אשת ההיי-טק והיזמת החברתית שניצחה את ה-BDS בשוויץ

שרון אסא היא אשת היי-טק, צעירה, שעובדת בחברת התוכנה מייבנס (mavens), השייכת לענקית הגיימינג זינגה (Zynga), בתפקיד אחראית אופרציה בכירה מזה שלוש שנים וחצי. במקביל לעבודתה , היא פעילה ויזמית חברתית בקהילה התנדבותית בינלאומית, שנקראת גלובל שייפרס. 

זהו ארגון המשויך ונתמך על ידי הפורום הכלכלי העולמי, WEF, שפעיל ב-500 ערים ברחבי העולם, עם יותר מ-10,000 מתנדבים. העיר תל אביב הצטרפה לארגון לפני שנתיים, ואסא מובילה את ההאב הזה. במקביל, פועל גם האב בעיר ירושלים. פעילי הארגון הם צעירים בני 18-30, ובכל מדינה הפעילות מתמקדת בנושאים חברתיים שמתאימים לאוכלוסייה.

הפורום הכלכלי היוקרתי מקיים פעם בשנה את הכנס הבינלאומי שלו בדאבוס, שוויץ, ומגיעים אליו ראשי מדינות, מנכ"לי חברות ענק ובהן חברות היי-טק, לצד יזמים ואנשי עסקים. בכל שנה מארגני הכנס מעניקים 50 מלגות לפעילים בארגון, שחברים בו יותר מ-10,000 צעירים, והתחרות על כל כרטיס כניסה היא קשה. אסא רצתה להשתתף בכנס הזה בדאבוס כנציגת השלוחה הישראלית. זהו אתגר לא פשוט, מאחר שעל המלגות מתמודדים אלפי חברי הארגון, וישראל לא נמצאת כמעט על המפה שם. כדי להתקבל יש לעבור שורה של מסננים, להביא המלצות ולשכנע מדוע השתתפות שלך חשובה שם. בנוסף לכך, אסא עצמה חוותה מכשולים, פוליטיים, על רקע המלחמה.

"המסע אל הכנס בדאבוס לא היה קל בכלל", היא אומרת בשיחה עם אנשים ומחשבים, "חוויתי חרם מצד חברים בקהילה, שדרשו שאוותר על ההשתתפות כנציגת ישראל ואף הפעילו לחצים על מארגני הכנס לבטל את ההזמנה שלי. הלחצים היו לא רק ממדינות שאינן אוהדות אותנו", אומרת אסא. "בקבוצות הווטסאפ של הארגון הופצו נגדי ונגד ישראל דברי שטנה ושקרים, והחתימו על עצומה למנוע הגעתי. כמובן שזה לא עזר להם, וזה רק הגביר את המוטיבציה שלי להגיע לשם ולייצג את המדינה שלנו", היא מספרת.

אסא מספרת, כי במהלך ימי הכנס היא הציגה יוזמות חברתיות וחדשנות טכנולוגית, שוחחה עם מנהיגים ממדינות שונות ודיברה איתם על השפעה חברתית כחלק מחדשנות טכנולוגית, התחום שבו היא עוסקת. "השתדלתי לספר את הסיפור שלנו בתקופה שבה ההסברה שלנו התמודדה עם התקפות, שנאה ואנטישמיות חסרות תקדים, וראיתי בזה שליחות לאומית ממדרגה ראשונה", אומרת אסא. היא נפגשה עם בכירים שהגיעו לכנס, שוחחה איתם, הציגה את העמדה הישראלית, ולעיתים נדהמה מרמת השנאה או חוסר הידע על כל מה שקורה מאז פרוץ המלחמה.

אחד המפגשים המעניינים, שעליו מספרת אסא הוא השתתפות במפגש פתוח עם שר החוץ הירדני, איימן א-ספאדי. "השר הירדני דיבר בפאנל עם כתב ה-וושינגטון פוסט לענייני המזרח התיכון, דיוויד אינגשיוס. "במהלך הדיון פורסמו תוצאותיו של סקר לגבי סיכויי הימשכותה של הפסקת האש בין ישראל לחמאס, כאשר רק 15% מהנשאלים האמינו שהפסקת האש תחזיק מעמד", אומרת אסא, וממשיכה, "אזרתי אומץ והפניתי אל שר החוץ הירדני שאלה – כיצד בכוונתו לעזור להשיג שלום באזור מול השנאה היוקדת שאליה חשוף הדור הצעיר?. כצפוי תשובתו של השר היתה דיפלומטית: 'זהו נושא שמדאיג אותי מאוד' … אכן הרשתות החברתיות מלבות שנאה ואם לא נפתח אמפתיה אחד כלפי השני, יהיה קשה מאוד לייצר שלום".

מפגש מרגש נוסף שמציינת אסא בהתרגשות היה עם מלאני בי (בראון) חברת הספייס גירלז. היא התפרסמה בשנים האחרונות במסגרת פעילות בפרויקטים שמסייעים לנפגעי טראומה, בעקבות חוויותיה האישיות. בראון הוציאה שלושה ספרים, ובספרה האחרון " כנה מאוד" חשפה על ההתמכרות שלה לסמים בשנת 2014.

"סיפרתי לה, שמייד עם פרוץ המלחמה, בתוך 24 שעות, גייסתי יותר מ-500 מטפלי טראומה בהתנדבות, שהעניקו טיפולים ליותר מ-2,000 איש בישראל ללא עלות, עם עדיפות לניצולי הנובה. מאוחר יותר, מלני התראיינה לאחת מתחנות הטלוויזיה וסיפרה על המיזם שלנו ואף הזכירה את שמי, וזה מאוד ריגש אותי.

"מישראל פגשתי את יוסי ורדי ואת הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג שהתעניין מאוד ואף הצטלם איתי. אבל המפגש הכי משמעותי היה עם הנכד של החטוף עודד ליפשיץ ז"ל, שניהל מאבקים עבור הסבא שלו, שהתלווה למשלחת של הרצוג.

שרון אסא והנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג בדאבוס. צילום: פרטי

"פגשתי גם חבר פרלמנט שוויצרי, איסלאם עליג'אג', חולה ALS ופעיל למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. הוא אמר, כי החלום שלו הוא לבוא לישראל ולקדם את השילוב של אנשים עם מוגבלויות. בתחום התרבות פגשתי את טום דיילי, אלוף אולימפי בקפיצה סינכרונית מ-10 מטר. השיחה איתו על משמעת, הישגיות והשפעה חברתית הייתה מעוררת השראה".

במה מתמקדת הפעילות שלכם בארץ?
"אנחנו עוסקים במנעד של פערים חברתיים במטרה להרחיב את הנגישות לענף. לדוגמה, חושפים תלמידי בתי ספר להיי-טק ומצמידים להם מנטורים. הפעילים שלנו עוברים מבחני קבלה קפדניים. אנחנו עובדים עם עמותת חינוך לפסגות ומעבירים את התלמידים הכשרה של שלושה חודשים בקבוצות מעורבות, יהודים וערבים".

אילו מסרים לקחת ממה שראית ושמעת בכנס?
"הבנתי טוב יותר, שמדינת ישראל נכשלת בתחום הגיוון וההכלה. פגשתי שם הרבה אנשים עם מוגבלות, והייתי צריכה להשיב על שאלות, כגון איך זה שמדינת ישראל, אומת הסטארט-אפים, לא מובילה בתחום הגיוון והמוגבלויות. למדתי המון על הנושא ויצרתי המון קשרים. למשל, פגשתי שר בפרלמנט השוויצרי בשם איסמאיה ססאי, מוסלמי, שאמר לי כי יש לו חלום להגיע לישראל ולפתח את תחום ההיי-טק לאנשים עם מוגבלויות, וביקש שאקדם את זה. זה מאוד ריגש אותי. המסר הנוסף שלקחתי איתי הוא, שצריך לטפל בגלי השנאה כלפינו, במיוחד אצל הצעירים ובני הנוער. זה התפקיד שלנו לשנות את המציאות הזו, כדי להבטיח עולם טוב יותר, להרגיע את ההסתה ברשתות ולהבין אחד את השני. בצד הטכנולוגי כמובן שהתרשמתי מהעיסוק בבינה מלאכותית. הבנתי שגם בנושא הזה לישראל יש עוד הרבה מה לעשות. ובכלל, עצם החוויה לפגוש מנהיגים מכל העולם, היכולת לשאול שאלות ולהביע את דעתך היא חוויה מאוד מרגשת שעברתי, ואני מאוד רוצה ליישם את המסקנות כאן בפעילות שלנו בישראל".