פרופ' מירי ימיני מונתה למדענית הראשית של משרד המדע

הממשלה אישרה היום (ה') את המלצת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, למנות את פרופ' מירי ימיני למדענית הראשית של המשרד. הבחירה בה נעשתה בתום הליך איתור שנערך בחודשים האחרונים בראשות מנכ"ל המשרד, עומר שכטר, ובמהלכו נבחנו שורת מועמדים ומועמדות.

לשלב הגמר הגיעו שלושה מועמדים, שעברו ראיונות אצל חברי ועדת האיתור, ואלה החליטו פה אחד להמליץ בפני השרה גמליאל על מינויה של פרופ' ימיני. היא מחליפה בתפקיד את פרופ' אבי דומב, שמונה ב-2021 וסיים את תפקידו.

בהמלצתם ציינו חברי הוועדה כי פרופ' ימיני הפגינה יכולת גבוהה ביצירת שיתופי פעולה, ראייה מערכתית ואסטרטגית, ומוטיבציה רבה לתרום לקידום תחומי העשייה והיעדים של המשרד. כמו כן, הם הצביעו על הניסיון שלה בגיוס משאבים ועל "בקיאות מעמיקה בעבודת המדען הראשי והאתגרים המרכזיים העומדים בפניו".

פרופ' ימיני היא מדענית בעלת רקע רחב במדעים מדויקים, בהנדסה ובחינוך. יש לה תואר ראשון בהצטיינות יתרה מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בן גוריון, תואר שני ודוקטורט בביו-טכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני נוסף במנהל עסקים ופוסט דוקטורט בהנדסת חומרים. בנוסף, היא הייתה חברה באקדמיה הלאומית למדעים, במסגרת האקדמיה הצעירה. כיום, פרופ' ימיני היא חברת סגל בטכניון, בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. על פי אתר הטכניון, פרופ' ימיני עומדת בראש קבוצת מחקר שעוסקת בהיבטים גלובליים בחינוך, בעיקר בתהליכי קביעת מדיניות. "היא מובילה בימים אלה מחקר בינלאומי גדול, שממומן על ידי מועצת המחקר האירופית, ומטרתו ללמוד אקטיביזם של בני נוער בתחומים מגוונים, כולל משבר האקלים וזכויות אדם", צוין.

השרה גמליאל אמרה כי "פרופ’ ימיני משלבת מצוינות מדעית עם ראייה אסטרטגית יוצאת דופן ויכולות ניהוליות מוכחות. אני רואה חשיבות עליונה בקידום נשים מובילות לתפקידי מפתח בממשלה ובקהילה המדעית, ובחירתה היא בשורה משמעותית וראויה".

מה עושה המדען הראשי במשרד המדע?

המדען הראשי במשרד ממשלתי הוא אדם שתפקידו לרכז ולהוביל את מעורבותו של המשרד בפעילות מדעית הקשורה לתחומי אחריותו. השבוע נדון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דו"ח פורום המדענים הראשיים בממשלה ל-2024, שסקר את פעילותם ואת המחקרים שהם ביצעו בשנה שעברה.

תפקיד המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כולל, בין היתר, תכנון והוצאה לפועל של מדיניות מדעית לטווחים הקצר והארוך, מתן הנחיות מקצועיות בתחומים מדעיים וטכנולוגיים, שיפוט ומעקב אחר הצעות מחקר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, וקידום מחקר יישומי באמצעות ביסוס שיתופי פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה.