"גם אחרי הפגיעות בבז"ן – הצלחנו לשמור על אספקת דלק תקינה"

בזמן המלחמה בת תריסר הימים מול איראן, במהלך הדיווחים על הפגיעות ברחבי הארץ, בחיפה ציינו הדיווחים פעמיים פגיעות במתקנים אסטרטגיים שנמצאים בעיר. עכשיו, כמה ימים אחרי הפסקת האש שנכפתה על איראן וישראל, כבר אפשר לספר על הפגיעות עצמן – וכפי שכבר נחשף, שתי הפגיעות, בהפרש של יום זו מזו, היו במתקן של קבוצת בז"ן. המתקן שבמפרץ חיפה מספק את מירב הדלק והגפ"מ למשק הישראלי. 

"אלו היו פגיעות ישירות באזור תחנת הכוח שנמצאת בלב המתחם. הפגיעות היו מאוד ממוקדות וכן מאוד משמעותיות. עם זאת, גם אחרי הפגיעות הללו הצלחנו לשמור על אספקת דלק תקינה, בעזרת הירתמות של חברת החשמל ושל עובדי בז"ן עצמם, בליווי של אנשי המשרד שנלחמו כדי ליצור מהלך, שיסתיים כבר השבוע, לשיקום הנזקים ולחזרה לייצור מלא", כך סיפר מאיר יהב, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה והתשתיות. יהב דיבר בוובינר ההישרדות העסקית של אנשים ומחשבים שנערך ביום ה' שעבר ועסק ב-'המשכיות תפקודית במשק האנרגיה במהלך מלחמת עם כלביא'. 

יהב סיפר כי החל ב-13 ביוני במשרד האנרגיה קיים חדר מצב שפועל 24/7, ואל חדר המצב הזה מגיע מידע רציף מכל חברות האנרגיה, כולל מספר פעמים ביום לפי הצורך. בכל מקרה המקום מספק תמונת מצב יומית. אותו חדר מצב לווה גם באיוש של מרכז קיברנטי ייעודי באופן רצוף, לאורך כל רגע במלחמה. 

"המטרה הייתה להיות מוכנים מראש לנהל מקרי חירום, ואלו התרחשו. הפקנו גם לקחים. כך לדוגמה במשק הגז. כאחד מלקחי 'חרבות ברזל' ביצענו הדממה יזומה של שתי אסדות גז, לאחר שורה של שיקולים, וזה הוכיח את עצמו, כי הסגירה היזומה הזו לא פגעה בסופו של דבר במשק החשמל, ומצד שני הוציאה חלק מהאספירציה של האויב לפגוע באסדות הללו", המשיך יהב ואמר.

משק האנרגיה המשוכלל של ישראל

יהב התייחס והזכיר בדבריו את מבנה משק האנרגיה בישראל. "יש לנו משק גדול ומשוכלל עם כמה מרכיבים כולל גז טבעי. המשק השני הוא משק החשמל, עם תחנות כוח ורסטיליות שיכולות לפעול במקרה הצורך על סוגים שונים של חומריי הפעלה, והנדבך השלישי הוא משק הדלק והגז הביתי, שזה כולל מערך ייצור ומערך שינוע. גם משק המים קשור בקשר הדוק למשק החשמל, כי תקלה משמעותית במשק החשמל תפגע ישירות גם במשק המים – משאיבה, דרך התפלה וכן הלאה", הוא ציין בהרחבה. 

הוא דיבר גם על הטכנולוגיה שבעצם אפשרה, ומאפשרת בכל יום, להמשיך לתפקד גם בשעת חירום, כפי שקרה לנו במלחמת המטוסים והטילים. "אנחנו לדוגמה, מריצים מודלים מבוססי AI, בעיקר 'נוגה', שחוזים את צריכת החשמל ברמה היומית והשבועית – כך אנחנו יכולים להעריך את כמות החשמל שצריך לייצר, ולהעביר בהתאם ביקושים מראש לאסדות ולתחנות הכוח ולשאר חלקי משק האנרגיה. יש הרבה ממשקים שונים בין המרכיבים הרבים, והמשרד צריך לדעת לתזמר את הכל יחד. זה כולל גם הרצת מודלים חכמים שיכולים לזהות תקלות במהירות, והרבה הרבה ביג דאטה בזמן אמת, שדורש עיבוד כדי להציג תמונות מצב של כלל משק האנרגיה, עם כלים טכנולוגיים שמעבירים מידע גם למרכז הסייבר, שעובד באופן רציף מול מערכי הסייבר של כל אחת המחברות, וכמון ברמה הממשלתית. יש הרבה נכסים בענן הנימבוס, לצד נכסים בהתקנה מקומית", הסביר. 

"השורה התחתונה היא שמשרד מאוד מאוד שבע רצון מהעבודה והמוכנות. אחרי 12 יום של מערכה מאוד עצימה, עם מאות טילים שנחתו פה, וחלקם כאמור במקומות מאוד אסטרטגיים מבחינתנו ומבחינת המדינה כולה, בסופו של דבר משק האנרגיה היה יציב ושמר על הרציפות התפעולית שלו", סיכם יהב.