למה חשוב לכל אחד להכין צוואה – ובמיוחד לצעירים?

בעוד אי אילו שנים, כל אחד בבוא זמנו, נלך לעולמנו. שנאמר: לא עלינו. רובנו לא חושבים על המוות, ודאי שלא באופן יומיומי ובעיקר לא מי מאתנו שטרם מלאו לו 60. לכן, רוב הצעירים שבינינו לא מעלים על דעתם לעשות צוואה – ועכשיו. אלא שהם עושים טעות. תיכף אסביר למה.

ראשית, חשוב לכל אחד להכין צוואה בה הוא יבטא את שהוא רוצה שייעשה בעיזבונו לאחר מותו. אחרת, העיזבון הזה יחולק לפי חוק הירושה – חוק שרובנו לא מכירים. וגם אילו הכרנו אותו, הרי שהוא לא בהכרח תואם את מה שהיינו רוצים שיקרה.

נכון שלא נעים לחשוב על המוות. לכן, בואו נחשוב על החיים: כולנו נולדנו מתישהו, וכל אחד מאתנו עיצב את חייו והתפתח על פי אישיותו, כישוריו והסביבה בה גדל. בין אם זה היה כך או אחרת, כולנו רצינו לקבל ולהעניק אהבה. בתור ילדים שאפנו לספק את הורינו ולקבל את אהבתם והערכתם. לאחר מכן גדלנו, התפתחנו ורצינו באהבת ובהערכת חברינו, בהמשך התאהבנו וכל משאבינו הופנו כלפי בן/ת זוגנו/זוגתנו. בהמשך, לרובנו נולדו ילדינו השובבים והחמודים, שהצריכו מאתנו השקעה עצומה.

את מיטב שנותינו, זמננו, ממוננו ומרצנו השקענו בבני המשפחה. אך האם אנחנו באמת אוהבים אותם? ואם כך, כיצד זה אנחנו לא משקיעים כבר כיום השקעה פשוטה מבחינתנו להבטחת עתידם, במיוחד במקרה של הילדים? עתידם הרגשי כלפינו, עתידם כמשפחה מלוכדת, עתידם הנפשי, עתידם הכספי וזה ההתפתחותי. כיצד ומדוע איננו עוצרים לרגע ממרוץ החיים ומחליטים מה כל אחד מהאהובים עלינו יקבל מעיזבוננו? איך אנחנו משאירים דבר כל כך חשוב לברירת המחדל? לחוק שאיננו מכירים? כיצד אנחנו לא חושבים על כך שחלילה, הדבר יכול להוביל לאי נעימויות, למאבקים ולפילוגים בין האהובים לנו? האם רק מכיוון שלא נוח לנו לעסוק בכך? האם נמשיך לטמון את הראש באדמה כאילו נחיה לנצח?

אלה שאלות כבדות משקל, והגיעה העת למצוא את התשובה הנכונה ביותר עבור כולן, שהיא אחת: זה הזמן לתפוס את המושכות ולהוביל את התהליך הפשוט והכל כך חשוב לנו וליקירינו, ולכתוב צוואה איכותית, שתבטיח שהעיזבון שלנו יחולק בבוא יומנו כפי שאנחנו רוצים. כן, גם אם אנחנו בני 30-40 ורוב החיים לפנינו.

מדוע גם לצעירים כדאי לכתוב צוואה?

מבחינה חוקית, כל גבר או אישה מעל גיל 18 יכול/ה לערוך צוואה, כל עוד הוא לא הוכרז/ה על ידי בית המשפט כפסול/ת דין וכל עוד הוא/היא יודע/ת להבחין בטיב הצוואה בעת עריכתה.

מבחינה עניינית, דעתי היא שחובה על כל אחד, צעיר ומבוגר, לעשות צוואה. ואם תשאלו אותי למי זה חשוב יותר, אענה את התשובה שיכולה להיראות מוזרה בעיני אחדים, אבל היא נכונה: חד משמעית – לצעיר!

לצערנו, מדי יום הולכים לעולמם צעירים ומבוגרים. מקום המדינה נהרגו עשרות אלפי צעירים הי"ד במלחמות ישראל, עשרות אלפי צעירים ומבוגרים נהרגו בתאונות דרכים ועוד רבים הלכו מאתנו בפיגועים, בתאונות עבודה ובעוד דרכים שונות ומשונות. רבים מהם מתו לפני שהגיעו לגיל פנסיה, ואפילו לפני גיל 40.

להמחשת חשיבות כתיבת צוואה על ידי צעירים אביא כדוגמה מקרה בו נפטר אבא של משפחה צעירה, עם ילדים מתחת לגיל 18. באין צוואה, חלוקת העיזבון במקרה שכזה תיעשה לפי חוק הירושה, וכך, מחצית מהעיזבון (לדוגמה, הדירה והכספים בבנק) תעבור לאימא והמחצית השנייה – לילדים.

מאחר שהילדים הם עדיין קטינים, אזי כל פעולה בעיזבון תצטרך לקבל אישור של בית המשפט, מה שאומר הרבה מאוד טרחה שיכולה להימנע. כך גם, למשל, אם האם האלמנה תרצה למכור את דירתם הגדולה כדי לקנות דירה זולה יותר, כך שיישאר לה כסף לפרנסת הילדים, או מכל סיבה אחרת, היא תהיה חייבת לקבל אישור משופט. ומדוע שהשופט יאשר את זה? תפקידו הוא לשמור על טובת הילדים. כל עוד לילדים חלק בדירה – מובטח חלקם. אך לאחר שהאימא תמכור את הדירה, מי יבטיח שהיא תצליח לשמור על חלק זה?

כך גם לגבי הכספים בבנק: האימא לא תוכל להשתמש בכספים שירשו הילדים גם כשתצטרך את זה לטובת הילדים – כאמור, אלא אם כן היא תקבל אישור ספציפי מבית המשפט. וממילא, האימא והילדים תקועים.

כדי למנוע את המצבים האלה ולייתר מבני המשפחה, שגם ככה יהיו בצער על מות יקירם, את הטרחה, מומלץ בחום רב לכל אחד, מבוגר וצעיר, לכתוב צוואה.

גם בטור בשבוע הבא אעסוק בנושא צוואות – בשאלה האם ניתן לפסול אותן.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.