מיריבות לשותפות: איך אנבידיה ואינטל ישנו את עולם ה-AI?

ההכרזה של אינטל ואנבידיה לפני כשבועיים זעזעה את עולם הטכנולוגיה, ובצדק. שתי חברות ענק, מהמשפיעות ביותר על התחום (אנבידיה היא אולי המשפיעה ביותר כרגע), מחליטות לעבור מיריבות לשותפות. השיחות ביניהן, אגב, התקיימו בסוד במשך שנה, ומפתיע ששני הגופים הצליחו לשמור אותן כסודיות, בעולם שבו הכול דולף. כך או כך, מדובר ברעידת אדמה עבור עולם ה-AI, ובטור הזה אציין כמה נקודות כיצד מפת הדרכים החדשה של אינטל ואנבידיה יחד עומדת לשנות את עתיד הבינה המלאכותית.

החברות הודיעו כי יפתחו יחד מעבדי x86 עבור שרתים ומרכזי נתונים, שאותם תשלב אנבידיה לתוך התשתיות שהיא מוכרת. זהו שינוי משמעותי עבור שתי החברות, ובמיוחד עבור אנבידיה, שעד כה הייתה אגנוסטית משהו לגבי מעבדים ראשיים (CPUs), והתמקדה בעיקר בהיצע המעבדים הגרפיים שלה (GPUs), שהפכו לסטנדרט דה פקטו בעולם ה-AI.

המעבדים של אינטל ואנבידיה יחוברו כעת בצורה הדוקה יותר, דרך NVLink – צמתי התקשורת הסופר-מהירים של אנבידיה (שהם פרי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאותה היא רכשה), ותקשר בין יחידות העיבוד וההאצה שלה למעבדים של אינטל. שתי החברות חתמו על הסכם רב דורי, כך שמדובר כאן בשינוי אסטרטגי ושותפות ארוכת טווח, ולא בשיתוף פעולה קצר מועד או תועלתני – על אף שהוא מאוד מועיל לאינטל, שהייתה על הקרשים. כך, למשל, ההסכם כולל השקעה של חמישה מיליארד דולר מצד אנבידיה. על הדרך, המשמעויות של ההסכם הן שאנבידיה זונחת את כוונותיה לפתח מעבד משלה למחשבים אישיים, ושיורד לאינטל איום משמעותי ממפת האיומים התחרותיים עליה.

עוד משמעות עבור אינטל היא שהחברה הופכת לשותפת עיצוב וייצור לתשתית הבינה המלאכותית הרחבה של אנבידיה, ותספק "אבני בניין" בדמות מעבדים לארונות מאיצי ה-AI שלה, שנמכרים בעשרות מיליוני דולרים לארון.

איך ייראו מעבדי ה-AI החדשים?

כאן אנחנו נכנסים לעולם ההשערות המלומדות, שכן ההודעה הייתה על שיתוף פעולה אסטרטגי, והיא לא נכנסה לפרטים הטכניים. אבל הנה כמה השערות, על סמך הידוע לי ומגמות קיימות:

ראשית, ליבות x86 משודרגות עם "יכולות אנבידיה", אולי אפילו משולבות עם מעבדי RTX, פירושן התאמה רוחבית טובה יותר למשימות AI מכל סוג ומין – הן בצד השרתים והן עיבוד מקומי בתחנות קצה ומחשבים אישיים, והתאמה טובה יותר לעבודה עם מעבדים גרפיים של החברה. התקשורת בין שני סוגי המעבדים תשופר גם היא, ויש לזה השפעה חיובית על טיפול בעומסי עבודה כבדים של משימות AI והעברה של כמויות מידע גדולות.

בגלל משקלן המצרפי העצום של אינטל ואנבידיה, בהכרח, כל שוק הבינה המלאכותית, ואפילו עולם הטכנולוגיה בכללותו, יצטרכו לנוע איתן

הארכיטקטורה ההטרוגנית תאפשר גם עיבוד של עומסי מידע ישירות על המעבד הראשי במקום על מעבד גרפי או מעבד נוירוני ייעודי (מעניין אם זה יגרום למוות בעריסה של אופנת ה-NPU…), כאשר השבב ה-"היברידי" החדש של אינטל-אנבידיה יוכל לנהל בקרה לוגית, תנועת מידע ועיבוד משני – והכול במקום אחד. זה גם ישפר את חלוקת המשימות, כך שמשימות AI "פשוטות" יבוצעו על ידי המעבד הראשי, וכבדות יותר יועברו למעבדים הייעודיים.

לשיתוף הפעולה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה יש גם משמעות לניהול הזיכרון – דבר שמטלות AI רגישות אליו מאוד, במיוחד בעיבוד מקומי. העיצוב המשולב העתידי עשוי לכלול זיכרונות מטמון ייעודיים, טעינה מוקדמת או ממשקים ייעודיים בעלי פס רחב, ואולי אפילו ארכיטקטורה חדשה לחלוטין לרכיבי זיכרון, בבחינת השמיים הם הגבול. אולי גם נראה תחליף חדשני ל-DRAM המסורתי.

בצד השרתים, העיצובים החדשים ככל הנראה יאפשרו מראש סקיילביליות יותר גדולה – עניין בעל משמעות לארגונים, ספקי ענן ואחרים, כמו גם גמישות בהתאמת צריכת אנרגיה וזרם ומערכי קירור, כשמדובר במערך משולב של מעבדים ראשיים וגרפיים במעטפת אחת. למרכזי נתונים זה עשוי להיות שינוי רציני בכללי המשחק.

לסיכום, החתונה החדשה בין אנבידיה לאינטל מכתיבה לשתי החברות בחינה מחדש של פרדיגמות ישנות שהנחו את פילוסופיות העיצוב, תכנון וייצור המעבדים שלהן מזה שנים ארוכות, ו-"תנער" במובן מסוים את החשיבה של שתי החברות. בגלל משקלן המצרפי העצום, בהכרח, כל שוק הבינה המלאכותית, ואפילו עולם הטכנולוגיה בכללותו, יצטרכו לנוע איתן.