תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » על IT ואומנות במוזיאון ישראל
מוטי דוזטו, מנמ"ר מוזיאון ישראל. צילום: יח"צ

על IT ואומנות במוזיאון ישראל

מוטי דוזטו, מנמ"ר המוזיאון הגדול והחשוב במדינה, מספר בראיון על הפרויקטים הטכנולוגיים הרבים במוזיאון, כיצד ה-IT מסייע להפצת ולהצגת האומנות, ועל ביקור שהותיר עליו רושם רב

מאת 16 ביולי 2017, 15:25 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

השילוב בין IT לאומנות מומחש במוזיאון ישראל באופן המיטבי ביותר והוא לוקח את תשתיות מערכות המידע לכיוונים שכמעט שאינם מוכרים

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון החשוב במדינה ואחד הסמלים היותר מובהקים של בירתה, ירושלים. המוזיאון המשתרע על שטח של 20 אלף מ"ר, מה שהופך אותו לגדול בישראל ולאחד הגדולים בעולם. הוא הוקם ב-1965 וב-2007 נסגר למשך שנתיים, לצורך שיפוץ והרחבה. המוזיאון פועל בתקציב של 150 מיליון שקלים בשנה, רובם מתרומות. מאז השיפוץ, היקף הביקורים בו הולך וגדל, והוא מוערך כיום כ-750 אלף אנשים בשנה. הם מגיעים על מנת לצפות בחצי מיליון חפצי אומנות המייצגים תרבויות שונות, כולל תרבויות העם היהודי, ובנוסף בתערוכות מתחלפות ובאירועים לקהל הרחב. המגמה היא לקרב את המוזיאון לכמה שיותר קהלים, מהארץ ומהעולם.

על אגף המחשוב של מוזיאון ישראל מופקד מזה חמש שנים מוטי דוזטו, מנמ"ר המוזיאון, שהחל את עבודתו במקום ב-1999. הוא הגיע לשם לאחר שסיים שירות צבאי ביחידה 8200. דוזטו החל את עבודתו כטכנאי מחשבים ורשתות, ובמשך השנים טיפס בסולם התפקידים, תוך שהוא מוביל פרויקטי תשתית מורכבים. בראיון למגזין מנהיגים הוא מספר על הפרויקטים החשובים שהוא מוביל כעת, על ביקור נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ועל הגיבוי שהוא מקבל מההנהלה.

ספר בקצרה על ההתפתחות הטכנולוגית של המוזיאון וכיצד ניהלת אותה.
"כאשר מוניתי לתפקיד המנמ"ר, ב-2012, המשכתי תהליך שהובלתי קודם לכן יחד עם אנשי האגף, שנועד לתת מענה להתרחבות המוזיאון, שהייתה אז בשיאה. בשנה האחרונה הובלתי מהלך שבו העברנו את כל מערכות הגיבוי והדואר של מוזיאון ישראל לענן ובהמשך נעביר את שאר היישומים שניתן. אני סבור שכל מנמ"ר בכל ארגון שאין לו מגבלות רגולציה חייב לבדוק את האפשרות הזו.

אצלנו זה החל כשהיינו צריכים לשדרג את מערכות הגיבוי בדטה סנטר שלנו אצל נטוויז'ן. תוך כדי הבדיקות, גילינו שמעבר לענן של AWS יחסוך לנו לא פחות מ-50% מההוצאה החודשית הכוללת ויגדיל את קיבולת הדטה שלנו פי שלושה. אבל לא רק זה – הענן משחרר אותנו מתלות בגורמים חיצוניים ונותן לנו גמישות מקסימלית במתן מענה לכל האתגרים שעומדים בפנינו".

ספר על המכרז הגדול בתחום ה-CRM, שאתם עומדים בפני יציאה אליו.
"אנחנו עומדים כעת בפני מכרז יועצים שמטרתו ליישם פרויקט CRM גדול במוזיאון, במסגרת ההתחדשות הכללית שהוא עובר. המטרה היא לאחד את כל המערכות, שנבנו פה במשך שנים טלאי על טלאי, וליצור שפה ארגונית אחת. שני המוצרים שאותם נבדוק הם Microsoft Dynamics ו-Salesforce. זהו פרויקט לשנים רבות, שהתקציב שלו הוא מאות אלפי שקלים, והוא כולל הרבה מאוד שינויים ותהליכים פנים ארגוניים".

גם כאן הענן יהיה שחקן מרכזי?
"בוודאי. כל הטלפוניה תהיה מבוססת IP, כולל הקמת קול סנטר עם 600 שלוחות. ברמה האסטרטגית, כל התשתית הטכנולוגית של המוזיאון תהיה בענן, כי זו הפלטפורמה המתאימה והנוחה לנו, שגם מאפשרת לנו לתת מענה לכל הצרכים וגם להתייעל, כי בסופו של דבר, אין תקציב שהוא בלתי מוגבל".

מה היקף כוח אדם שעומד לרשותך?
"האגף שאני מנהל מונה שמונה אנשים שהם עובדי המוזיאון ואנחנו מעסיקים עובדים רבים נוספים במיקור-חוץ. זה חלק מתפיסת העולם שלי, מאחר שזה מאפשר לי גמישות תעסוקתית וגיוון מקסימלי בכוח אדם למשימות שונות".

דוזטו שואב את הכוח והיכולת שלו לממש את הפרויקטים הללו לא מעט בזכות הגיבוי שהוא מקבל מהנהלת המוזיאון ובמיוחד מאיילת שילה, המשנה למנכ"ל, שכרגע היא על תקן של ממלאת מקום המנכ"ל. מאז שנכנסה לתפקיד, תמכה שילה בשדרוג מערכות ה-IT במוזיאון, כדי להתאימן לצרכיו העתידיים.

"עבודה עם נשמה"

איך מערכת היחסים עם הספקים?
"מי שמגיע לפה מתחבר לעובדה שלא מדובר בעוד התקנה, עוד מערכת מחשוב. אני מגדיר זאת עבודה עם נשמה. המוזיאון איננו סתם ארגון, הוא אחד הסמלים היותר חשובים של מדינת ישראל והעם היהודי. יש לו מקום מרכזי בציונות, מעבר לערכים האומנותיים הייחודיים שלו".

מדברים הרבה על מעמדו של המנמ"ר כיום. איך אתה רואה את הסוגיה?
"אני חסיד גדול וגם מיישם בפועל את הטענה שמנמ"ר חייב להיות מחובר לליבת הייצור והעסקים של הארגון שלו. ליבת הפעילות שלנו היא האומנות שבמוזיאון ואנחנו פועלים באופן מתמיד לשיפור חוויית הלקוח. אגף מערכות המידע של מוזיאון ישראל מסייע לתפעול התצוגות, המולטימדיה, אפליקציות שבעזרתן מבקרים יכולים לחוות את מה שהתצוגות השונות מראות, נגנים ו-Wi-Fi.
חד משמעית, מנמ"ר שלא מחובר לליבה העסקית של ארגונו לא יכול לתפקד ולמלא את המשימות שלו".

מה היה האירוע הכי חשוב שעשית השנה?
"הפרויקט החשוב ביותר היה ביקור טראמפ. אמנם, הספקתי לארח פה שלושה נשיאים מארצות הברית, אבל הביקור הזה היה ללא ספק יוצא דופן. טראמפ שהה פה יותר משעה וההכנות לביקורו – הן בהיבט הביטחוני-לוגיסטי והן בהיבט התוכני – ריתקו את כולם, שעבדו מסביב לשעון.

נדרשנו לתת מענה לאתגרים טכנולוגים חסרי תקדים, שהוכתבו על ידי מארגני הביקור, כולל אבטחת מידע והגנת סייבר, ופריסת תשתיות וקווי טלפון. זאת, בנוסף לטיפול המיוחד שהיינו צריכים לתת לעשרות העיתונאים שליוו את הביקור שלו פה. למעשה, הקמנו כאן חמ"ל עיתונות, כי כולם רצו לשדר את נאומו בשידור חי. זכינו לשבחים רבים מבכיר המטה שארגן את הביקור, וזה בכלל לא מובן מאליו. עבורנו זאת הייתה מחמאה".

השורה התחתונה: בפעם הבאה שתבקרו במוזיאון ישראל ותציצו במיצגים האומנותיים, זכרו שהם שם בין היתר בזכות תשתית טכנולוגית ומערכות מידע שפועלים במוזיאון, והם חלק בלתי נפרד מכל מיזם אומנותי בו. השילוב בין IT לאומנות מומחש במוזיאון ישראל באופן המיטבי ביותר והוא לוקח את תשתיות מערכות המידע לכיוונים שכמעט שאינם מוכרים.

הראיון המלא יפורסם בגיליון יולי של המגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים.

על IT ואומנות במוזיאון ישראל Reviewed by on . מוזיאון ישראל הוא המוזיאון החשוב במדינה ואחד הסמלים היותר מובהקים של בירתה, ירושלים. המוזיאון המשתרע על שטח של 20 אלף מ"ר, מה שהופך אותו לגדול בישראל ולאחד הגדו מוזיאון ישראל הוא המוזיאון החשוב במדינה ואחד הסמלים היותר מובהקים של בירתה, ירושלים. המוזיאון המשתרע על שטח של 20 אלף מ"ר, מה שהופך אותו לגדול בישראל ולאחד הגדו Rating: 0

תגובות (1)

  • אלירן

    יצא לי לעבוד תקופה ארוכה תחת ניהולו של מוטי במחלקת מערכות מידע, מדובר באדם משכמו ומעלה, אדם מקצועי ומדהים כאחד.

הגיבו


!!!!