כך ה-IT מסייע למימוש החזון הדיגיטלי של שיבא

המרכז הרפואי שיבא הוא בית החולים הגדול בישראל ואחד משמונת בתי החולים הגדולים בעולם. לכן, מעניין לשמוע על הטכנולוגיה שמוטמעת בו ומסייעת לטיפול במאושפזים בבית החולים ובמטופלים במרפאות השונות שלו.

שימי ארנסט, מנהל אגף מערכות מידע ודיגיטל של שיבא, התארח בפרק נוסף בסדרת הפרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים שעוסקת בבריאות דיגיטלית. ארנסט הוא אחד המנמ"רים הוותיקים והמוערכים בענף ההיי-טק. בראיון הוא מספר כיצד ה-IT מקדם את מימוש החזון הדיגיטלי של בית החולים, איך מערכות שפותחו באגף שלו מסייעות לשיפור השירות למטופלים, כיצד הבינה המלאכותית משולבת בעבודת הרופאים ואיך מממשים שם את חזון בית החולים ללא נייר.

ספר קצת על עצמך.
ארנסט: "אני תושב גבעת שמואל, אב לחמישה. בהכשרתי אני מהנדס מחשבים, בעל תואר ראשון בתחום ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע. אני עובד בשיבא מעל 20 שנה".

איך הגעת לשיבא ולמה דווקא לשם?
"אחרי הלימודים התחלתי כתוכניתן צעיר בשיבא, וגם במשרדי מממשלה ובמקומות נוספים. אחר כך חזרתי לשיבא, לתפקידי ניהול.

שיבא הוא המרכז הרפואי הכי גדול בארץ והשמיני בעולם. זה בגלל הרמה המקצועית הגבוהה של הרופאים, המחקר וגם ה-IT. בית החולים מעסיק כ-10,000 אנשי צוות ורופאים, והוא נחשב למעסיק הגדול ביותר בשירות המדינה. הוא משרת אוכלוסייה מאוד רחבה, וכדי לסבר את האוזן, לשיבא נכנסים בכל יום 20 אלף כלי רכב – היקף מקביל לעיר בישראל".

תאר את אופי הפעילות של האגף שאתה עומד בראשו ואת המרכזיות שלו בפעילות בית החולים.
"האגף משרת את כל חמשת המרכזים הרפואיים שנמצאים בשיבא. הוא מעסיק כ-100 אנשים, שזה לא הרבה יחסית להיקף הפעילות שלנו, אבל אנחנו יודעים לעבוד ולתת את המענה הנדרש. תחומי הפעילות שלנו הם תשתיות, כולל אבטחת מידע וסייבר, מרכזי שירות ותמיכה טכנולוגית ב-10,000 העובדים בשיבא, ותחום האפליקציות, שמממש את החזון שלנו להיות בית חולים דיגיטלי על מלא".

באילו תחומים מתמקדות האפליקציות שמפותחות באגף?
"באפליקציות קליניות, כמו, למשל, תיק רפואי למטופל ולרופאים. זאת, בנוסף לפרויקטים בתחום מערכות האדמיניסטרציה הרפואית, כולל פרויקטים של חטיבת המרכזים הרפואיים של משרד הבריאות".

פרט לגבי מרכז הפיתוח שלכם.
"המרכז הוקם בשנה שעברה, לאחר שקיבלנו החלטה שבמקום להוציא עבודות החוצה, לספקים חיצוניים, נעשה אותן בתוך הבית. זהו מרכז פיתוח שבו מפתחים פתרונות לטובת המרכז הרפואי".

תן דוגמה בבקשה.
"בשנה האחרונה פיתחנו מערכת שנתנו לה את השם פוטון, שמאפשרת לרופא לראות במבט אחד כל מה שהוא צריך לדעת על המטופל, מבלי להיכנס לכמה מערכות. הפיתוח מצא בשלב הרצה ראשוני. בתהליך הפיתוח הבנו את צרכי הרופאים, ויצרנו, ללא ספק, בשורה חשובה מאוד בניהול מערכת הבריאות. חלק מתפיסת העולם הדיגיטלית שלנו נועדה להעצים את חוויית המטופל, להנגיש לו את המידע הרפואי שלו ולמעשה להפוך אותו לסוכן של עצמו".

בריאות דיגיטלית. צילום: ShutterStock

אילו עוד תהליכים אתם מבצעים במסגרת מימוש החזון הדיגיטלי שלכם?
"אחד הפרויקטים המרכזיים הוא מימוש החזון של בית חולים ללא נייר, שהתוצאה שלו היא שיבא דיגיטלית. זה פרויקט שאנחנו מריצים אותו זו השנה החמישית ובסופו, כל בית החולים יהיה ללא נייר, ולא יהיו בו מדפסות. כתוצאה מזה, הדואר הפנימי בשיבא מפסיק את פעילותו ממש בימים אלה.

המסמכים הרפואיים מגיעים למטופל דרך פיתוח שאנחנו ביצענו, שהוא מעין פורטל תיק רפואי למטופל, שם הוא רואה את כל הטפסים ויכול לעשות את כל מה שהוא צריך באופן דיגיטלי. גם תוצאות בדיקות שונות, שמוצאות כיום בפלט נייר, חוברו לרשתות התקשורת, והמידע יגיע אל המטופל בדרך דיגיטלית. זה גם יקצר זמני תגובה לבדיקות כאלה, לא יהיה צורך בקבלת דיסק עם הצילום או מכתב סיכום של רופא. הכול יהיה באותו פורטל פרטי של המטופל".

מה בצד של המטפל, הרופא?
"נכנסנו לפרויקט שנקרא מרפאה דיגיטלית. יש פה כמה שלבים. אחד מהם הוא האפשרות לזימון תור דיגיטלי על ידי המטופל, במקום לעשות זאת טלפונית – משהו שדומה למה שכבר קיים בקופות החולים. זה נראה טריוויאלי, אבל זה מורכב מאוד, כי במרכז רפואי יש הרבה יותר תחומי רפואה ורופאים, שלא קיימים בקהילה. המטופל צריך גם להבין קודם כל לאיזה רופא הוא צריך לקבוע תור, ולכן המורכבות. בהמשך, המערכת תאפשר להעלות את הטפסים הנדרשים. לא יהיה צורך בטופס 17 וכשתגיע לשיבא, לא תפגוש מזכירה. יהיה קיוסק דיגיטלי, שיפנה אותך לרופא המטפל, שימתין לך בחדר. גם אחרי שסיימת עם הרופא, לא תצטרך ללכת למזכירה לקבוע תור חדש. התור 'ירדוף' אחריך באופן אוטומטי וייקבע לך מועד מראש".

לא יפטרו את המזכירות, אני מניח…
"חד משמעית לא. יש עדיין מספיק מטלות שהמזכירות חייבות לעשות, והשינוי הזה רק יקל על העומס הרב שהן ממילא נתונות בו. הדיגיטציה נועדה לסייע, לייעל את התהליכים ובעיקר לשפר את השירות למטופלים".

איך ההתמודדות עם הרופאים והעברתם לעולם הדיגיטלי?
"גם בצד של המטפלים יש תהליכי חדשנות מדהימים. אתן כמה דוגמאות. אחת מהן קשורה למהפכת הבינה המלאכותית – פרויקט שאנחנו עושים במכון האונקולוגי. לאחר שהחולה אובחן כחולה סרטן הוא מגיע לרופא, שלא מכיר אותו. כיום הוא מבצע איתו תחקיר, שיכול לקחת שעתיים. אנחנו נמצאים בפיילוט, שבמסגרתו המערכת מתשאלת את המטופל לפני הגעתו לרופא, הוא מצרף מסמכים ובסוף הסשן הזה היא מוציאה מכתב סיכום, עוד לפני שהמטופל ראה את הרופא.

תהליך אחר הוא הטמעת פתרון של חברה שיודעת לקרוא תוצאות של דימות, נניח CT, והוא גם יכול לזהות אם יש אבחנה שמרמזת על סיכון מיידי לנבדק. כיום יש במחשב של הרופא אייקון, שבמידה שתוך כדי הבדיקה מזוהה סכנה – הוא מקבל התרעה, ואז הוא נותן למטופל המסוים עדיפות בטיפול, מבלי לחכות לתוצאות הבדיקה. היה לנו מקרה כזה לא מזמן, וזה הציל חיים.

צריך לציין שבנוסף לפעילות באגף שסיפרתי עליה, יש את גוף הדאטה, שתפקידו לייצר נתונים אחידים. זה חשוב גם לצרכי המחקר ולשיתופי הפעולה עם מרכזים רפואיים בחו"ל. ויש גם גוף שלישי, ARC, שזה מרכז לחדשנות דיגיטלית, שבין היתר עוסק בפיתוחי בינה מלאכותית".

השפעות הבינה המלאכותית על מערכת הבריאות יהיו בין הנושאים שיידונו בוועידה השנתית של הבריאות הדיגיטלית מבית אנשים ומחשבים, שתתקיים מחר (ב').