למקומו, או שמחברים ארבעה כבלים שיהיו זמינים כל הזמן. לא תמיד נוח.

אבל יש סיבה טובה לכך. בחלק האחורי יש תצוגה שהיא אולי סוג של גימיק, אבל בהחלט מעניינת. בלחיצה על כפתור המגע שלמטה אפשר לעבור בין מצב שמאפשר לראות כמה טעינה מספקת כל יציאה בכל רגע נתון, כמה הספק מספק המטען באופן כולל, כמה זמן הוא עובד, ולא פחות חשוב: מה הטמפרטורה שלו. אם מחכים לפעמים רואים גם פרצוף מחייך, ובכל מקרה לאחר דקה של אי שימוש התצוגה נכבית כדי לשמור עליה – אם כי לפי אנקר היא אמורה להחזיק מעמד 10,000 ימים, הרבה מעבר לחיי המדף של המטען, כנראה.

המטען אמנם כבד, כ-395 גרם, אבל זו לא אמורה להיות בעיה ממשית – אבל לא הספקתי לבחון אותו לאורך חודשים כדי לוודא שהוא לא גורם נזק לשקע.

הספק לא זהה

ארבעת החיבורים מאחור מסומנים ב-C1, C2, C3 ו-A1. הסימונים הללו לא סתמיים כדי לספור את היציאות: לכל אחד מהם יש הספק יציאה שונה, שתלוי גם בעומס על המטען. אם מטעינים מכשיר אחד בלבד C1 ו-C2 מספקים עד 140 ואט, C3 מספק עד 40 וואט, ואילו חיבור ה-USB-A מציע לכל היותר 33 וואט.

העניינים קצת "מסתבכים" כשמחברים עוד מכשירים למטען. בחיבור מלא, כלומר ארבעה מכשירים, ההספקים יורדים ל-65, 45, 12 ו-12, בהתאמה, כך שחשוב להבין לאיזו יציאה לחבר כל מכשיר בעת צורך שכזה – חבל לתפוס את יציאת ה-65 עם מכשיר שנטען לכל היותר בהספק של 25 ואט, לדוגמה.

יש גם שילובים שונים של הספקים אם מחברים שניים/שלושה מכשירים, אבל המדריך מסביר זאת היטב – אם כי אני מודה ומתוודה, שהסיכוי לזכור את הדברים האלה בעל פה הוא די קלוש. אז באופן עקרוני צריך לחבר את המכשירים שדורשים יותר, כמו PC או טלפון חכם מודרני, לשתי יציאות ה-C הראשונות.

הגנות ושאר דברים

במטען משולבת טכנולוגיה בשם ActiveShield 2.0, שמנטרת את החום שלו באופן פעיל בכל עת של השימוש ומספקת, מעבר לתצוגה מאחור, גם כלים שאמורים לקרר מהר את המטען בעת הצורך, לדוגמה על ידי הורדה זמנית של הספקים, וכן לספק הגנה מפני תקלות חשמל שונות ועומס יתר.

הספק הטעינה המרבי של כל המכשירים תלוי גם באיכות כבל ה-USB שבו משתמשים. זו הסיבה שאנקר צירפה למארז כבל איכותי מסוכך, שתומך בתקן PD 3.1 ומאפשר לטעון בהספק המרבי שמציע המטען, 140 ואט כזכור, ואף יותר מכך.

מחיר השוק של המטען הזה מבית אנקר עומד על 319 שקלים. זה לא זול עבור מטען, וייתכן שעבור רבים טכנולוגיית הצגת הנתונים היא סוג של גימיק, אבל את העבודה הוא עושה – וגם בעומס מלא הוא לא התחמם יותר מדי, לא לפי התצוגה וגם לא לפי ההרגשה. עבור מי שחייו מלאים במכשירים שזקוקים להטענה, למשל כותב שורות אלו, או שרוצה מטען שילווה אותו בבית וגם בדרכים בלי להסתבך עם כמה מטענים, הוא בהחלט מהווה פתרון מוצלח שמציע תמורה טובה לאורך זמן.