"ישראל תרמה לא מעט למימוש חזון 'כוכב הלכת החכם' של יבמ"

כ-40 חוקרים במעבדת יבמ (IBM) בחיפה ועוד עשרות עובדים במרכז הפיתוח של חטיבת רשיונל ביבמ ברחובות מתווים את הבסיס לטכנולוגיות שהוכנסו למוצרי התוכנה של החברה – כך אומרים בשיחה עם אנשים ומחשבים גבי זודיק, מנהל מחלקת תוכנה ושירותים במעבדות יבמ בחיפה, וערן גרי, מנהל מרכז הפיתוח של רשיונל ברחובות. הדברים נאמרו במהלך כנס Innovate 2010 שערכה יבמ באורלנדו, פלורידה.

לדברי זודיק, החוקרים במחלקה שבראשה הוא עומד עוסקים בשפות תכנות, כלים וסביבות פיתוח. "אנחנו עוסקים בכל התחומים שרשיונל עוסקת בהם, החל מניהול משפחות מוצרים דרך ניהול מערכות תוכנה ואבולוציה של מערכות תוכנה, סביבות פיתוח ווביות (Rapid Application Development) וכלה בכלים למיחשוב ענן", אמר. "בין היתר, מעבדת המחקר בחיפה אחראית על הפיתוחים הקשורים לגישת 'כוכב הלכת החכם' (Smarter Planet), שעמדה במרכז הכנס".

"תרמנו לא מעט לכל מגוון המוצרים השונים של רשיונל. הרצינו על הפיתוחים הללו, שחלקם ייכנסו למוצר וחלקם לא והשתתפנו בעמדות הדגמה", הוסיף.

שלושה מראשי הקבוצות שבאחריותו של זודיק השתתפו אף הם בכנס. אחד מהם, עמית פישר, האחראי על קבוצה של כ-20 חוקרים, הסביר ש-"לקבוצה שלי יש מספר פעילויות מול רשיונל. האחת היא בתחום הארכיטקטורה העסקית או הארגונית, כשהמטרה היא לעזור לארגונים להבין מהי הארכיטקטורה שלהם ולאן אפשר להתקדם ממנה, על ידי הכנסת טכנולוגיות למוצרSystem Architect. פעילות נוספת היא בתחום המתודולוגיות – בשיתוף עם חטיבת Global Business Services של יבמ – והפעילות השלישית היא בתחום האינטגרציה, בפרט באמצעות טכנולוגיית ג'אז". הוא הוסיף, כי "הצגנו בכנס פרויקט משותף של מעבדת המחקר בחיפה, מרכז הפיתוח של רשיונל ברחובות והתעשייה האווירית. זה אחד מפרויקטי הלקוח החשובים ביותר המוצגים כאן, כדוגמה ללקוח שמשתמש בטכנולוגיות החדשות של יבמ".

עוד אמר פישר, כי "הצוות שלי אחראי גם על האופטימיזציה של סטטיסטיקה לארגוני תוכנה, בשיתוף ה-CTO של רשיונל ומעבדת פיתוח בהודו".

הצוות שבראשותו של יונתן בניהו עוסק בעזרה למפתחים לניהול ושינוי קוד מקור. "הצגנו כאן טכנולוגיה של Refactoring – ארגון מחדש של תוכניות קובול ולקיחת חלקים מהתוכניות לשימוש חוזר ב-SOA", אמר. הוא הוסיף, כי "הצגנו פרויקט משותף עם אריקסון (Ericsson) בשבדיה, שבו אנחנו מסייעים ללקוח להתמודד עם תחזוקת הקוד במערכות משובצות מורכבות".

יוליה רובין, מנהלת צוות נוספת שהשתתפה בכנס, אמרה, כי "בקבוצה שלי מרחיבים את פלטפורמת ג'אז ומכניסים אליה תמיכה שתאפשר למפתחים לפתח במקביל משפחת מוצרים, ולא מוצר בודד בכל פעם. הרעיון הוא שבמשפחות מוצרים, למשל בטלפונים סלולריים, יש בסיס משותף ושונות קטנה יחסית. במקום לשכתב את הקוד בכל פעם מחדש, מפתחים קוד אחד וגוזרים ממנו את התכונות השונות".

ערן גרי, מנהל מעבדת התוכנה של רשיונל ברחובות, ציין, כי בארץ מפותחת פלטפורמת רפסודי, המשמשת לתכנון מערכות משובצות והנדסת מערכות. "בין היתר, הצגנו בכנס תמיכה בריבוי ליבות ובסביבת אנדרואיד (Android)", אמר.

"ההדגמות שהיו בכנס לתפיסת כוכב הלכת החכם מבוססות על פיתוחים שלנו. כך, למשל, כשהראו כיצד UPS מתכננת את המשאיות שלה ואת העברת המשלוחים בדרך ירוקה יותר – הדבר בוצע באמצעות פיתוחים שלנו בארץ", הוסיף. "הרעיון הוא שכל דבר כיום הוא מערכת של מערכות. כמות המערכות הקשורות זו לזו מוכפל מדי שנה, ולמעשה – המכשירים של היום כולם חכמים, מקושרים ומאובזרים (Instrumented, Interconnected, Intelligents). בין היתר, מדברים כיום על ערים חכמות, טיפול במערכות רשתיות, כגון: חשמל ותחבורה, וכן ייעול של צריכת אנרגיה. החזון הזה כרוך בשילוב של מכשירים משובצים הקשורים למערכות IT מרכזיות, כשיש מערכות ניהול שמנהלות את כל הרשתות הללו, בין אם מדובר בעיר, מערכת חשמל או מים. בארץ, אנחנו שותפים בחזון הזה ומאפשרים ליבמ לספק פתרון מערכתי, החל מהמונה החכם, שעוקב אחר צריכת המים או החשמל ומשדר אותם, ועד למערכות עיבוד הנתונים, המנתחות את המידע שמגיע מכל ההתקנים ועושה בו שימוש חכם".