מחקר: אין לג'וניורים סיכוי לקבל עבודה בישראל במשרות AI

הקשיים של ג'וניורים למצוא עבודה בהיי-טק, במיוחד על רקע כניסת ה-AI – ידועים. אלא שמחקר חדש מראה עד כמה המצב גרוע, לפחות בארץ: הרוב המוחלט של המקצועות הטכנולוגיים, שמתבססים במידה כזו או אחרת על AI, סגורים לחסרי ניסיון.

דו"ח חדש שפרסם אתמול (ג') מכון המחקר רייז ישראל, שמבקש לעמוד על הצרכים של ההיי-טק הישראלי, הבליט ארבעה תפקידי AI שיהפכו לנחוצים מאוד בענף: חוקרי AI, מהנדסי AI, מנתחי AI (אנליסטים) ותפקידי מוצר. החוקרים מצאו שב-80%-100% מהמשרות נדרש ניסיון קודם. זה נכון ל-94% מהמשרות של מהנדסי בינה מלאכותית, 90% מתפקידי חוקרי ה-AI, לא הרבה פחות מזה, 80%, למשרות אנליסטים של AI ו-100% לתפקידי מנהלי מוצר. חלק ניכר מהדרישות הן לניסיון של לפחות חמש שנים, מה שמצמצם את האפשרויות גם לעובדים שכבר אינם ג'וניורים, אבל הניסיון שלהם לא רב.

המחקר מעלה בנוסף שאם אתם רוצים להתקבל לפחות לחלק מחברות ה-AI, כדאי שיהיה לכם תואר מתקדם בתחום טכנולוגי, ושנשים מהוות פחות מ-20% מהעובדים במקצועות בינה מלאכותית בישראל – נתון עגום במיוחד. 84% מחוקרי ה-AI ו-80% ממהנדסי הבינה המלאכותית הם גברים. אגב, בחברות רבות כלל לא מציינים את המילה AI בשם התפקיד – מה שמקשה מאוד על ההבדלה בין אנשי מו"פ בתחום הבינה המלאכותית לאנשי מו"פ אחרים.

עוד מעלה המחקר שמבין המשרות הפתוחות של חוקרי AI בישראל, 50% הן בסטארט-אפים, 30% בחברות ישראליות גדולות ו-20% בחברות רב לאומיות. 60% מהחברות דורשות ניסיון קודם של לפחות חמש שנים בתחום ו-30% מחייבות תואר מתקדם. באשר למהנדסי בינה מלאכותית, 56% מהמשרות הפתוחות הן בחברות הזנק, 21% בחברות ישראליות גדולות ו-23% – בחברות רב לאומיות. למחצית מהמשרות נדרש ניסיון של לפחות חמש שנים, אולם החברות האלה לא שמות דגש על תואר מתקדם – הוא נדרש רק ב-12% מהמשרות. מעניין לציין שכל המשרות הפתוחות של אנליסטים של בינה מלאכותית (100%) הן בסטארט-אפים. זהו המקצוע שהכי פחות חברות דורשות ניסיון ממי שמגיש מועמדות – רק 10% מהן. בקרב מנהלי מוצר, 40% מהחברות דורשות ניסיון רב. 79% מהמשרות הפתוחות בתחום הן בסטארט-אפים, 14% בחברות ישראליות גדולות ורק 7% בחברות רב לאומיות.

הכישורים הנדרשים בעידן ה-AI

אנשי רייז ישראל הסתכלו גם החוצה ומדגישים שבעולם שמים יותר ויותר דגש על כישורים של עובדים בתחום ה-AI, ולא רק על ידע והשכלה. בשנה-שנתיים האחרונות ההבנה הזאת תופסת תאוצה גם בארץ. הם ציטטו מחקר שביצע בשנה שעברה קונסורציום של תשע חברות טכנולוגיות, שלפיו הבינה המלאכותית משנה במידה רבה (כ-40%) את העבודה של עובדים בדרגי ביניים ובדרגים נמוכים. 47% מהעובדים בדרגי הביניים ו-56% מאלה בדרגים הנמוכים ציינו שהיא משפיעה על עבודתם במידה בינונית, ורק 13% ו-7%, בהתאמה – במידה נמוכה. כלל העובדים הבכירים (100%) ציינו כי הבינה המלאכותית משפיעה על עבודתם במידה בינונית.

עוד לפי אותו מחקר, הכישורים הטכניים שמידת הרלוונטיות שלהם לעבודה צפויה לעלות בשנים הקרובות הם אתיקה ואחריותיות של AI, ידיעת בינה מלאכותית – שניהם 100%, ולאחר מכן הנדסת שאילתות עם שני שלישים. 31% מהמשיבים ציינו בהקשר זה ידיעה בסיסית של תכנות ושפות. גם ניהול סוכני AI יהיה בעתיד הקרוב דבר שעובדים רבים יצטרכו לדעת לעשות. כישורים לא טכנולוגיים שנחוצים בעידן ה-AI, על פי אנשי רייז ישראל, הם: גמישות מחשבתית, התמודדות עם שינויים, חשיבה ביקורתית, פירוק למשימות, פתרון בעיות ברמה גבוהה, אבחנה בין עיקר לטפל ותפקוד בתנאי אי ודאות. כמו כן, הם ציינו שיש חשיבות שתהיה לעובדים גישה חיובית ל-AI.

כמה עובדי AI יש בהיי-טק הישראלי?

בניגוד להערכות אחרות, חוקרי רייז ישראל סבורים שאין מחסור בעובדים בהיי-טק הישראלי. הם מביאים כהוכחה לכך את העובדה שמספר המועסקים בענף נמצא בקיפאון כבר כשנתיים. כמו כן, הם מעריכים שעקב העובדה ששימוש בבינה מלאכותית מייעל עבודות תכנות פשוטות, חברות עשויות להמשיך לצמצם את מספר המתכנתים העוסקים בהן. בנוסף, הביקוש למתכנתים "פשוטים" קטן. עם זאת, הביקוש הכללי למהנדסי תוכנה גדל בעידן ה-AI, "שכן הבינה המלאכותית יוצרת אפשרויות לפתרון בעיות חדשות או פיתוח פתרונות חדשים", ציינו החוקרים.

לפי מחקר של IVC, שאותו מצטטים אנשי רייז ישראל, מספר אנשי ה-AI שמועסקים בתעשיית ההיי-טק עומד על 153,130. מדובר ב-38% מכלל עובדי הענף, שלפי נתוני רשות החדשנות עמד במחצית הראשונה של 2025 על 403 אלף.