"פספסנו הזדמנויות בעולם ה-AI – אבל אסור לאבד תקווה"

מה צריך כדי לבנות את היוניקורן הישראלי הבא בעולם ה-AI ומי יבנה אותו? – זה היה נושא השיחה של זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לתשתיות AI ברשות החדשנות, ואדם פישר, שותף בקרן הון-הסיכון בסמר ונצ'ר פרטנרס, בכנס הפינטק וה-AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים. האירוע נערך באחרונה במלון הילטון תל אביב, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע בשני התחומים החמים הללו.

פישר אמר כי "פספסנו, כישראל, הזדמנות בעולם ה-AI. היינו יכולים לפתח את ה-LLM (מודל השפה הגדולה – י"ה) הראשון ולמנף את זה. עם קבוצה של 10 אנשים וקצת תקציב ממשלתי היינו יכולים לעשות את מה ש-OpenAI עשו – אם כי לא באותו סקייל, כי אין לנו מספיק כוח אדם מוכשר לתחום, אין לנו את היכולת למשוך לכאן טאלנטים ואין לנו את התקציבים".

"נראה בעתיד הקרוב גל של חברות AI ישראליות"

"עם זאת", ציין, "לא איבדתי תקווה, משום שכישראלים, אנחנו עם יזמי והכי מהירים שיש בשילוב טכנולוגיות. נראה בעתיד הקרוב גל של חברות AI ישראליות. אני רואה בכל יום חדשנות ישראלית מדהימה בתחום, כל המדינות חוץ מארצות הברית מקנאות בנו".

לדבריו, סיבה בולטת נוספת לכך שישראל איחרה לעלות על גל הבינה המלאכותית היא הניתוק דה פקטו מהעולם מאז אוקטובר 2023, בגלל המלחמה – או לפחות הקשיים להגיע לישראל. "חברות ה-AI לא מרבות לפתוח משרדים בארץ. זה שאין טיסות משפיע על איפה החברה תבנה את האתר הבא שלה", אמר פישר.

קציר ציין כי "כפי שאני רואה את הדברים, יש בתעשיית ה-AI שלוש שכבות: הבסיס, האזורים התשתיתיים ביותר – שם אנחנו הכי טובים, מעל זה מודלים ייחודיים לעולמות תוכן ספציפיים, עם הרבה ידע ייחודי ויכולות, ומעל זה כלכלת הענן".

פישר אמר ש-"אנחנו חזקים בתשתית הפיזית. אנבידיה לא הייתה כמו שהיא בלי הפעילות שלה בישראל. מעל זה, בשכבה של ה-LLMs, אין לנו מקום, כי כבר יש שם 3-4 מעצמות. כן יש לנו מקום כשזה מגיע למודלי ה-AI היותר ורטיקליים ואפליקטיביים, אבל אני לא בטוח שיש לנו ויכולה להיות לנו ייחודיות".

"ההון האנושי מאוד חשוב, טכנולוגיה זה לא מספיק", הוסיף. "החשיבות של היזם והיכולת לגייס אנשים, כסף ולבנות ביזנס – אלה דברים הכרחיים. יותר מזה, השילוב של אנשים הוא קריטי, ומי שמשלב בין טכנולוגיה לאנשים – הוא המנצח. יש בארץ משאבים וריכוז מאוד יפה של טאלנטים רב תחומיים, עם הרבה מאוד ניסיון בסטארט-אפים ובעבודה בקצב מהיר, אבל אין לנו מספיק ניסיון ויכולת במה עושים אחרי שגדלים מהר".

לדברי פישר, "מה שחשוב הוא החינוך וההשקעה הממשלתית במו"פ, שבארץ היא בטלה בשישים. התקציב של ג'ון הופקינס, אוניברסיטה יחסית קטנה, גדול מתקציב המו"פ של הממשלה".

מימין: יגאל שמייב, מנהל BD בכיר ב-AMD, ואופיר בן יוסף, ארכיטקט פתרונות בחברה. צילום: נדב כהן יונתן

דוברים נוספים באירוע היו אופיר בן יוסף, ארכיטקט פתרונות ב-AMD, ויגאל שמייב, מנהל BD בכיר בחברה. הרצאתם עסקה ב-"AI בכל מקום לכולם" ובתפקידה של AMD בעולם זה, שהיא אחת החברות המרכזיות בו. החברה מציעה שלל מעבדים, שרתים ואפילו מודלים לטובת בינה מלאכותית.

בן יוסף אמר כי "עידן סוכני ה-AI מביא איתו זן חדש של משתמשים. ככל שכמות הסוכנים גדלה – הדרישה למחשוב מסורתי עולה. המון משתמשים חדשים מצטרפים לתשתיות המחשוב, וזה יוצר עומסים כבדים".

לדבריו, "חיבור בין GPUs ל-CPUs (יחידות עיבוד גרפיות ליחידות עיבוד מרכזיות – י"ה) בצורה חלקה הוא העתיד של מחשוב חכם, אוטונומי ומבוסס ביצועים". שמייב אמר כי "צמיחה מבוססת על GPUs חזקים, ורק החוזק שלהם יאפשר אותה".

"מאחורי שירותים פופולריים כגון נטפליקס ואובר יש מערכות של AMD. החברות האלה משתמשים במערכות שלנו כדי לקנפג ולהריץ את המודלים הכי גדולים. במקביל, יש גל של חברות חדשות וסטארט-אפים שבוחרים לעבוד איתנו", הוסיף.

לדבריו, "כשחזינו ששוק הדאטה סנטרים ל-AI יעמוד על חצי טריליון דולר, חשבו שאנחנו מגזימים. התחזיות הנוכחיות אומרות שהוא יגיע לכ-930 מיליארד דולר עד 2030".

"המטרה: יכולת מחשוב מדויקת ויעילה לכל משימה ומכשיר"

בן יוסף ציין כי "המטרה של AMD היא להציע יכולת מחשוב מדויקת ויעילה ביותר לכל משימה ומכשיר. יש לנו שלושה עקרונות מפתח: פורטפוליו רחב של מנועי חישוב, כי אין פתרון אחד שמתאים לכולם; בניית אקו-יסטם פתוח, ששם את המפתחים במרכז; ואספקת פתרונות Full Stack מלאים, תוך יצירת שיתופי פעולה להרצת הטמעות של AI בשוק. כמו כן, אנחנו מציעים את המערך המקיף ביותר של רכיבי חישוב מקצה לקצה: מעבדי דאטה סנטר, מעבדים גרפיים, רכיבי נתונים ועוד. לא משנה איפה ה-AI פועל – לנו יש את הפתרון הטוב ביותר".

שמייב אמר לסיכום ש-"ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהמערכות הפתוחות מביאות יותר חדשנות. עבורנו, פתיחות היא לא סיסמה, אלא הדרך להאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית. אנחנו מבינים שמערכות ה-AI הופכות למורכבות בצורה קיצונית. לכן, הגדלנו את ההשקעות בפיתוחים פנימיים ובשיתופי פעולה".