כיצד התקינה משפיעה על פיתוח מבוסס AI – ואיפה נמצאת ישראל?

פרק שני בסדרת הפודקאסטים של אנשים ומחשבים על בינה מלאכותית בהובלת יואב אבנשטיין, יועץ ומומחה לתחום

יואב אבנשטיין, מנכ"ל Axitrack.AI, ויועץ ומומחה בינלאומי לבינה מלאכותית

למרוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית נוסף רכיב חדש, שהולך וגובר, והוא זה הרגולטורי-תקני, שנועד לייצר סטנדרטים בינלאומיים שיחייבו את כל מי שמפתח ומטמיע מערכות AI בכלל ו-GenAI בפרט. סדרת הסכתים חדשה שלנו, עם יואב אבנשטיין, מנכ"ל Axitrack.AI, ויועץ ומומחה בינלאומי לתחום הבינה המלאכותית, שמייצג את ישראל בוועדות תקינה בעולם, עוסקת בנושא. פודקאסט זה, שהינו השני בסדרה החדשה, עוסק בשאלה: כיצד התקינה הבינלאומית ל-AI, ההולכת ונרקמת – הן באירופה והן בארצות הברית, משפיעה על החברות הישראליות? עורך הפודקאסט: ניר מטרסו מאנשים ומחשבים.

לדברי אבנשטיין, "בפרק הקודם דיברנו על המגמות בתחום החקיקה הגלובלית וההבדלים ביניהן, ואמרתי שיש חלון זמן עד שהיא תיכנס לתוקף. הקורא הישראלי יכול להגיד: או.קיי., אפשר להמתין חצי שנה בערך ואז, כשזה יקרה – אתייחס. זו אפשרות אחת. אבל יש גם אפשרות שנייה, שלדעתי היא מומלצת – להיערך כבר עכשיו, כדי להגיע מוכנים לרגע זה, שיחייב את כולם".

טוב, יש פה עניין של ניהול סיכונים ואנחנו, הישראלים, אוהבים לעשות את הדברים בדקה ה-90…
"נכון, אבל במקרה הזה זה לא תופס, כי השווקים של מרבית החברות שמפתחות יישומי AI הם בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, וההשלכות של התקינה הבינלאומית, כשתגיע, יהיו על כל שרשרת ניהול הפיתוח ובכלל ההתנהלות הפנים ארגונית, כולל אבטחה, כולל משמעות חוקית – וגם מצד ההנהלות".

ואיך זה בארץ?
"יש מודעות והיערכות. אני עובד בשיתוף פעולה עם מכון התקנים וגם עם חברות הזנק, כדי להתאים את התקנות האירופיות לתקינה של בינה מלאכותית שתהיה רלוונטית לכלל תהליכי העבודה בארגון, ללא קשר אם קיבלת תו תקן או לא.

הגישה כיום היא שארגונים מסתכלים על תקינה כעוד כלי כדי לפתח מוצרים טובים יותר, ואנשי הפיתוח הם אלה שדרכם הם עושים זאת. בדרך כלל זה מגיע מלמעלה, דרך מועצת המנהלים, שמבינה שמדובר בתהליך רוחבי בתוך הארגון, וזה יורד למטה – עד למפתחים".

איך עושים את זה?
"קודם כל הכשרה ארגונית, שמסבירה שהתאמה לתו תקן ורגולציה חשובה קודם כל למשתמש, וככל שהמוצר שאתה מפתח תואם יותר לתקנים במדינות שונות – זה עוזר להפצתו ללקוחות".

אבל כמו שאנחנו מכירים את המציאות, יבוא מנהל פיתוח בצוות ויגיד לך: זה מה שאני מפתח, זה המוצר. מה אתה אומר לו?
"זה לא עובד ככה. כפי שאמרתי, השיח מתחיל ברמת הדירקטורים, או בחברות הזנק זה היזם, שהוא חלק מתהליך שכבתי: ניהול כללי של כל התהליך, לידו ניהול סיכונים, כל הנושא הטכני ועד למוצר עצמו. אני לא מתכוון ללמד את המפתח או היזם איך לעבוד ומה לעשות, אלא מראה לו את הערך המוסף הכולל של פיתוח מבוסס AI. בסופו של דבר, בפיתוח אתה מייבא דאטה, אתה צריך להכיר אותה, להבין מה המקורות, לטפל בה עוד לפני שכתבת קוד אחד. העניין הטכני של כתיבת היישום הוא לא הדבר החשוב, אבל הוא יהיה הרבה יותר טוב אם יעבדו על פי תהליכים מסודרים ויבינו מה המשמעות של התקנים והרגולציות באירופה ובארצות הברית".

איפה נמצאת מדינת ישראל בהיערכות לתאימות לתקני AI?
"יש מודעות ועושים עבודה יפה בכל מיני מקומות. יצא מסמך אסדרה של משרד המשפטים לגבי AI. הוא עדיין לא נוגע בתקינה, אבל אני מאמין שזה יהיה, כי הם מבינים וגם ערים למה שקורה בעולם. צריך להבין שיש שתי גישות בנושא רגולציה ותקנים (בתחום הבינה המלאכותית – י"ק): האחת, הגישה האירופית, שמכוונת לרגולטורים של מגזרים, כמו אצלנו, ויש את הגישה האמריקנית, שהיא קצת יותר כוללת. אבל אם אתה יורד לפרטים של הגישה האמריקנית, אתה מגלה שזה מוביל אותך בסוף למגזרים שרלוונטיים אליך. כלומר, גם אם אתה חברה שמוכרת בעיקר בשוק האמריקני ואתה מכוון לרגולציה האירופית – תגיע לאותה תוצאה, והמוצר שלך יהיה תואם לצרכי השוק והלקוחות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים