מעקב

הטכנולוגיה שהיא שת"פ של שתי הענקיות כבר אומצה בעשרות מדינות, ומאפשרת איתור קרבה בין חולים לבריאים בהתבסס על יכולות בלוטות' לא פולשניות או מפרות פרטיות ● מדוע בישראל לא מוכנים לעשות בה שימוש, בנוסף על כלי איתור המגע של השב"כ?

החברה שמאחורי אפליקציית המסרים המיידים, שנמצאת בבעלות פייסבוק, טוענת כי המתקפה כנגד המשתמשים שלה בוצעה על ידי הרוגלה פגסוס שאותה פיתחה חברת הסייבר ההתקפי הישראלית

חברת הסייבר ההתקפי הישראלית נתבעה אשתקד בגין ריגול דרך ווטסאפ ● הבעלים פייסבוק טענה כי הנעקבים היו עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירי ממשל ואחרים ● השופטת פסלה את כוונת NSO לזכות בחיסיון פרטי לקוחותיה

מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ● 58 ח"כים תמכו - לעומת 38 שהתנגדו ● ההיתר שניתן בחוק יהיה תקף למשך שלושה שבועות ונועד לסייע למשרד הבריאות במאבק נגד התפשטותו המחודשת של נגיף קורונה

כך אמר עו"ד חיים רביה, אתמול (ב') בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה ● החוק אמור לעבור היום בהצעות שנייה ושלישית

שלו חוליו, מנכ''ל חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, הדף את הביקורת המופנית כלפיה בעניין שימוש בתוכנת פגסוס שלה לצורך מעקב אחרי מתנגדי ממשל ואמר: "מה שיפה במוצר זה, הוא שלא כמו שאר המוצרים שפיתחנו – יש לנו יכולות לעשות עימו הדגמה"

ראש השב"כ, נדב ארגמן, בהודעה חריגה: "רגישות העניין ברורה לי היטב ועל כן הוריתי שרק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא, וכן שהמידע לא יישמר במאגרי השב"כ" ● ביקורת על המהלך באופוזיציה, וגם בקואליציה

מומחים ואנשי מקצוע רבים מתנגדים לכוונה של המדינה לבצע מעקב אחרי חולי קורונה "באמצעים טכנולוגיים", וטוענים כי מדובר בהתגשמות של ספרו של אורוול, 1984 ● מה צריכה הממשלה לעשות כדי למנוע את זה?