פיני שחר, משרד האוצר: "חברות הביטוח נמצאות בפער בהיבט הטכנולוגי"

לדברי שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד, "הצרכנים מצפים ורוצים לקבל את השירותים שלהם בעולם הביטוח כמו שהם רגילים מהעולם הצרכני - מה שרוצים, איפה שרוצים ומתי שרוצים"

פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר. צילום: ניב קנטור

"חברות הביטוח צריכות לשנות את התפיסה שלהן על עצמן, ולהבין שעליהן להיות קודם כל חברות טכנולוגיה. חברות הביטוח נמצאות בפער אחורה מבחינת היישום של הטכנולוגיה ועליהן להדביק פער זה במהירות", כך אמר פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר.

שחר היה דובר המפתח בכנס השנתי של ISACA ישראל, האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מחברי האיגוד ואת המליאה המרכזית הנחה אלון עמית, מזכיר האיגוד וחבר הנהלת ISACA ישראל.

לדברי שחר, "הצרכנים מצפים ורוצים לקבל את השירותים שלהם בעולם הביטוח, כמו שהם רגילים מהעולם הצרכני – מה שרוצים, איפה שרוצים, ומתי שרוצים". הוא ציטט חברת ביטוח הפועלת באופן מקוון שפיתחה אפליקציה המנפיקה שירותי ביטוח בתוך 90 שניות. "למה עולם ביטוח המכוניות לא מתנהל כמו שהצרכנים רגילים לשירותים אחרים"?

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

ציטוט אחר אותו הביא שחר, הוא של מנכ"ל חברת הביטוח AVIVA, לפיו "חברות הביטוח נמצאות בתקופת האבן, בשעה שאנשים מקיפים את מאדים".

לדברי שחר, "כשמביטים על כל העולם, אין ספק שהשלב הבא של שיבוש – יהיה בעולם הביטוח. יש המון סיבות למה זה לא קרה עד היום, אולם אלו לא סיבות אמיתיות, כי אם תירוצים".

כאשר אנו מביטים על העולם, אמר, "אנו רואים שיש התקדמות טכנולוגית מדהימה, המידע מאד זמין ונגיש". מצד שני, ציין שחר, "יש בעיה עם מערכות המידע של חברות הביטוח, הן מאוד ישנות ובנויות טלאים על גבי טלאים. יש כיום, בשנת 2016 מערכות הכתובות בשפת קובול".

בעיות נוספות בעולם הביטוח, ציין שחר, "היא שיש חוסר במיכון תהליכים בדגש על תפעול – והתהליכים הם ארוכים. כמו כן, התהליכים הופכים למורכבים ולמסובכים, כך שלא ניתן לאסוף את המידע ולהפיק ממנו תועלות. כך, מתקבלים תהליכים ארוכים, ובמקום לקבל תוצר ביטוחי בתוך 90 שניות, ביטוחים אורכים ימים או שבועות".

דור שחושב דיגיטלי

מצב זה, ציין, "לא מקובל על דור ה-Y, בני 20-35, שאמנם לא נולד לעולם הדיגיטלי, אבל ספג אותו מגיל צעיר והוא יודע לצרוך שירותים דיגיטליים, כאן ועכשיו. לכן, לפי תפיסתנו, זה אחד הדברים שצריך לשנות. על בני דור ה-Z בכלל אין מה לדבר, זה דור אחר לגמרי – הוא חושב דיגיטלי".

שחר הציג את החזון הדיגיטלי לגופים המוסדיים, אותו פרסמה בסוף אוגוסט האחרון דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. המניע לפרסום החזון הדיגיטלי היה בשל הקביעה של הממונה, לפיה רמת היישום של פעילות דיגיטלית בענף היא נמוכה, ונדרש להתוות חזון בתחום לשינוי המצב.

החזון, ציין שחר, נדען על ארבע רגליים: מובייל, מחשוב ענן, אינטרנט של הדברים ו-Big Data. בתחום המובייל, ציין, "אנו לא מתייחסים יותר לאינטרנט, אנו רוצים שהלקוחות יצרכו שירותי ביטוח מותאמים למובייל". תחום האינטרנט של הדברים, אמר, "ישנה את מודל הפעילות של חברות הביטוח: יש צמידים המנטרים את מצב הבריאות של הלקוחות, ניתן לדבר עם המבוטחים. בבית חכם ניתן לנטר נזילות. בעולם ה-Big Data, שימוש בנתונים יאפיין את הלקוח בצורה הטובה ביותר".

התאמות לעידן החדש

התועלות שתתקבלנה ממימוש החזון הדיגיטלי, אמר שחר, "יהיו לטובת החברות והלקוחות: הקשר עמם יהיה אפקטיבי יותר, ניתן יהיה לדבר עם הלקוח מתי שנוח לו; קבלת ההחלטות תהיה יעילה יותר; תיווצר התייעלות והחיסכון יתגלגל גם למבוטח; תהיה חדשנות בתחום, לדוגמה, ביטוח רחפנים".

הצעדים המעשיים למימוש החזון, ציין שחר, הם: "לשדרג את מערכות הליבה והתשתית בתמורה להקלות בהון; לערוך דיגיטציה אמיתית של תהליכים עסקיים; לבצע התאמות רגולטוריות לעידן החדש; לעשות שירות דיגיטלי; ליצור מדד חוסן מערכות בגופים פיננסיים; לעורר את שוק הפינטק; לפרסם מאגרי מידע בתחום, תוך הגנת הפרטיות".

יחד עם החזון הדיגיטלי, אמר שחר, "פרסמנו הוראות סופיות לגבי סייבר. הגנת הסייבר נשענת על שתי רגליים – אבטחה פיזית ואבטחת מידע. לקחנו חוזר מ-2006 ועדכנו אותו. בנוסף – בחנו האם אנו מהווים חסמים, והיכן שכן – אז נסיר אותם. הוצאנו הנחיות לגבי שירותי מסחר מקוונים. נתנו הוראות לגבי ענן, שמשמעותם היא 'לכו לענן, נהלו סיכונים, אל תשכחו את הוראות האיחוד האירופי לגבי הגנת הפרטיות, אבל לכו לענן וערכו ניהול סיכונים. ערבו בניהול סיכוני סייבר את ההנהלה".

"שוק ההון מגלגל 1.5 טריליון שקל", סיכם שחר, "ועליו להתקדם טכנולוגית ולהיות דיגיטלי יותר".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שאול

    על מה אתה מדבר ? היכן הדיגיטציה באחריות שנשלחות לבחון היעדר תאימות ל ADL ? היכן הדיגיטציה כאשר רבים על תיקון רכב בחלק מקורי, תחליפי, משומש או משוחזר ? היכן הדיגיטציה עם דוחות נזק מצאים ללקוח רק עם חתימה על כתב קבלה וסילוקין סופי , כדי שלא ניתן יהיה, או שיהיה קשה לערער על קביעות השמאי, שבד"כ נוטה לטובת מי שמספק לו פרנסה ? לעשות ביטוח באופן דיגיטלי קל מאוד, לשלם תביעות ? בעייתי . ועל גישת המבטחים דיברת ? הרי בארה"ב הסעיף אומר " we have the duty & obligation to defend " ואילו בישראל הסעיף אומר " הכיר המבטח בחבותו ע"פ הפוליסה, יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להגן על המבוטח... " על הבדלי גישה בין אביבה לבין השוק בישראל לא דיברת. אז על מה אתה מדבר ? לימוד החומר קודם להתפרצויות הספוראדיות. ונראה אותך ממחשב את מערכי ההשקעות בביטוחי חיים והשיערוכים. כמה שילמו להראל ופניקס חברות הטכנולוגיה בגלל הכשל שלהם לספק את מה שהבטיחו ? ערב נעים

אירועים קרובים