לקצר את הזנב הארוך

וידיאו באינטרנט הוא מהתחומים שמתפתחים בקצב מהיר ביותר בעשור האחרון, ועל פי כל התחזיות הוא צפוי להמשיך ולגדול בקצבי ענק. האתגר המרכזי כיום של ספקיות התכנים בווידיאו באינטרנט, הוא לספק לצרכנים איכויות צפייה הדומות לאיכויות לאלו שבטלוויזיה. אין המדובר באתגר חדש: הגולשים היום אינם מוכנים כבר להסתפק באיכויות נמוכות של שידורים באינטרנט; הם רוצים לראות את "האח הגדול" מהמחשב האישי שלהם, באיכות זהה לפחות לזו של הטלוויזיה בסלון.

עיקר הצרות של הגולשים בא לידי ביטוי בקצבים האיטיים של העברת תכני מולטימדיה. בעיקר חשים זאת גולשים שנמצאים במקומות מרוחקים, המנסים לצפות בתוכן נישתי. כאשר אותם גולשים מנסים לקבל תכני וידיאו, הם נאלצים לרוב להמתין זמן רב, או עלולים שלא לקבל כלל את התוכן המבוקש, כי ספק הרשת המקומית אינו ערוך לכך.

שם המשחק הוא, אם כן, רוחב פס. על פי הערכות אנליסטים, שוק העברת תכני הווידיאו גדל מדי שנה בקצב דו-ספרתי, ואיתם, ביחס הולם, גדלות גם בעיות האיכות והקצב ההעברה. את המכשולים הטכנולוגיים האלו זיהה יואל זנגר, שלפני כשנה הקים חברת הזנק בשם ג'יראפיק. בעזרת צוות קטן של מפתחים, פיתח זנגר פתרון מקורי לבעיה כלל עולמית זו, שמאפשרת לכלל ספקי התוכן בעולם לאפשר חוויית צפייה במחשב כמו זו שבטלוויזיה – ואף יותר טובה.

הפתרון שג'יראפיק הטמיעה כבר בכמה אתרים גדולים בעולם ובישראל, אינו דורש שינוי תשתית או רוחב פס. הוא מאפשר לכל ספק תוכן ברשת, באמצעות טכנולוגיית P2P, להתגבר על המכשול הכלכלי והטכני, הן מבחינת הגולשים והן מבחינת האתר, ללא קשר לגודלו. היתרון, לדברי החברה, שהיא משתמשת במשאבים של משתמשי הקצה, לטובת העברת תכנים בדרך הדומה לפעולה של תוכנות שיתוף קבצים, דוגמת eMule, ביט-טורנט או KaZaa.

לדברי זנגר, "הטכניקה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיית קידוד מידע קניינית, והיא משתמשת במשאבים של הגולש עצמו. כך היא פוטרת אותו מתלות ברוחב הפס, שהוא משאב מוגבל".

"בשנים האחרונות", מסביר זנגר, "חל שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה של המשתמשים הצופים בווידיאו ובתכנים האחרים. אם בעבר היו עיני הצופים מכוונות רובן ככולן לתכנים בוואלה! וב-ynet, הרי שכיום כמחצית מהתעבורה ברשת הינה של תכנים ספציפיים. זו נקראת בעגה המקצועית Long Tail Content".

לדברי זנגר, "המבחר הגדול של תכנים באתרים אלו, גורם לכך שכמות הצפיות של משתמשים בסדרות ובסרטים ישנים שתואמים את תוצאות החיפוש שלהם – הולכת וגדלה". הוא מסביר, כי "הפתרון שחשבנו עליו הוא לתת מענה טכנולוגי לתפיסת הזנב הארוך, שלהערכתנו בתוך כמה שנים יהווה כ-80% מתעבורת האינטרנט".

זנגר אומר, כי המציאות היום היא, שאתרים רבים לא יכולים לעמוד בהוצאות הכספיות של הוספת רוחב פס, וכך נוצרים פקקי תנועה מעצבנים, שתוקעים את הגולשים במשך שעות מול המסך. אלה גורמים נזקים תדמיתיים ומסחריים לאותם אתרים, שמאבדים גולשים. להערכת זנגר "אתר שרוצה להתמודד עם בעיית התעבורה, נדרש לשלם לפחות 10 סנטים לכל ג'יגה עבור כל סרטון וידיאו פשוט שמוקרן באינטרנט. כל צפייה עולה לבעל האתר חצי סנט". המשמעות, הוא מסביר, היא ש-"אתר שגולשים אליו 10 מיליון גולשים כל חודש, נכנס להוצאה של 50 אלף דולרים בחודש. אנו נותנים מענה ייחודי בכך שהוא אינו דורש את הגדלת התשתית או רוחב הפס".

זנגר הקים את ג'יראפיק, לאחר שעבר כבר אקזיט אחד, אמנם חלקי, אבל בעל חשיבות לא קטנה. הוא היה שותף בחברת פונטיק, שהתמחתה בטכנולוגיה לניצול שטחי מסחר ועסקים, ואשר נמכרה לחברה אמריקנית תמורת 70 מיליון דולרים. לאחר המכירה, הקים לפני כשנה את ג'יראפיק. בין המשקיעים בה היו קרן פקטורי, המרכזת משקיעים כגון שי אגסי, דב מורן, זאביק ברגמן וכרמל ורניה. כעת, כאשר המוצר כבר בשל, החלו זנגר וחבריו לעניין ספקיות אינטרנט וספקי תוכן גדולים בפתרון שלו. אחת מהן היא פייסבוק (Facebook), ששמעה על הפתרון ואנשיה מתעניינים בפתרון הישראלי. זה עשוי לפתור להם בעיות רבות. כיום מונה ג'יראפיק 24 עובדים ויש לה מרכז פיתוח בישראל וסניף בבוסטון, ארה"ב.

האם הפתרון לפקקי התנועה בתעבורת הרשת ולבעיית הזנב הארוך יימצא בזכות מוצר כחול-לבן? אפשר בהחלט שכן.