התקנות שעשויות להצמיח את המובילאיי הבאה

תקנות מימון ההמונים החדשות הן צעד משמעותי בכיוון הנכון ● כעת נותר לקוות שמשקיעים יידעו לנצל את ההזדמנות אשר נפתחת ושהרשויות יאפשרו ליותר שחקנים לקחת חלק במשחק

23/04/2017 13:40
שי דיל, שותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר. צילום: יח"צ

באחרונה התקבלו תקנות חדשות המתירות מימון המונים בישראל באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. תקנות אלה הן גלגול של טיוטת תקנות, שהחלה את דרכה לפני כשלוש שנים וכעת הגיעה לבשלות.

עד היום, הפלטפורמות מצאו דרכים שונות לסייע לחברות לגייס כספים, חלקן בהסתמך על פניות מקדמיות או על פרשנות מרחיבה לחוק (לעתים מרחיבה מדי). רשות ניירות ערך מצידה התקשתה להציב עמדה ברורה עד לתיקון החוק בנובמבר 2015.

מימון המונים הוא תחום מתפתח בעולם. בישראל חל איסור להציע ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף, כאשר המגבלה הקיימת קובעת כי לא ניתן להציע או למכור ניירות ערך ליותר מ- 35 ניצעים, עם החרגות מסוימות (ניירות ערך מוגדרות הן כמניות והן כהלוואות).

התקנות החדשות שינו לגמרי את המצב הקיים ומאפשרות, בתנאים מסוימים, לגייס כספים מציבור גדול של אנשים ללא תשקיף.

הן מטילות מספר מגבלות: סכום הגיוס לא יכול לעלות על שישה מיליון שקלים, כשמתוכם שני מיליון שקלים כפופים לתנאים מסוימים; על החברות מוטלות חובות דיווח מוגברות; הפלטפורמה עצמה חייבת לעמוד בתנאים מסוימים – הרכב דירקטוריון, ביטוחים, אגרות, דיווחים וכדומה.

גישה מוגבלת להון

שאלת מיליון הדולר היא האם הציבור יעשה שימוש בתקנות לצורך גיוסי כספים או שתקנות אלה תהפוכנה לאות מתה, כדוגמת חוק האנג'לים הישן.

בישראל יש מספר עצום של מיזמים, טכנולוגיים ואחרים, המשוועים למימון, אך גישתם של מרבית היזמים להון היא מוגבלת.

מצד המשקיעים, קיימות מעט אלטרנטיבות להשקעה בשוק שאינו ציבורי, לרבות בחברות טכנולוגיה, והתשואה על הכסף שיושב בבנק היא אפסית.

אם נוסיף על כך את הרצון של כולם לקחת חלק במובילאיי הבא, לכאורה אנו ניצבים בפני מתכון להצלחת מיזמי מימון המונים, בו כל אחד יוכל להשקיע כמה אלפי שקלים בסטארט-אפ, אשר עם קצת מזל יהפכו לכמה עשרות או מאות אלפי שקלים, וגם אם לא – ישמשו סיפור טוב בארוחות השבת.

עסקה ברורה עם תנאים קבועים מראש

לפי גודל השוק בישראל, איני רואה אפשרות לקיום מקביל של יותר ממספר מצומצם של פלטפורמות, שכל אחת מהן תריץ כמות מוגבלת יחסית של גיוסים מדי שנה.

כנראה שהשוק הגדול נמצא דווקא בשוק ההלוואות, כאשר כל בעל עסק קטן, מפעל, מסעדה או פאב יוכל לגייס הלוואה בסכומים לא גדולים, ובתנאים אטרקטיביים לבעל העסק אל מול ההלוואה המוצעת על ידי הבנק – ובוודאי שבתנאים אטרקטיביים אצל המשקיע לעומת הריבית בבנק.

בנוסף, הדבר החשוב שהפלטפורמות תוכלנה להציע הוא עסקה ברורה עם תנאים קבועים מראש, ללא יכולת משא ומתן. כאשר ההסכם הוא זהה לכל המשקיעים, נעלם אחד החסמים הקיימים, שבו המשקיע מניח כי עם קצת מיקוח הוא יכול להשיג עסקה טובה יותר או כי אחרים השיגו עסקה טובה יותר ממנו, בייחוד בעסקאות שאינן עסקאות היי-טק.

מצד הפלטפורמות שאמורות לנהל את הגיוסים השונים, בחירת החברות היא קריטית. פלטפורמה שתציג מספר רב של כישלונות (הן כישלון להשלים גיוס והן כישלון של החברות לאחר הגיוס), תאבד את אמון החברות המגייסות והמשקיעים, ותדון עצמה לכישלון. לכן, על כל פלטפורמה להקפיד הקפדה יתרה על הליך בחירת החברות.

לסיכום, התקנות החדשות הן בהחלט צעד משמעותי בכיוון הנכון. עכשיו נותר לקוות שמשקיעים יידעו לנצל את ההזדמנות אשר נפתחת. מצד הרשויות, אני מקווה שעם הזמן חסמים מסוימים יוסרו, על מנת לאפשר ליותר שחקנים לקחת חלק במשחק.

הכותב הינו שותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים