בנק ישראל משיק תהליך הערכה טכנולוגית של פרויקט השקל הדיגטלי

בנק ישראל מקיים בימים אלו תהליך היוועצות עם חברות טכנולוגיות וגורמי מקצוע, במסגרת תהליך מורכב וארוך של בחינת השקת מערכת "השקל הדיגיטלי" של הבנק המרכזי, שתהיה מטבע רשמי של מדינת ישראל וזמינה לכל פעולה פיננסית.

הבנק פרסם מסמך אפיון, שהופץ בין חברות טכנולוגיות כדי לקבל את חוות דעתן. במסמך מוסבר, כי השקל הדיגיטלי הוא מטבע דיגיטלי CBDC, המהווה התחייבות של בנק ישראל כלפי כל מי שיש לו כסף, כולל אנשים פרטיים, בתי עסק וארגונים שונים. השקל הדיגיטלי יצטרף לקטגוריית המזומן הפיזי שקיים בבנקים, והוא יהיה חלק מהמזומן שיעמוד לרשות האזרח. לאחר שיופעל, אם וכאשר הבנק יקבל החלטה, הוא יהווה הליך חוקי בישראל עם יחס המרה של אחד לאחד לכל צורה אחרת של שקל ויפעל לצד מגוון אמצעי תשלום הקיימים כיום.

היתרון הבולט, לדברי כותבי נייר העמדה, הוא, שאת ההליך כולו ינהל בנק ישראל ולמעשה הוא יהיה אחראי כלפי כל מי שיהיה לו שקל דיגיטלי, וייתן לו למעשה ביטחונות נוספים מעבר למה שהבנקים נותנים לכולנו.

יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, מה עומד מאחורי רעיון השקל הדיגיטלי?

"החשיבה הראשונית נעשתה בבנק ב-2017, כאשר גם בעולם הנושא היה בשלבים מוקדמים. הקורונה האיצה את הדיגיטציה של הכלכלה ואת הצורך בתשלומים דיגיטליים, ואז גם היו הגלים הראשונים של הקריפטו, שגם הטרידו חלק מהמוסדות הפיננסיים בעולם. ואז גם כל הבנקים החלו לבחון תהליכים דומים, וגם אצלנו, לבקשת הנגיד, החל תהליך בחינה די מורכב וארוך, שכאמור עדיין לא הסתיים".

ישאל האדם הפשוט: רוב התעבורה הפיננסית שלנו היא דיגיטלית, בבנקים, כרטיס אשראי, אז למה אנחנו צריכים שקל דיגיטלי?

"זה נכון, אבל יש חלקים בציבור שעדיין משתמשים במזומן, שמקורו בכסף שיש לך בבנק. הכספים האלו מהווים את ההתחייבות שלנו כלפי הציבור. הבנקים אכן יבטיחו שהכסף הזה יהיה תמיד זמין ונגיש. באופן טבעי אנשים חשים בטוחים יותר עם מזומן, ואנחנו רוצים לתת להם את אותה תחושת ביטחון. בפועל יהיו לך סוגים שונים של ארנק דיגיטלי, בצורות שונות שתוכל לחבר אותם לזהות אחת, ואנחנו נהיה אחראים לכך. זה עוד מהלך שנועד להגביר את הביטחון של הכסף של הציבור, שזו האחריות שלנו".

 אבל אני לא אעשה את הפעולות דרך בנק ישראל ישירות, אלא דרך גופים מסחריים אחרים?

"שאלה נכונה. אנחנו לא נתנהל מולך ישירות, אבל כן נעשה פעולות של זיהוי, כגון איסור הלבנת הון, אבל ההתנהלות תהיה דרך ספקי משנה מורשים, וזה לא חייב להיות דווקא בנקים, ולא מוסדות פיננסיים. למשל, אוכל להחליט שאני רוצה לנהל ארנק דיגיטלי אחד בבנק שלי, ארנק אחר נניח דרך רשת המרכולים שאני קונה בה, או חברת התעופה שאני טס איתה. כל הגופים האלו יכולים להיות ספקי תשלום דיגיטליים, כמובן מורשים על ידינו".

איך זה יעבוד? דרך אפלקציה או משהו אחר?

"זה יכול להיות אפליקציה לטלפון או למחשב, או כל מדיה אחרת. גם בית העסק יקבל אפליקציה שתתחבר לקופה הממוחשבת שלו, והם יתממשקו למערכות ה-ERP שלו. אני יכול לקבל כסף לחשבון השקל הדיגיטלי שלי, על ידי כך שמישהו יעביר לי, או שאני מעביר מחשבון הבנק שלי, שם יש לי יתרה, או להגיד לכל אחד להתחבר לחשבון השקל הדיגיטלי ולבצע פעולות. כמובן שזה יעבוד גם מול בנקים וגופים פיננסיים בחו"ל במדינות שבהן זה כבר קיים".

אילו תועלות נוספות יהיו למי שיחזיקו בשקלים דיגיטליים?

"אחד הדברים שאנחנו מנסים לייצר הוא שזה יתמוך בכל מיני יישומי תשלום חדשניים, שלא כל כך קיימים היום, והם שואבים השראה מעולם הקריפטו. למשל, כשאני רוכש ממך איזשהו נייר ערך באיזושהי בורסה דיגיטלית, ובשונה מהמצב היום, שאני צריך להעביר את הכסף ונייר הערך מגיע אליי נגיד רק מחר, אז אותה בורסה דיגיטלית תומכת בתרחיש תשלום שבו אני נועל שקלים דיגיטליים ואת ניירות הערך ורק אז מתבצעת העסקה. זו כמובן רק דוגמה אחת, ויש עוד דוגמאות מעולמות אחרים. נניח שאני מפעל, ואני מזמין סחורה מספק שלי, או שהספק שולח את הסחורה ורק אח"כ הוא מקבל את הכסף. במערכת החדשה של תשלומי שקל דיגיטלי, אני אוכל לראות שהסחורה אצלו מוכנה לאריזה, ואז אני אוכל לשחרר חלק מהכסף, וכאשר המשאית תהיה בפתח היישוב שלי אוכל לשחרר את היתרה. זה יגרום להפחתת סיכונים ומסחר הרבה יותר בטוח ופשוט, כי חלק מהגופים, כמו שאמרתי, לא צריכים להיות בנקים, שמטבע הדברים הם גופים שמרנים.

 מה זה אומר מבחינת הפיקוח על הבנקים?

הפיקוח היום אינו רק על הכסף, אלא על נושאים טכנולוגיים, על הסייבר שלהם, וגם על דרכי השירות. אם אני לא אקבל שירות טוב בארנק הדיגיטלי שלי במקום מסוים, אעביר אותו למישהו אחר, וזה יגביר את התחרות בשוק, שזה דבר טוב בכל מקרה. המרכיב הטכנולוגי הוא ללא ספק חשוב מאוד".

מה סטטוס התהליך כעת?

"אנחנו נבדוק את ההצעות הרבות שזורמות אלינו, נעבד אותן למסקנות, נכניס את זה לתהליכים ושיקולים נוספים, ואז נקבל החלטה. בכל מקרה, אני חושב שיש פה אתגר טכנולוגי לחברות היי-טק, ואני פונה מכאן, באמצעות המדיה שלכם, לכל מי שיש להםרעיונות או פתרונות, לפנות אלינו. תהליך הבחינה כולל גם מרכיבים אחרים, ורק אחרי כל הבדיקות נקבל החלטה האם להמשיך הלאה".