ויג'יי משקאר, אוויה: "הכיוון מזרחה, אבל החדשנות הישראלית תסייע לה גם בעתיד"

משקאר, מנהל מרכז הפיתוח של החברה בפונה, מכיר את הישראלים מבלי שביקר עדיין בארץ ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על השונה והדומה בין קהילות ההיי-טק בשתי המדינות ועל סצנת הסטארט-אפים המתפתחת בהודו

25/05/2015 12:48
ויג'יי מהסקאר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אוויה בפונה. צילום: פלי הנמר

מרכז הפיתוח של אוויה (Avaya) בפונה שבהודו הוא חלק מקומפלקס ענק של בניינים. 1,000 עובדים מגיעים אליו מדי יום ביומו כדי ליצור את החידושים הטכנולוגיים של החברה. מדובר בקרוב למחצית מיותר מ-2,000 העובדים שלה בחמשת מרכזיה בהודו.

בלב המרכז נמצא משרדו של המנהל, ויג'יי משקאר. מדובר בשחקן ותיק בעולם התוכנה והפיתוח, בחברות רב לאומיות. הוא הצטרף למרכז של אוויה בפונה לפני כשנתיים וחצי, אחרי שצבר מעל 25 שנות ניסיון מקומי ובעיקר בינלאומי בתחום. לאחר שסיים לימודי הנדסה באוניברסיטה של מומביי וב-IITB (ר"ת Indian Institute of Technology Bombay), הוא עבר לארצות הברית ועבד בה בשורה של חברות IT, כמו NCR וסאן (Sun). אחרי כן חזר להודו והצטרף ל-וריטאס (Veritas), בה היה אחראי על מוצרי הזמינות הגבוהה וההתאוששות מאסון. כשסימנטק (Symantec) רכשה את וריטאס הוא התמנה למנהל פיתוח בכיר במרכז של ענקית האבטחה בפונה. לאחר תקופה קצרה בה הקים סטארט-אפ משלו, חזר משקאר לסימנטק לתפקיד סגן נשיא בכיר להנדסה של חטיבת מוצרי המידע בהודו. במסגרת התפקיד הוא היה אחראי בין היתר למוצרי הגיבוי, הארכוב וה-eDiscovery של החברה.

פלטפורמה פתוחה גם ליצרנים אחרים

במהלך עבודתו הכיר משקאר ישראלים לא מעטים העוסקים בפיתוח תוכנה ומערכות. במסגרת תפקידו באוויה הוא מצוי בקשרי עבודה עם מרכז הפיתוח של החברה בישראל, שמנהל בועז רביב ומעסיק כ-400 עובדים.

מרכז הפיתוח של אוויה בפונה החל לפעול לפני כ-15 שנים ויש בו עובדים ותיקים ומומחים בתחומם ברמה עולמית. כל שלושת קווי המוצר של החברה מפותחים ונבדקים בפונה: תוכנה לתקשורת אחודה ושיתופיות; ניהול חוויית הלקוח המשולבת ומוקדי שירות; ופורטפוליו של פתרונות רישות לעסקים, נייחים ואלחוטיים למרכזי נתונים, לסניפים ולשולחנות המשתמשים. כמו כן, מפותחת ונבדקת בהודו המערכת של החברה בתחום ה-Engagement ללקוחות ולעובדים, שקרויה EDP (ר"ת Engagement Development Platform). הרעיון הוא לבדוק את הכול כמכלול אחד, כי הפלטפורמה פתוחה לכל סוגי הפתרונות של היצרנים האחרים וליצרני אפליקציות המובייל שייתמכו על ידיה. באוויה מבחינים שהעולם הארגוני, כמו העולם הצרכני לפניו, עובר לניהול נתונים, תהליכים והתקשרויות תוך כדי ניוד. כלומר, האינטראקציות של הלקוחות ושל העובדים עם המוקדים ומרכזי התמיכה עוברת למובייל.

משקאר אומר כי אוויה מובילה את פיתוח האפליקציות של יצרני צד שלישי מאחר שהיא מאפשרת להם, באמצעות פלטפורמת EDP, לפתח אותן במהירות ובקלות. "לא פחות חשוב הוא שאת האפליקציות יכולים לפתח גם מנהלים עסקיים ולא רק אנשי פיתוח או IT. כלומר, הפיתוח לא תלוי בציוד המוקד עליו הוא ירוץ ואדיש לחומרה ולהקצאות המוכרות לאנשי IT. על יוצר האפליקציה לדעת מהי המטרה שלו ומהם התהליכים להשגתה, ובשיטת Drag and Drop הוא הופך אותו שמיש לעובדים וללקוחות", הוא מציין.

בירת הטכנולוגיה של הודו

לא רק הפיתוח והבדיקות של כל קווי המוצר נעשים מהמרכז של אוויה בפונה, אלא גם הכתיבה הטכנית המלווה כל מוצר של החברה – חומרה ותוכנה כאחד. היא מבוצעת באנגלית והתרגום לשפות אחרות נערך בצ'כיה.

לדברי משקאר, "פונה היא בירת הטכנולוגיה של הודו, יחד עם בנגלור. יש בשתי הערים הללו מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות רבות. בפונה הם פזורים על פני קמפוסים ברחבי השטח המטרופוליני שלה, שבו גרים יותר מ-5.5 מיליון איש".

אחד המגדלים הבולטים במרכז המו"פ של אוויה ב-CyberCity שבפונה, הודו. בבניין הזה שוכן מרכז הפיתוח בן 1,000 העובדים, בניהולו של משקאר. צילום: פלי הנמר

אחד המגדלים הבולטים במרכז המו"פ של אוויה ב-CyberCity שבפונה, הודו. בבניין הזה שוכן מרכז הפיתוח בן 1,000 העובדים, בניהולו של משקאר. צילום: פלי הנמר

הקמפוס בו נמצא מרכז הפיתוח של אוויה נקרא Cyber City, והוא כולל 12 מגדלים בני שבע קומות כל אחד. משרדיה של אוויה מתפרסים בקומות שונות בשלושה מגדלים. באותו קמפוס נמצאים גם המשרדים של אמדוקס.

כך יוצא שמשקאר מכיר היטב את הישראלים, אף על פי שטרם ביקר בארץ. הוא פוגש אותם בקמפוס, כמו גם בשיחות וידיאו מול מרכז הפיתוח של אוויה בישראל.

מהם המאפיינים המשותפים – ולעומת זאת המבדילים – בין אנשי הפיתוח ההודים והישראלים?
"שתי הקהילות האלה אמנם רחוקות פיזית, אבל הן קרובות מאוד בידע, בכישורים הטכנולוגיים ובחריצות שלהן. ההבדל הוא ביזמות. אנשי ההיי-טק הישראליים הם יזמים באופיים וינסו כל דבר לפתח בעצמם. ההודים שמרנים יותר ויזמים פחות, לפחות בעולם ההיי-טק. נכון שיש ניצנים של פעילות סטארט-אפים בהודו, בעיקר בבנגלור, אך היא כאין ואפס לעומת ישראל".

"ייתכן שבעתיד הודו תעלה על מפת היזמות העולמית. בישראל, מספר המסיימים לימודי הנדסה והנדסאים בכל שנה עומד על כ-8,000, בעוד שבהודו מדובר במאות אלפים בשנה. כלומר, בטווח הארוך, היתרון נוטה לכיוון מזרח, לתת היבשת ההודית ומזרחה לה, לסין. עם זאת, רוח החדשנות הישראלית תעזור לה גם בעתיד".

מה הכי מוצא חן בעיניך אצל הישראלים?
"הישירות שלהם, הדיבור הישיר. אם משהו לא מוצא חן בעיניהם – הם יטיחו זאת מיד בפניך. ההודים, לעומתם, סגורים יותר ולא אומרים את שבליבם ובראשם מיד, אם בכלל. האווירה הישראלית הפתוחה נראית להודים מפחידה מעט בתחילה, אך מרגע שהם תופסים ומפנימים את היתרון ב-'חוצפה' הישראלית, הם עשויים להצטרף, עקב בצד אגודל".

בניגוד למנהלים אחרים, משקאר פחות טס ויותר נשאר במרכז הפיתוח בפונה. את ההתקשרות עם המרכזים והעובדים ברחבי העולם הוא עושה בעזרת מערכת Avaya Scopia Desktop and Mobile Applications של רדוויז'ן לשעבר, המאפשרת תקשורת פנים אל פנים מהנייד ומכל שולחן עבודה. המערכת, יש לציין, פותחה בפונה.

כאמור, הוא לא ביקר עד היום בישראל. עם זאת, ייתכן שיגיע להשקת המשרדים החדשים של אוויה בארץ, שיעברו בעוד כמה חודשים למרכז החדש של עזריאלי בחולון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים