"השילוב של AI עם מערכות הליבה משנה את כללי המשחק"

"השילוב של AI עם מערכות ליבה משנה את כללי המשחק. כשהשילוב הזה מבוצע נכון, הוא יכול להביא תועלות רבות לארגון. ביכולתו לקצר תהליכים כגון סגירת חודש מבחינה פיננסית, הפקת חשבוניות, בחינה של ערך המלאי ועוד רבים. כשבונים את האלגוריתם כך שהוא יודע לפעול במקום בן האנוש, הוא עובד יותר מהר עם פחות טעויות", כך אמרה נעמה דרוקמן, ראשת קבוצת הייעוץ הטכנולוגי ב-PwC ישראל, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריה, יש ארגונים שלא מצליחים להטמיע בצורה טובה את הבינה המלאכותית, ולא מתאימים אליה כמו שצריך את התהליכים הארגוניים.

מה הטעויות שארגונים עושים בתהליכים האלה? איפה ליבת הבעיה?
"זה קורה בגלל טיפול לקוי בדאטה הארגונית. יש ארגונים רבים שרצים ל-AI, אבל לא מצליחים לעצור ולהשקיע בתשתיות ובנתונים, מה שלעתים מוביל לכך שהם מתבססים על מידע שהוא לא נכון. חלק גדול ממה שאנחנו עושים הוא לעזור לארגונים לעבור לבינה מלאכותית על ידי בניית התשתיות שלהם כמו שצריך ושימוש נכון בנתונים שלהם, כדי שהם יוכלו להפוך את זה לכלי של צמיחה".

"צריך להטמיע כלי AI רק אחרי שעושים תהליך חשיבה ויישור קו. צריך ליצור את המוכנות הארגונית כדי לעבור לבינה מלאכותית. המטרה היא לחבר בין הטכנולוגיה להכשרה של ההון האנושי", אמרה דרוקמן. "כמו באימוץ של כל כלי טכנולוגי, צריך לעשות את זה עם מתודה מסוימת, לא רק לקחת את ה-AI ולזרוק אותה לארגון, כי אחרת זה יהיה רק באזזז".

"ארגונים שעוברים ל-AI צריכים שמישהו יחזיק להם את היד"

דרוקמן מונתה לתפקידה בחודש שעבר. היא נמצאת בתחום ה-IT כבר 22 שנים. דרוקמן התחילה בחיל האוויר, משם עברה ליישום IT, והמשיכה בניהול ובהובלה של ארגוני IT. "עבדתי עם חלק גדול מהארגונים בשוק, עם הרבה חברות מתעשיות כגון הפארמה והביטחון, בארץ ובחו"ל", ציינה. היא החלה לעבוד ב-PwC לפני 13 שנים והקימה שם את מחלקת הייעוץ הטכנולוגי.

מה המחלקה הזאת עושה?
"אנחנו עוסקים בהובלת טרנספורמציה עסקית באמצעות טכנולוגיה. אנחנו עוזרים לארגון לבחור וליישם פתרונות חדשניים – מערכות ERP, CRM, תקציב ועוד, בכל עולמות היישומים העסקיים וה-AI, ועובדים בשיתופי פעולה עם אורקל, סאפ, נטסוויט, סיילספורס ואחרים. המטרה שלנו היא לחבר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה העסקית, כך שההשקעה הטכנולוגית תייצר ערך אמיתי ומדיד.

ההסתכלות שלנו היא גם על כל אחד מהפתרונות וגם על איך הם עובדים ביחד. תפיסת העולם שאנחנו הולכים לפיה היא שלעולם הטכנולוגי אין משמעות, אלא אם הוא פותר בעיה ללקוח. פעם, ארגון היה יכול התמודד עם חישוב של ערך המלאי שיש לו פעם ברבעון. לפני 20 שנה היה מספיק לעשות זאת פעם בחודש. בהסתכלות הנוכחית, צריך להבין מה ערך המלאי הנוכחי והעתידי, ולעשות סימולציות קדימה. זה הרבה יותר מסובך והדרישה הרבה יותר מורכבת, והדרך ליישם את זה היא הטכנולוגיה".

"הצוותים שלנו מאוד ורסטיליים, וכוללים רואי חשבון, מנהלות פרויקטים, מיישמים, מתכנתים, אנשי ונשות דאטה", אמרה דרוקמן. "אנחנו מסתכלים על זה כבעיה עסקית, מנסים להבין איך הדרך הנכונה ביותר לפתור אותה ובונים עם הארגון את הדרך קדימה".

"אנחנו רואים רצון רב של ארגונים לעבור ל-AI, אבל הם צריכים שבהתחלה, מישהו יחזיק להם את היד. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו בודקים קודם כל האם הארגון והתשתית שלו בכלל מוכנים ל-AI ויודעים לתת לכך מענה, ומה הוא צריך לעשות כדי שהמעבר ייעשה בצורה הטובה ביותר – כישורי עובדים, טיוב מידע, תהליכים עסקיים ועוד. אנחנו בונים איתם את מפת הדרכים כיצד להגיע לשם".

יש לך דוגמאות לפרויקטים?
"בהחלט. פרויקט מעניין שעשינו בזמן האחרון היה עם אינפינידט. אנשי אינפינידט ראו שהעלויות של שרשרת האספקה הולכות וגדלות עבורם. הארגון היה צריך לפעול בצורה עסקית אחרת כדי לתת לזה מענה. בנינו איתם מחדש את מערכות הליבה, הכנו אותן להשבחה ומכירה, וביצענו טרנספורמציה דיגיטלית, בתקופה שהייתה אידיאלית לעשות את זה.

דוגמה אחרת היא של תמה פלסטיק – חברה קיבוצית, ששייכת למשמר העמק. החברה עשתה פרויקט עצום לשינוי כל התשתית הארגונית ושדרוגה, במטה וב-26 המפעלים שיש לה ברחבי העולם. הפרויקט ארך שנתיים בלבד. הקיבוץ הבין שכדי להשיא ערך לארגון, הוא חייב לשדרג את התשתיות שלו, לעלות לענן – וכך הם פעלו. הם עשו את זה תוך כדי שהקיבוץ ואנשיו אימצו את אנשי נחל עוז, שפונו אליו לאחר טבח ה-7 באוקטובר".

במסגרת הפרויקט, תמה הטמיעה את פתרון תשתיות הענן של אורקל, OCI (ר"ת Oracle Cloud Infrastructure). לורן כרמלי, מיישמת פיננסית בתמה, אמרה כי "אנחנו מאוד שבעי רצון מהפרויקט. אנחנו לקוח ותיק של אורקל. עשינו בדיקת היתכנות אבל היה לנו מאוד טבעי לעבור לענן שלה, כי כבר הכרנו את המערכת".