"בריאות דיגיטלית פירושה הנגשת מידע לציבור וטיפולים מותאמים אישית"

"הדיגיטליות מאפשרת לזהות טוב יותר את צרכי המטופל ולהדק את הקשרים בינו לבין הרופא", אמרה רוני ספיר, מנהלת תוכנית בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות ● היא דיברה בפאנל שעסק בשיתוף מידע לציבור והתקיים במסגרת כנס מ-eGov ל-dGov של אנשים ומחשבים

מימין: שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות ומנחת הפאנל (עומדת); יוסי חיות, מייסד ומנכ"ל ePart; ניר ינובסקי, מוביל דיגיטלי במשרד הבריאות; רוני ספיר, מנהלת תוכנית בריאות דיגיטלית באגף המחשוב של משרד הבריאות; ערן כרמון, מנמ"ר משרד התרבות והספורט; שרון סלומון, מנמ"ר משרד מבקר המדינה; שחר כץ, מנמ"ר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ותום ענבל, ראש הייעוץ האסטרטגי למגזר הטכנולוגיה ומדעי החיים בדלויט. צילום: קובי קנטור

"הטרנספורמציה הדיגיטלית בבריאות פירושה לאפשר מתן כמה שיותר שירותים דיגיטליים לטובת הציבור, תוך זיהוי טוב יותר של צרכי המטופל והידוק הקשרים בינו לבין הרופא", כך אמרה רוני ספיר, מנהלת תוכנית בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות.

ספיר השתתפה בפאנל שעסק בחדשנות במערך הבריאות. הפאנל התקיים במסגרת הכנס השנתי לתקשוב ממשלתי מ-eGov ל-dGov, שנערך באחרונה, בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. מנחת הפאנל הייתה שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות.

לדברי ספיר, "השלב הראשון בעולם הבריאות הדיגיטלית הוא היכולת לאגור, ליצור תיק רפואי ממוחשב, להביא לרצף טיפולי ולייצר שימושים חדשניים באמצעות אנליזות מתקדמות ויכולת שימוש חדשנית".

היא ציינה כי "יש יותר ויותר טיפולים שמותאמים אישית למטופל. יכולות ניתוח המידע מאפשרות לנו לדעת הרבה יותר על כל מטופל ולהתאים את הטיפול בעבורו".

עוד אמרה ספיר שכדי לקדם שירותי בריאות, חשוב לשים במרכז לא רק את החולים כי אם את כלל המטופלים.

"לתת לציבור תחושה שהוא חשוב לממסד"

ניר ינובסקי, מוביל דיגיטלי במשרד הבריאות, ציין ש-"שיתוף ציבור מאפשר לתת לאזרחים תחושה שהם חשובים לממסד".

"מהמחאה החברתית בקיץ 2011, הציבור מסמן את הדרך למקבלי ההחלטות. אנשים רוצים לדעת, יש עמותות שמסייעות ומאיצות את התהליכים האלה ובעיניי זה חיובי ביותר", הוסיף.

תום ענבל, ראש תחום הייעוץ האסטרטגי למגזרי הטכנולוגיה ומדעי החיים בדלויט (Deloitte), אמר ש-"ממשלות רבות באירופה משתפות מידע לציבור והאיחוד האירופי מעודד את זה. השיתוף לא מיועד רק לאזרחים אלא גם למקבלי ההחלטות, שיכולים לכוון את סדרי העדיפויות שלהם".

"מגזרי הבריאות והתחבורה בולטים בנושא והמידע שהם מייצרים הוא ברמה גבוהה", הוסיף ענבל. "ממשלות כמו ממשלת ישראל משקיעות מאמצים לשחרר מאגרי מידע לציבור. זוהי חוכמה דיגיטלית שמתאימה לעידן הדיגיטלי. השיתוף מאתגר את הממשלות".

"החוכמה: הנגשת המידע"

דובר נוסף בפאנל היה שחר כץ, מנמ"ר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדבריו, "פעילות הלשכה נעשית בשתי רמות: הנגשת מידע לציבור על בסיס סקרים רבים ורמה שנייה, לא פחות חשובה – לספק מידע למקבלי ההחלטות ובהתאם לזה לכוון את הפעולות שלהם".

"המוטו שלנו הוא שהחוכמה אינה לתת לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע אלא להנגיש לו ולמקבלי ההחלטות את מה שהם צריכים לדעת", הוסיף.

שרון סלומון, מנמ"ר משרד מבקר המדינה, אמר ש-"מדברים הרבה על טרנספורמציה דיגיטלית בשירות הממשלתי, אולם אסור לטעות – הטרנספורמציה אינה מטרה אלא דרך. המטרה היא הגדלת השקיפות והשירותיות לציבור מתוך אמונה שהאזרח הוא במוקד".

הוא ציין כי "בצד השני, משרתי הציבור צריכים להבין שבסופו של דבר, שיתוף הציבור הוא לתועלת המדינה ומקבלי ההחלטות".

"במסגרת הפעילות שלנו, במשרד מבקר המדינה, אנחנו מנסים להיות עם היד על הדופק, להבין מה מעניין ומה כואב לציבור, ובהתאם לזה לנתב את הפעילות שלנו", הוסיף סולומון.

בפאנל השתתף גם יוסי חיות, מייסד ומנכ"ל המיזם החברתי e-Part, שמטרתו להנגיש מידע שקיים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי לטובת הציבור. "אנחנו סטארט-אפ חברתי, שמחבר את האזרחים ישירות אל הנבחרים, ובכך מהדק את הקשר בין האזרח לממשל", אמר.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי גורפינקל

    שיתחילו עם תיק רפואי אחוד שכאשר אדם מגיע לבית חולים אזי הרופא במיון ידע עליו הכל ולא יצטרך לשאול מאיזה מחלות הוא סובל ואיזה תרופות ומינונים הוא לוקח ורק לאחר שקרא את התיק לעומק הוא יכול להתרשם ולקבל תמונת מצב נכונה. ועד שלא יעשו זאת כל המילים לפני כן הן גבוהות

אירועים קרובים