מיוחד: מאחורי הקלעים של ה-IT במערכת הבחירות

כיצד מתנהל המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית? אילו מערכות משמשות אותה? וכמה כל זה עולה?

עופר בן דוד, מנהל חטיבת פרויקטים במלם מערכות

"לפני הכסף והמוניטין, תפעול מערך ה-IT של הבחירות, עד השלמת התהליך עם פרסום התוצאות הסופיות בצורה טובה ואיכותית, הוא משימה ציונית. זהו מימוש של ההליך הדמוקרטי", כך אמר עופר בן דוד, מנהל חטיבת פרויקטים במלם מערכות מקבוצת מלם תים, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.

מלם מערכות מבצעת מיקור-חוץ ל-IT של ועדת הבחירות המרכזית, הגוף האמון על ניהול הבחירות בישראל. היא עושה זאת מזה עשרות שנים. "הפעילות כוללת את כל היבטי ה-IT, החל מפריסת מערכות המחשוב, עבור בניהול תשדירי תעמולת הבחירות וכלה באיוש בעלי התפקידים בקלפיות – מזכירים וחברי הקלפי", אמר בן דוד.

הוא ציין כי "גולת הכותרת היא תוצאות הבחירות. במהלך יום הבחירות, אנחנו מפרסמים עדכוני ביניים על אחוזי ההצבעה. במוצאי היום אנחנו מתחילים בפרסום התוצאות, עד לפרסום התוצאות הסופיות, שצפוי ביום ה', יומיים לאחר מועד הבחירות".

"תמנון בעל 19 זרועות"

בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, ועדת הבחירות המרכזית עובדת לא רק בתקופות של בחירות, אלא באופן רציף. על פי הוועדה, "ההכנות המרובות (לבחירות – י"ה) מבוצעות בהליך רב שלבי ורב שנתי, ומתנקזות, בסופו של יום, לכשלושה חודשי פעילות אינטנסיביים במיוחד בתקופת הבחירות. אז, משלד קטן ומצומצם שפועל לאורך כל ימות השנה ממשכן הכנסת הופכת הוועדה 'יש מאין' לתמנון בעל 19 זרועות – 19 ועדות אזוריות שמתופעלות על ידי מאות עובדים, ועד להקמת יותר מ-10,000 קלפיות ברחבי הארץ ביום הבחירות, שמתופעלות באמצעות עשרות אלפי בעלי תפקידים שונים".

תקציב הוועדה למערכת הבחירות הנוכחית עומד על 241.7 מיליוני שקלים, כאשר 9.8% מתוכו – 23.8 מיליון – הולכים למחשוב.

דמוקרטיה – לא רק שיטת ממשל

מערכת ה-IT המרכזית המשמשת את ועדת הבחירות המרכזית היא מעין מערכת ERP, "דמוקרטיה" שמה, שפותחה על ידי מלם מערכות, בסביבה וובית. בן דוד סיפר כי בשבועות הקרובים יפרסו אנשי מלם את שלל מערכות ה-IT שמלוות את פרויקט הבחירות ב-20 האתרים של ועדות הבחירות האזוריות, לשם יגיעו הקלפיות השונות. מערכת דמוקרטיה משרתת את מאות עובדי ועדת הבחירות, ומטפלת בכל ההיבטים הקשורים להכנות ליום הבוחר ולביצוען: לוגיסטיקה, כוח אדם ובסוף היום – ספירת הקולות.

דמוקרטיה כוללת את כל התחומים הדרושים, ובהם: מפת הקלפיות, משאבי אנוש, מערך ההדרכה, מערך להסעת בוחרים, קביעת הרכב סיעתי של ועדות קלפי, מערך תשלומי שכר לעובדים, קליטת רשימות מועמדים, קליטת תוצאות הבחירות וחישוב התוצאות, בדיקת זכות הצבעה במעטפות כפולות, מערך שידורי התעמולה, משרד ממוחשב והפעלת מרכז מידע. עוד היא כוללת ממשק חיצוני לאינטרנט, באמצעותו מתפרסמים אחוזי ההצבעה.

"בסופו של דבר", אמר בן דוד, "יש כאן עבודה מאומצת, של עובדים רבים, שכוללת הליכי עבודה, הנגשת קלפיות לבוחרים, מתן מידע מי מצביע ואיפה, מי יישב באיזו ועדת קלפי ועוד. לאחר הספירה הכללית המערכת מחילה ומממשת את חוק בדר-עופר (שקובע את חלוקת הקולות – י"ה)".

צוות קבוע של מלם מערכות, שמונה עשרות בודדות של עובדים, מתחזק את מערכות ה-IT של הוועדה בין בחירות לבחירות. "רוב העבודה מבוצע מרגע ההכרזה על הבחירות ועד יום הבוחר עצמו", הסביר בן דוד. "היום הזה הוא השיא ואנחנו מעסיקים במהלכו מאות עובדים. הדגש הוא על זמן תגובה מהיר. במוצאי יום הבחירות, למשל, אנחנו מספקים נתונים מעודכנים על התוצאות בכל רבע שעה".

הוא התייחס גם להיבטי השרידות והיתירות. "אנחנו מקיימים שרידות מלאה", אמר. "יש לנו מערכת אחת, בייצור, באתר של החברה, ומערכת שנייה שמשמשת כ-DR, לגיבוי והתאוששות, באתר אחר של מלם. בין שני האתרים יש את המרחק הנדרש, יש יתירות שמתממשת בקווי תקשורת כפולים, מתגים, ממסרים ועוד. אנחנו דואגים לשרידות וליתירות של כל אחת מהמערכות. אין נקודה בתהליך שנפילתה יכולה לגרום להשבתה".

המחשוב מלווה את הבחירות לאורך כל הדרך, עד לקלפיות הידניות - ואחריהן. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

המחשוב מלווה את הבחירות לאורך כל הדרך, עד לקלפיות הידניות – ואחריהן. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

מטבע הדברים, בן דוד לא מרבה לדבר על היבטי אבטחת המידע. כל שהוא מוכן לומר הוא ש-"איומי אבטחת המידע מתגברים ממערכת בחירות אחת לאחרת. אנחנו נערכים מול תרחישים של איומי אבטחת מידע וסייבר, מבצעים ניסיונות ומונחים על ידי מערכת הביטחון".

בבחירות הקודמות: ליקויים בהיבטי המחשוב

בפברואר 2014 קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם כי ההכנות והביצוע של הבחירות לכנסת ה-19 כללו ליקויים בהיבטי המחשוב. המבקר מצא כי המטה המנהלי של ועדת הבחירות המרכזית לא ביצע בקרה על קבלת מרבית ציוד המחשוב שעליו שילם לאחת הספקיות עימה היה מצוי בקשר. עוד כתב כי ב-30 אתרים שהיה בהם ציוד מחשוב רב לא היו בידי המטה המנהלי אסמכתאות לכך שהוא התקבל במלואו.

"גם בבחירות לכנסת ה-19 חל עיכוב ניכר בהתקנת ציוד המחשוב והתקשורת, ולכן החלו הוועדה המרכזית וחלק מהוועדות האזוריות את עבודתן במערכת 'דמוקרטיה' באיחור", נכתב בדו"ח. "עקב בעיות בכניסה למערכת ב-13 מ-18 הוועדות האזוריות, החלה קליטת הפרוטוקולים של ועדות הקלפי בהן כשעה עד שעתיים אחרי הזמן שנקבע".

המבקר קבל על כך שבמהלך מערכת הבחירות הקודמת לא השתמשה הוועדה במודול היסעים, לניהול ממוכן של ההסעה של עובדי הוועדות האזוריות, "אף שהמודול הוקם כבר ב-2008 והושקעו כספים בפיתוחו, ואף שהוא הוטמע והושמש בהצלחה בבחירות לכנסת ה-18. רוב העבודה נעשתה בצורה ידנית, באמצעות טפסים או גיליון אלקטרוני שבשימוש הממונה על ההיסעים בלבד".

השופט בדימוס שפירא כתב כי "על המטה המנהלי לסיים את הליך הפקת הלקחים בנושא המחשוב, שהחל זמן קצר לאחר הבחירות, כדי שהעיכובים בפריסת מערכת המחשוב לא יישנו בבחירות לכנסת ה-20. יש להביא לשימוש מיטבי במערכת דמוקרטיה, ובכלל זה לתקן את אופן קליטת התוצאות, סריקת המעטפות, אבטחת המידע, השימוש בכל המודולים וקבלת הקבצים".

מערכת הבחירות הקרובה תוכיח האם הביקורת של מבקר המדינה יושמה.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איתן

    מערכת פסולת ! לא מסוגלת אפילו לסכם מספרים. בושה וחרפה שדבר כזה יוצא מאומת ההייטק.

  2. יובל

    הפרטה של שירות קריטי מסוג זה. תעודת עניות למדינת ישראל.

אירועים קרובים