"אתגר ה-AI במגזר הציבורי – להפוך אותה לכלי בשירות האזרחים"

מאת: הילל יוסף 

"השאלה כיום כבר אינה האם AI משפיעה על המגזר הציבורי, אלא איך מטמיעים אותה בצורה שתייצר ערך אמיתי. האזרחים רוצים לקבל שירות מהיר, יעיל ונגיש יותר, ובמקביל – שהמידע שלהם יהיה מוגן", כך אמר ניסים עוזר, סמנכ"ל מכירות אנטרפרייז והמגזר הציבורי ב-דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ישראל.

עוזר דיבר לקראת כנס Dell Technologies Forum השנתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ב-13.10 באקספו תל אביב.

לדברי עוזר, "המבחן של השלב הבא באימוץ הבינה המלאכותית בגופים ציבוריים אינו עצם אימוץ הטכנולוגיה, אלא היכולת לחבר בין AI, דאטה, תשתיות ואבטחה ולתרגם אותם לשירות ציבורי יעיל, מהיר ומאובטח יותר".

"אחרי תקופה שהתאפיינה בפיילוטים ובבחינת הטכנולוגיה, האתגר עובר כעת ליישום בהיקף נרחב", ציין עוזר. "יש הבדל גדול בין פיילוט AI בסביבה מוגדרת, לבין מערכת שצריכה לעבוד מדי יום עבור אלפי או מאות אלפי משתמשים. בפרודקשן צריך להתמודד עם ביצועים, זמינות, אבטחה, רגולציה ועלויות. לכן AI כבר לא יכולה להיות פרויקט שעומד בפני עצמו, אלא להיות חלק מהארכיטקטורה הכוללת של הארגון".

"אחד התנאים המרכזיים לכך הוא מוכנות הדאטה", הדגיש עוזר והוסיף: "גופים ציבוריים מחזיקים כמויות עצומות של מידע, חלקו במערכות ותיקות. AI טובה בדיוק כמו המידע שעומד לרשותה: אפשר להשקיע במודלים ובכוח מחשוב, אבל אם המידע מפוזר, קשה להגיע אליו, או שלא ברור מי רשאי להשתמש בו – נוצר צוואר בקבוק. היכולת לנהל את הדאטה, להנגיש אותו ולהגן עליו הופכת לתנאי בסיסי להפקת ערך מ-AI".

סביבת ה-IT כמכלול 

"צריך להסתכל על סביבת ה-IT כמכלול – מהשרתים שמריצים את עומסי ה-AI, דרך שכבת האחסון שמעמידה את הדאטה לרשות המודלים, ועד להגנת המידע ויכולת ההתאוששות", אמר עוזר.

לדבריו, "דל טכנולוגיות מציעה מעטפת פתרונות בתחומים אלה, בהם שרתי PowerEdge, פתרונות אחסון כמו PowerScale ו-PowerStore ופתרונות PowerProtect ו-Cyber Recovery להגנת המידע ולהתאוששות". לדבריו, "במגזר הציבורי כל המרכיבים האלה צריכים לעבוד כמערכת אחת, תוך עמידה ברגולציה, באבטחה ובריבונות המידע. המטרה: לבנות תשתית שמאפשרת שימוש ב-AI בצורה יציבה, מאובטחת ובהיקפים גדולים לאורך זמן".

לפי עוזר, "ה-AI מחדדת גם את שאלת ריבונות המידע. במגזר הציבורי אי אפשר להפריד בין חדשנות לבין שליטה במידע. צריך לדעת איפה הנתונים נמצאים, מי יכול לגשת אליהם, איפה המודלים רצים ומה יוצא מחוץ לארגון. אין מודל תשתיתי אחד שמתאים לכל מערכת. יש עומסים שמתאימים לענן הציבורי, יש כאלה שנכון להשאיר בסביבה המקומית. יש מקרים בהם רגולציה או אבטחה מחייבות שליטה הדוקה יותר. השאלה היא מה נכון לכל סוג של מידע ועומס עבודה. הרגולציה לא צריכה לעצור חדשנות, אבל היא חייבת להיות חלק מהתכנון שלה".

לא רק למנוע תקיפה 

"ככל שהשירות הציבורי דיגיטלי יותר, כך גדלה גם התלות בזמינות המידע", ציין עוזר. "ולכן תפישת הסייבר צריכה לכלול לא רק מניעה, אלא גם יכולת התאוששות. אי אפשר לבנות אסטרטגיית סייבר רק סביב השאלה איך מונעים את התקיפה הבאה. צריך לשאול גם מה קורה אם היא הצליחה: האם המידע הקריטי מוגן, ניתן לשחזור וכמה מהר אפשר להחזיר את השירות לפעילות. במגזר הציבורי המשכיות תפקודית היא חלק מהאחריות כלפי האזרח. לכן יש חשיבות גוברת לחוסן סייבר ויכולת התאוששות. היכולת להתאושש הופכת לחלק בלתי נפרד מהתשתית".

"הצלחת מהפכת ה-AI במגזר הציבורי לא תימדד במספר המערכות או המודלים שיוטמעו", סיכם עוזר. "המבחן הוא לא רק אם לארגון יש AI, אלא מה הוא מצליח לעשות באמצעותה. האם קיצרנו תהליך? האם הנגשנו מידע? האם נתנו לעובד כלים טובים יותר, והאם האזרח קיבל שירות טוב ומהיר יותר? המטרה היא שירות ציבורי יעיל, מאובטח וחכם יותר".

לפרטים נוספים והרשמה לכנס – לחצו כאן