לא רק Wi-Fi בגינה: זו העת לעיר חכמה גם בפריפריה

במשך שנים, המושג "עיר חכמה" נתפש בישראל כפריבילגיה של "מדינת תל אביב" עם האפליקציה זוכת הפרסים הבינלאומית 'דיגיתל'. המושג מקושר בתודעה הציבורית לאפליקציות לתשלום חנייה, להשכרת קורקינטים או לדיווח על פח אשפה מלא בשדרות רוטשילד.

אבל ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בצפון טרפו את הקלפים. כשמסתכלים היום על קריית שמונה, אופקים, שדרות ומטולה, מבינים שדיגיטציה ברשויות המקומיות היא לא מותרות – היא קו ההגנה השני של העורף הישראלי. השאלה הבוערת כיום אינה "האם כדאי להטמיע טכנולוגיה", אלא האם נשכיל לנצל את משבר השיקום כדי לבצע "קפיצת מדרגה" היסטורית.

רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל

פער בלתי נסבל שהופך לקריטי במצב חירום

הנתונים בשטח מספרים סיפור של פער בלתי נסבל. בעוד שרשויות במרכז נהנות מתקציבי פיתוח המאפשרים מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) מתקדמות, רשויות בפריפריה מתקשות לעיתים לספק שירותים דיגיטליים בסיסיים. על פי נתוני הלמ"ס, כ-35% מהרשויות בפריפריה משתמשות כיום במערכות ניהול תחבורה מתקדמות – לעומת כ-70% במרכז. הפער הזה אינו רק טכנולוגי; הוא משפיע על איכות החיים, בטיחות התושבים, והיכולת למשוך עסקים והשקעות.

עם פרוץ המלחמה רוב הרשויות בארץ לא ידעו לומר במדויק מי והיכן תושביהן, זאת בשל העובדה שתושבים לא מעדכנים את הכתובת העדכנית שלהם במרשם האוכלוסין, וכן בשל העובדה שהמערכות המוניציפליות מבוזרות וללא סטנדרט מידע אחיד, דבר המקשה על הרשויות לקבל תמונת מצב עדכנית.

במצב חירום, הפער הזה הופך קריטי: רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל.

המערכת הממשלתית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך מואץ של איגום מאמצים לטובת צמצום הפער הזה. תמיכות בפרויקטים דיגיטליים הורחבו לערים בינוניות וקטנות, ומכרזים להתקנת רשתות תקשורת מתקדמות נפתחו במיוחד ליישובי הצפון והדרום. היישום בשטח כבר נותן את אותותיו: באר שבע – שמובילה מהפכת חדשנות בשנים האחרונות – מפעילה כיום מערך בקרה עירוני מהמתקדמים בישראל, המאפשר קיצור של כ-20% בזמני תגובה לאירועי חירום. שדרות מקדמת שירותים דיגיטליים מתקדמים לתושביה, במגוון ערוצים כמו הקמת מוקד שירות קהילתי ראשון בארץ. במועצה אזורית גליל עליון, עבודה שוטפת עם מערכות החירום כמו שוע"ל, מאפשרת מעבר רציף ומהיר בין שגרה לחירום. אלו אינן רק דוגמאות נקודתיות – הן מודל לעתיד האפשרי.

לא פריבילגיה אלא מחויבת המציאות גם בפריפריה.. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. BigStock

הפריפריה ככר פורה לחדשנות

בנקודה הזו חשוב להציע תפישה חדשה: פריפריה איננה רק יעד להשגת שוויון, אלא כר פורה לחדשנות. עלויות נמוכות יותר, נכונות לשיתופי פעולה וקהילה אזורית חזקה מאפשרות פיילוטים עירוניים בקצב שלא תמיד אפשרי במרכז.

הממשלה יכולה – ורצוי שתעשה זאת – להפוך את הצפון והדרום למעבדות לאומיות לטכנולוגיות עירוניות: רשתות אנרגיה מבוזרות, תחבורה שיתופית אוטונומית, ניהול מים חכם ומודלים קהילתיים מבוססי נתונים.

האסון שפקד את חבלי הארץ הללו מהווה, באופן פרדוקסלי, חלון הזדמנויות נדיר.

מנהלת תקומה בדרום והתוכנית הממשלתית המתגבשת לצפון מזרימות מיליארדי שקלים לבינוי מחדש. האתגר הממשלתי הוא לוודא שהכסף הזה לא ילך רק לשיקום הפיזי ("הברזלים"), אלא להנחת תשתית לחוסן דיגיטלי.

איך מבטיחים רציפות תפקודית? מה זה אומר בפועל? זה אומר שבנייה מחדש של קיבוץ או שכונה חייבת לכלול תשתיות דאטה, בדיוק כמו מערכת ביוב. זה אומר שמערכת החינוך בקו העימות חייבת להיות ערוכה למעבר ללמידה היברידית בתוך דקות, עם ציוד קצה לכל ילד, כדי ששגרת החירום לא תפגע בעתיד הדור הבא. זה אומר עידוד תעסוקה מרחוק באמצעות האבים טכנולוגיים משותפים, שיאפשרו לתושב הגליל לעבוד בחברת היי-טק תל-אביבית, מבלי לעזוב את ביתו.

לסיכום, המדיניות הממשלתית בתחום הערים החכמות בפריפריה עומדת בפני הזדמנות היסטורית: לא רק לצמצם פערים – אלא לעצב מחדש את מפת הצמיחה של ישראל. כדי שזה יקרה נדרשים שלושה מהלכים מרכזיים:

קביעת אסטרטגיה ומדיניות: בניית סטנדרט לאומי מחייב לתשתיות ומערכות חכמות בשילוב תמריצים ויישום אפקטיבי.

השקעה בהון האנושי הדיגיטלי טכנולוגי: הכשרות נרחבות בכל רמות הרשות ובניית מודלי הון אנושי מתקדמים ברמת הרשות, הקמת מעטפות תמיכה רוחביות עם גיבוי והכוונה ברמה הלאומית.

קידום חדשנות דיגיטלית: יצירת פיילוטים ותכניות ניסוי ארציות בפריפריה, בשיתוף אקדמיה, תעשייה ורשויות.

העתיד העירוני של ישראל לא נכתב במרכז – הוא ייכתב היכן שנחליט להשקיע. אם הממשלה תשכיל לראות בפריפריה את מנוע החדשנות הבא, ערים חכמות בצפון ובדרום יהיו לא רק יעד, אלא יתרון אסטרטגי של המדינה כולה.

הכותבת היא מנהלת היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים