להסביר את ישראל דרך שירים שנוצרו בג'מיני ובסונו

אחת הטענות השגורות בצד הישראלי במלחמה הוא שההסברה של ישראל לקויה, עד כדי לא קיימת. לא מעטים חושבים שאם רק הייתה לנו מערכת הסברה מתפקדת והממשלה הייתה מקצה תקציבים ראויים לעניין, העולם היה מבין אותנו, מאמץ את הנרטיב שלנו ועובר מתמיכה בפלסטינים – לצד הישראלי.

להסברה הישראלית יש בעיה אחת מרכזית: המעשים של ישראל. תמונה של ילד הרוג, סרטון שבו נראים בתים הרוסים או בית חולים מופצץ ואימאג'ים של שיירות של אנשים דלים שעושים את דרכם מצפון רצועת עזה לדרומה, או להיפך – לעולם ינצחו במלחמת ההסברה/תעמולה. ועדיין, לאורך המלחמה, כמה וכמה גופים ואנשים התייצבו כדי להגן על שמה ופעולותיה של ישראל ברשתות החברתיות, ולהסביר את הקייס שלה: מטה ההסברה האזרחי, Stand with Us, נועה תשבי, יוסף חדאד, והרבה ישראלים שאוהבים את המדינה שלהם ואכפת להם ממנה. וגם צ'ארלי קירק, שנרצח באחרונה (ללא קשר לפעילות הפרו ישראלית שלו). כולם העלו סרטונים שבהם הם מסבירים למה ישראל היא הטובה בסיפור וחמאס, והפלסטינים בכלל, הם הרעים, הדהדו מסרי הסברה שכן יצאו מהממשלה, והעבירו מסרים ו-ויז'ואלים לטובת הצד שלנו.

ויש את עומר שלו, שעולה עכשיו על המגרש, לאחר שבחר לעשות הסברה בצורה קצת אחרת – במוזיקה. הוא השתמש לצורך כך בבינה מלאכותית. שלו, בן קרוב ל-50, הוא "שמאלני שהתפכח". הוא לא איש היי-טק, אלא פעיל טבעוני, שהיה בעבר צלם ועורך וידיאו, ואחרי הקורונה החל לשמש כשליח בוולט. אלא שהוא הבין שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה שניתן, וכדאי, להשתמש בה כדי להפיץ לעולם את המסר הישראלי. שלו, שאין לו ידע וניסיון מוזיקליים, יצר באמצעות AI אלבום בן 10 שירים, כולם באנגלית, בשם פלסטין, שמסביר את הנרטיב הציוני מלפני כ-100 שנה ועד היום, עד אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.

"האלבום נולד מהרגשה שסוגרים עלינו עולמית. הפכו לא רק אותנו, הישראלים, לרשעים, אלא גם את כל מי שבעדנו. מבחינת אלה שלא אוהבים אותנו, אסור לנו לדבר ואסור לאף אחד להיות בעדנו", אמר.

איך "הגורו של הטבעונות" קשור לעניין?

אחד הזרזים ליצירת האלבום היה פוסט שפרסם גורו הטבעונות גארי יורופסקי בעד ישראל, לאחר תקופה ארוכה של שתיקה. הפוסט שלו עורר זעם בחלקים נרחבים בקהילה הטבעונית, שמטבעה היא יותר פרוגרסיבית ובעד זכויות אדם. "ראיתי פודקאסט שבו הוא התארח, והמראיינות שאלו אותו אם הוא תומך בג'נוסייד. הוא טען טיעונים והן לא הקשיבו לו. יורופסקי שאל האם יש להן לפחות דבר אחד טוב להגיד על ישראל, ואחת המראיינות השיבה שהיא לא יכולה. הוא התפוצץ. מתוך זה הרגשתי שאני רוצה לייצר תקשורת עם הקהילה הטבעונית, וראיתי שאין לי יכולת, כי אני ישראלי. כולל עם אנשים שבעבר עבדתי איתם", ציין שלו.

עומר שלו, יוצר האלבום "פלסטין". צילום: פרטי

למה יצרת את האלבום דווקא באמצעות בינה מלאכותית?
"זאת טכנולוגיה שאני עף עליה, ואנחנו יכולים להשתמש בה ולפרוץ מחסומים, שיכולים להיפרץ דרך הכוח של המוזיקה".

ספר על תהליך העבודה.
"האלבום התחיל מטפטוף של רעיונות לשירים. לקחתי רעיון, הכנסתי אותו לג'מיני וביקשתי ממנו שיכתוב לי שיר על בסיסו. הנחיתי אותו לאילו נקודות להתייחס בבתים השונים ובפזמון, וביקשתי שזה יהיה עם חריזה, פזמון קליט וסיומת עם פאנץ' לכל שיר. ג'מיני סיפק את המבנה של השיר ועשיתי קופי-פייסט לסונו (Suno, שירות ליצירת מוזיקה באמצעות AI – י"ה). סונו הציע לי ביצועים שונים ובחרתי לכל שיר את הביצוע שהוא וואו. פה ושם עשיתי תיקונים, והוצאתי את הגרסה השלמה. אלבום זה דבר שמוזיקאים עובדים עליו שנים ועולה המון כסף. הוצאתי את האלבום שלי בתוך שבועיים ושילמתי עליו לא יותר ממאות דולרים. את התוצאה העליתי לסופטיפיי".

האלבום מתחיל ב-1920 ומסתיים ב-2025. הוא עוסק במאורעות, בהקמת המדינה, במלחמות ישראל, ברצון הישראלי בשלום, במנהרות, ב-7 באוקטובר ובעוד אירועים בהיסטוריה של ארץ ומדינת ישראל. דרך נקודת מבטו של פלסטיני אמור המאזין, בהפוך על הפוך, להבין שישראל היא הצד הצודק, וש-"הערבים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות" לשלום ולדו קיום, כפי שאמר פעם מי שכונה "הדיפלומט מספר אחת של ישראל", אבא אבן, כשהיה שר החוץ.

קצת בלבול – שמהר מאוד מסתדר

אדם שמתחיל להאזין לאלבום עלול להרגיש קצת מבולבל ולחשוב האם אמנם מדובר באלבום שמציג את הצד הישראלי – או שהוא נגד ישראל. מהר מאוד, המילים של השירים גורמות להבין ששלו משתמש פה בשיטה מתוחכמת: המספר בשירים הוא תמיד ערבי, או פלסטיני, שדרך דבריו אמור לגרום למאזינים להבין למה דווקא הנרטיב הציוני הוא זה הצודק והנכון. למשל, בשיר הראשון, ששמו כשם האלבום, "פלסטין", המספר הוא ערבי שבשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשהתנועה הלאומית הפלסטינית הייתה בחיתוליה, מלגלג על כך שערביי ארץ ישראל מכנים את עצמם "פלסטינים". כלומר, הוא בעצם "מאשש" את הטענה ש-"אין דבר כזה עם פלסטיני".

או השיר החמישי, "הרעבה", שמספר את הסיפור של השיירות לירושלים במלחמת העצמאות דרך עיניו של חייל בצבא הלגיון הירדני. הנה כמה שורות ממנו (בתרגום חופשי): "התוכנית שלנו הייתה מושלמת, מלכודת לנפילה (בה), כדי לקטוע את הדרך לירושלים ולהפסיק את הזרימה. צפינו מגבוה… פגענו בהם עם הכדורים שלנו, פגענו בהם עם האבנים שלנו. שברנו את המשאיות (שלהם) ולקחנו את מזונם, והשארנו אותם עם העצמות שלהם".

למה המספרים באלבום הם דווקא פלסטינים?
"עשיתי את זה כדי להראות למאזינים שנקודת המבט הערבית היא אופורטוניזם, שמנסה לטרפד ולהפריע לצמיחה של הפרויקט הציוני בכל דרך אפשרית, תוך פספוס כל הזדמנות לעשות את המהלך הנכון ובחירה במהלך הגרוע. אנחנו ניצלנו את הסיטואציה בכל ההזדמנויות".

בין הקהלים ששלו מייעד אליהם את האלבום אלה ישראלים ויהודים ש-"שכחו את ההיסטוריה שלנו, את הסיטואציות שהיינו בהן במאה האחרונה. לכל מלחמה בהיסטוריה שלנו הייתה הצדקה מוחלטת, ואל לנו לשכוח את זה כעבור זמן".

עטיפת האלבום "פלסטין". צילום: נוצר באמצעות ג'מיני

"למשוך קהל באמצעות אימאג'ים פרו פלשתיניים לתוכן פרו ישראלי"

גם את עיצוב העטיפה יצר שלו באמצעות ג'מיני, שכמו רוב כלי הבינה המלאכותית היוצרת, נמנע מלקחת צד, ולכן, לפחות לטעמי, היא לא ממש משקפת את מה שהוא רצה להביע. אלא ששלו רואה בכך דווקא משהו שכן משרת את המטרות שלו: "העטיפה מיועדת לכל מי שחושב ש-'פלשתינה' זה משהו חיובי, על אחת כמה וכמה ישראלים ויהודים. מטרת העטיפה היא למשוך אותם באמצעות אימאג'ים פרו פלשתיניים לתוכן פרו ישראלי".

שלו מעוניין שגורמים ומשפיענים פרו ישראליים יאזינו לאלבום שלו ויפיצו אותו לעוקבים הרבים שלהם. "אני רוצה שהוא יגיע למי שיכול לקבל מסרים יותר בקלות דרך מוזיקה, כדי שילמדו על כך שהמושג 'פלשתיני' הוא חדש, יבינו שלא פלשנו ולא גנבנו אלא קנינו אדמות, שהיינו צריכים לייבש ביצות ולהילחם, וידעו את תולדות הציונות, במגבלות הפלטפורמה. יש כאן פצצת הסברה שכדאי להשתמש בה", אמר.