מה מתכננת הממשלה ל-2026 במחשוב, דיגיטציה ו-AI?

משרד האוצר העמיד לעיון הציבור את עיקרי התוכנית הכלכלית של הממשלה לשנת 2026. זאת, כחלק מהכנת הצעת חוק ההסדרים, שמוגשת בכל שנה לצד תקציב המדינה. התקציב, ולצידו חוק ההסדרים, אמורים להיות מאושרים עד 31 במרץ 2026, ואם זה לא יקרה – על פי החוק, הממשלה תיפול.

התוכנית לא עוסקת בתקציבי משרדי הממשלה השונים, שכן אלה כלולים בהצעת תקציב המדינה. מה שכן, היא כוללת כמה סעיפים שעוסקים בדיגיטציה, שיפור השירות לאזרח, מעבר לענן ובינה מלאכותית. רוב ההצעות אינן חדשות, והן מתבססות על החלטות ממשלה קודמות. הדגש הוא על האצת תהליכים, שחלקם עדיין בגדר תוכניות ואחרים כבר החלו להתבצע. הממשלה מבקשת לזרז את התהליכים הללו כדי להגביר התייעלות, לצמצם ביורוקרטיה ולשפר את השירות לאזרח.

באוצר אומרים שחלק מאותם תהליכים מחייבים חקיקה חדשה או תיקון חקיקה קיימת, והתוכנית כוללת תאריכי יעד למימושם.

מה התוכניות?

במסגרת חוק ההסדרים המוצע, כל משרד ממשלתי יחויב להקים אזור אישי ייעודי בתוך 90 יום לאחר העברתו. המטרה היא לאפשר לכל אזרח לבצע באזור זה פעולות שונות, כגון צפייה במידע אישי, קבלת מסמכים והגשת בקשות. כיום קיים אזור אישי רק באתר הממשלתי gov.il – שזוכה להצלחה רבה. אולם, כאשר אזרח נדרש להתנהל מול משרד ממשלתי ספציפי לצורך מימוש זכויותיו, הוא נאלץ לא פעם לעבור מסלול ביורוקרטי מייגע.

כדי להקל, הממשלה תאפשר מעבר ישיר בין האזור האישי הממשלתי לזה של כל משרד. המעבר יהיה פשוט וישיר, ללא צורך בתהליך הזדהות נוסף, ויקרה גם בכיוון ההפוך – מהאזור האישי באתר של כל אחד מהמשרדים לזה שכבר קיים באתר הממשלתי הראשי. את הקמת האזורים האישיים אמורים לבצע אנשי המשרדים והגופים הציבוריים יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי, והממשלה אמורה להטיל על ראשת המערך, שירה לב עמי, את האחריות על ביצוע המשימה.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

על מנת להוציא את המהלך לפועל, הממשלה מבקשת לתקן את חוק תקשורת דיגיטלית, במטרה להרחיב את היכולת לשיתוף מידע ולהנגשתו לגופים ציבוריים נוספים, מעבר למשרדים הממשלתיים. בהמשך לכך צפויה לקום ועדה בין משרדית לבחינת שיתוף מידע בין רשות המיסים לגופים ציבוריים אחרים, בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות, שמגביל העברות כאלה של מידע, אף שלעיתים הוא חיוני.

סעיף נוסף בתוכנית עוסק בייעול הרכש הטכנולוגי ברשויות המקומיות. הצעת האוצר היא להקים צוות בין משרדי בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, אגף התקציבים והחשב הכללי, במטרה להסיר חסמים ולייסד מנגנון רכש מרכזי משותף לחברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי, איגודי הערים והחשב הכללי. כיום, מרבית הרכש בשלטון המקומי מתבצע באמצעות החברה למשק וכלכלה, ולעיתים נוצרת כפילות או התנגשות בינה לבין החשב הכללי – תופעה שגורמת לבזבוזים מיותרים.

קשה להתעלם מהעובדה שהסיכוי למימוש התוכנית אינו גבוה. ההערכה הרווחת היא שהתקציב, ולצידו חוק ההסדרים, לא יאושרו, ושהמדינה תפעל לפי תקציב המשכי. אם זה אמנם מה שיקרה, לא יתאפשר יישום של מרבית התוכניות היפות של האוצר, ואת המחיר אנחנו, האזרחים, נשלם

מהלך דרמטי שנוגע לתעודות הזיהוי הביומטריות

התוכנית הכלכלית עוסקת, בפעם המי יודע כמה, גם בנושא תעודות הזיהוי הביומטריות ונתוני זיהוי במאגרי מידע. כאן מציעה הממשלה מהלך דרמטי, שכבר נדון במהלך השנה: לאפשר לכל תושב להגיש לרשות האוכלוסין בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות דיגיטלית, כולל העלאת תמונות, וזאת בתנאי שכבר קיימת ברשותו תעודה ביומטרית. הכוונה היא לכך שתושב יהיה רשאי להגיש בקשה כזאת רק אם הוא עבר מתישהו בעבר תהליך זיהוי פיזי בלשכת רישום אוכלוסין.

דרכון ביומטרי של מדינת ישראל. צילום: Mehaniq, ShutterStock

לצורך יישום הפרויקט, רשות האוכלוסין תידרש להקים תשתית טכנולוגית ואמצעים מתאימים, ולהשלים את המהלך עד סוף 2026. לצורך כך תקבל הרשות, יחד עם הגורם הממונה על היישומים הביומטריים, תקציב נוסף של שני מיליון שקלים.

יש לציין שאין בתוכנית כל התייחסות להחלטת הממשלה להסיר את טביעות האצבע ממאגר הנתונים הלאומי – החלטה שטרם יושמה, ובכל פעם ועדה בכנסת מאריכה את תוקפה במסגרת הוראות שעה.

היבטי אבטחה במעבר לענן

סעיף נוסף בפרק הדיגיטציה בתוכנית הכלכלית עוסק באבטחה ורגולציה במעבר של משרדי הממשלה לענן הלאומי, נימבוס. על פי ההצעה, הממשלה תורה לראש יחידת יה"ב להגנת הסייבר לשנות את ההנחיות הנוגעות למעבר לענן, מתוך שאיפה להקל ברגולציה היכן שניתן, בכפוף לשיקולי פרטיות וביטחון. כיום, הגופים הרגולטוריים המוסמכים מהווים אחד החסמים המרכזיים בתהליכי מעבר המשרדים לענן.

במסגרת היערכות זו תטיל הממשלה על מערך הסייבר הלאומי לגבש בתוך 180 יום לאחר העברת החוק הנחיות רוחביות לשינוי ההוראות, בתיאום עם כלל הגופים הרלוונטיים.

הרבה תלוי בו. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: דוברות משרד האוצר

התוכנית כוללת סעיפים נוספים, ובהם כוונה לבצע צעדי ייעול בפעילות ה-IT של משרדי הממשלה, במטרה לשפר אפקטיביות ויכולת גיוס כוח אדם. זאת, כחלק מיעד ממשלתי להסיט כ־20% מתקציבי ה-IT, המושקעים כיום בתחזוקה ותשתיות, להשקעה בפיתוח מערכות חדשות, שמשתלבות במעבר לענן – מהלך שהממשלה רואה בו מנוף מרכזי לייעול עבודתה.

החלק האחרון עוסק בהקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית ובהעברת מערך הדיגיטל ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה. ההיערכות להקמת מטה ה-AI עדיין נמשכת, וטרם ברור מתי הוא יתחיל לפעול.

השורה התחתונה: השילוב של פרק נרחב שעוסק במחשוב ובדיגיטל בתוכנית הכלכלית של הממשלה מדגיש שוב את התלות ההולכת וגוברת של פעילותה בטכנולוגיה וב-IT. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שהסיכוי למימוש התוכנית אינו גבוה. ההערכה הרווחת היא שהתקציב, ולצידו חוק ההסדרים, לא יאושרו, ושבשנת הבחירות שבה אנחנו כבר נמצאים, המדינה תפעל לפי תקציב המשכי, על בסיס תקציב 2025. אם זה אמנם מה שיקרה, לא יתאפשר יישום של מרבית התוכניות היפות של האוצר, ואת המחיר אנחנו, האזרחים, נשלם.