מביומטריה ועד שירות חדרים ממוחשב

שורה של עבודות שהציגו סטודנטים במכללה האקדמית תל אביב-יפו כוללות פיתוחים עכשוויים ומלמדות כמה דברים על המגמות הבולטות בעולם המחשוב

ברק משה שיבר עם העבודה שלו על השפעת הפישינג על משתמשים

אירוע סיום המחזור של המכללה האקדמית תל אביב-יפו שנערך באחרונה אפשר לבאים אליו לחזות בשורה של פרויקטים שהציגו הסטודנטים, שמסמלים חידושים בעולם המחשוב. מדובר בסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במערכות מידע, בראשותה של ד"ר רות גפני, בבית הספר לניהול וכלכלה של המכללה, שבראשו עומד פרופ' איזי בורוביץ'.

הפרויקטים הוצגו במסגרת מסלול למידה עצמית, שבו כל סטודנט לתואר חייב לבצע פרויקט המבוסס על חומר הלימוד ועל חקר שהוא מבצע. המיזמים מחולקים לפי קטגוריות של עבודת מחקר סמינריונית, פרויקט שעוסק בניתוח מערכות מידע וסדנה. הסטודנטים עובדים על החומרים הללו במשך כל הסמסטר השני, בהנחיית מנחים אקדמיים ומקצועיים.

אירוע הסיום הוא הפנינג ססגוני שבו מציגים הסטודנטים את העבודות שלהם, בעמדות תצוגה שמוקמות בחלל הכניסה לבית הספר. בחלק השני מתכנסים באי האירוע באולם וצופים בשש מצגות של עבודות שנבחרו על ידי המרצים.

אחת העבודות, של הסטודנט ברק משה שיבר, בדקה כיצד אנחנו, המשתמשים, מתנהגים בעת מתקפות פישינג עלינו: האם אנחנו יודעים לזהותן, עד כמה ידע אישי מוקדם מסייע להתמודד עם הסוגיה ואיך ניתן להתגונן. במחקר שעשה משה שיבר השתתפו 106 משתמשים, שעברו מבחן מעשי וענו על שאלות. 47% מהם הודו כי נפלו קורבן למתקפת פישינג, ומבין אלה שהודו נמצא שלמי שיש יתרון וידע טכנולוגי בנושא קל יותר להתמודד עם הבעיה.

מחקר אחר, של גל שולץ, עסק בתפיסת השימוש בביומטריה בעיני אלה שעברו חוויה כזו. השימוש בזיהוי ביומטרי נפוץ מאוד, לא רק בניסוי הביומטרי של הממשלה, שמוכר יותר לציבור. 102 אנשי היי-טק וטכנולוגיה שהשתתפו במחקרה של שוורץ ציינו שדווקא מאחר שהם עברו חוויות ביומטריות, הם מכירים ביתרונות של התחום אבל גם מודאגים מאוד מהסכנות שטמונות בו. זו הסיבה שהביאה אותם למסקנה שהשימוש בטכנולוגיה זו על ידי הממשלה מפחיד אותם וגורם להם להירתע.

הגוגל של הרפואה המשלימה

פרויקט אחר שהוצג עוסק בתחום הרפואה. היזם הוא גיל אלמוג, שפיתח פרויקט שעוסק בניתוח ואפיון רפואה משלימה, ועונה לשם Holista. לדברי אלמוג, שוק הרפואה המשלימה צומח במהירות, הרפואה הקונבנציונלית מכירה בו יותר ויותר ולכן, הצפי שהדרישה לשירותים כאלה תלך ותגדל.

אולם, בניגוד לרפואה הקונבנציונלית, בה יש מידע פחות או יותר מובנה לטיפול בבעיות המחקר, אלמוג גילה כי יש כיום מגוון אפליקציות שעוסקים ברפואה משלימה, אבל אין בנמצא יישום שעוזר למטופל להעמיק את הידע שלו בתחום מסוים ולאתר את הבעיה.

בנוסף, על פי המחקר של אלמוג, היישומים לא מכילים את כל סוגי הטיפולים הקיימים ברפואה משלימה, כך שלא כל המטפלים זוכים לייצוג הולם ולחשיפה גדולה.

בעקבות זאת, נכתב במחקר, הוא פיתח אבטיפוס של Holista, שמאתר טיפול עבור מספר סימפטומים מצומצם תחילה ויפותח כאפליקציית ווב שתהיה זמינה מכל מכשיר מתקדם. זאת, כדי להבטיח חדירה טובה לשוק הן בקרב המטפלים והן בקרב המטופלים.

עבודות בתחום התיירות

שתי עבודות עסקו בתחום התיירות והנופש. הסטודנט נתן ברודניק חווה על בשרו מה קורה כאשר מגיעים לפארק שעשועים גדול כמו דיסניוורלד באורלנדו, לפרק זמן מוגבל, ולא מצליחים לנווט ולמצוא את כל מה שהיו רוצים להספיק. ברודניק אמר כי עומס המידע יוצר בלבול ואינו מאפשר תכנון מסלול פרטני למשפחות, ובניגוד לאתרי תיירות רבים, לא נמצא המלצות ספציפיות לאתרים כאלה ואחרים בפארק.

הפתרון שלו הוא מערכת שמציעה ללקוח את מסלול הפארקים המתאים לו ביותר, יחד עם מידע רלוונטי להמשך תכנון הטיול.

אם תרצו, זה Waze תיירותי, בקטן. הוא מסייע לכם לנווט ולקבל החלטות בטרם תצאו לטיול לדיסניוורלד ובמהלכו, ואולי גם למצוא את הרכב שלכם בחניונים האינסופיים שישנם בכניסה לפארק.

עבודה נוספת בתחום התיירות ממחשבת לחלוטין את הממשק בין האורח בבית המלון לדלפק הקבלה. העבודה עוסקת בבעייתיות שקיימת לפעמים כאשר הלקוח צריך שירות מסוים בבית מלון, הטלפון מצלצל ואין ברירה – צריך ללכת פיזית לדלפק, מה שלא תמיד נוח.

השלב הזה הוא מרכיב חשוב בחוויית השירות, שהיא אחת הסיבות המרכזיות שמניעות לקוחות לחזור לבית מלון – או לא. הפתרון שהוצג מבוסס על סקר שנערך בקרב מבקרים בבתי מלון, שהראה ש-91% מהמבקרים לא חוזרים לאותו בית מלון בין היתר מפני שחוו חווית שירות לא טובה, כגון עומס במרכזייה הטלפונית ושירות לא משביע רצון של העובדים.

הפתרון הוא אפליקציה למשתמשי אנדרואיד (Android) ובנוסף אפליקציית ווב. המערכת מאפשרת להזמין את שירותי המלון מכל מקום, מבלי ליצור קשר ישיר עם עובד בית המלון. כלומר, אם מתחשק לכם להזמין פיצה באמצע הלילה, לא צריך להמתין עד ששירות החדרים ישיב. לוחצים על האפליקציה, שמייצרת חיווי אצל העובד המתאים – והפיצה בדרך אליכם. כנ"ל לגבי שירות חדרים וכל שירות אחר שנותן בית המלון. אפס מגע בין התייר לדלפק.

כמובן שזה דורש היערכות לוגיסטית מתאימה מצד המלון אבל בחישוב כללי, זה משתלם, מפני שאיבוד לקוח, במיוחד בענף התיירות, הוא יקר יותר מאשר פיתוח ממשקים שיעצימו את חווית המשתמש.

השורה התחתונה: העבודות משקפות מגוון רחב של רעיונות ומחקרים שיכולים להיות בסיס למיזמים עתידיים. הסטודנטים שמסיימים את התואר הם מנהלי העסקים והטכנולוגיה של העתיד.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים