האנטישמיות בסושיאל זינקה בתקופת המלחמה עם איראן

המלחמה בין ישראל לאיראן הביאה לזינוק של פי שניים במספר התכנים האלימים נגד ישראל והיהודים, וכאלה שמביעים תמיכה בטרור, שפורסמו ברשתות החברתיות, בהשוואה לשלושת החודשים שלפני המלחמה – כך עולה מדו"ח שפרסמה היום (ב') התנועה למאבק באנטישמיות ברשת.

הדו"ח בחן את גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות בימי המלחמה, בין ה-13 ל-24 ביוני, ומצא כמות כפולה של הסתה והאדרת אלימות, ושל תמיכה בטרור. בתנועה אומרים כי הדו"ח "מדגיש את ההשפעות הדיגיטליות של הסלמה גיאו-פוליטית, וחושף מגמות מטרידות מאוד באופן שבו רטוריקה אנטישמית מתפשטת באינטרנט".

דוגמאות לתוכן אנטישמי שפורסם ברשתות החברתיות בתקופת המלחמה. צילום: לכידת מסך

בפילוח לסוגי תכנים, האנטישמיות הקלאסית (אלה תכנים שבדרך כלל כוללים האשמות של יהודים כבעלי ממון, שולטים במדיה ולמעשה בעולם, ועוד) היוו 42.4% משיח השנאה האנטישמי שהתנועה אספה בתקופה זו. תכני הסתה והאדרת האלימות נגד יהודים וישראל היוו 22.3% מהתכנים המדוברים ותכני תמיכה בטרור – 16.9%. פוסטים ותגובות נגד ישראל והציונות היוו 9.6%, הכחשת שואה – 7.7%, ומידע שגוי – 1.3%.

מחברי הדו"ח מצביעים על כך שהאנטישמיות ממשיכה לשגשג ברשת גם לאחר שהושגה הפסקת האש בין ישראל לאיראן.

כיצד הרשתות החברתיות מגיבות?

הדו"ח שופך אור גם על התגובות הלא אחידות של פלטפורמות המדיה החברתית לתכנים שסומנו: טיקטוק הגיעה למקום הראשון בהסרת התוכן האנטישמי שהתנועה דיווחה עליו, עם 91.6%. לעומת זאת, אינסטגרם הסירה רק 29.9% מהתכנים, פייסבוק – 27.66%, יוטיוב – 14.3%, ו-X – רק 12.5%. "ממצאים אלה מדגישים פער מתמשך בין סטנדרטים קהילתיים לאכיפה, במיוחד בתקופות של משבר בינלאומי", ציינו בתנועה.

"מתקפה איראנית הרסה שדה תעופה ישראלי". פייק מוחלט. צילום: לכידת מסך

מגמה מטרידה נוספת שזוהתה בדו"ח היא השימוש הגובר בתמונות ופוסטים מפוברקים או שעברו מניפולציות על ידי בינה מלאכותית. אלה משמשים להפצת נרטיבים כוזבים על הסכסוך, להצגת יהודים כתוקפנים או כנושאי קשר עולמיים, ולהפצת שקרים ופייק ניוז לגבי אירועים בעולם האמיתי. באופן זה, מדגישים מחברי הדו"ח, דברי שטנה אינם מוגבלים עוד למילים – הם הופכים ויזואליים יותר, מתוחכמים יותר וקשים יותר לזיהוי באמצעות כלי פיקוד קונבנציונליים.

"הדו"ח מדגיש שוב את האחריות של כל אחת מהרשתות החברתיות בהסרת תכנים אנטישמיים ואכיפת המדיניות הקיימת שלה בנושא תוכן שנאה", אמר ברק אהרון, מנהל תחום הניטור של העמותה. "חשוב להבין שהנתונים הנוכחיים לא משקפים אירועים בודדים, אלא חלק ממגמה שיטתית של אנטישמיות דיגיטלית, שמתגברת במהלך משברים עולמיים. יש צורך במדיניות פיקוד עקבית, אחריות חזקה יותר מצד הפלטפורמות הטכנולוגיות ופעולה שיתופית של מוסדות בינלאומיים והחברה האזרחית".