מכון ויצמן

במסגרת הפרויקט בוצע שדרוג לתשתיות הגלישה וגם של רוחבי הפס, לצד הטמעת תשתית גלישה מאובטחת, מבוסס דגמים חדשים של מוצרי חברת אבטחת המידע, עם תצורה מורכבת ועם יכולות שרידות ואספקה של שירותים

מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה ניסו להתגבר על אתגר צריכת האנרגיה בתחום מיחשוב-על, והציגו השנה את מחשב-העל "הירוק ביותר מסוגו" ● טלסקופים, ובראשם קפלר של סוכנות החלל האירופאית, פסקו לפעול עקב תקלות, אולם הורישו לנו כמויות מידע כמעט דמיוניות, המעלות צורך בביצוע תצפיות מעקב אחר אלפי "מועמדים" לכוכבי לכת ● וגם: מחשב-העל הישראלי ששימש את חתני פרס נובל בכימיה

פרופ' עדי שמיר, ממציא פרוטוקול RSA, ושני מדענים ישראליים נוספים הוכיחו את האפשרות לזהות מפתח בן 4,096 סיביות של פרוטוקול ההצפנה החזק ● הזיהוי מבוצע לאחר האזנה לצלילים שמפיק המחשב המותקף, שאינם מובחנים על ידי אוזן אנוש

במסגרת הפרויקט הותקנה מערכת תקשורת ארגונית של סיסקו, שכוללת פלטפורמת תקשורת אחודה, יישומי שיתופיות ושרתי להבים ● היא כוללת מגוון פתרונות ובהם נוכחות, מסרים מיידיים, טלפוניה, וידיאו, שיתוף מסמכים ושיחות ועידה ממגוון רחב של התקנים ומערכות הפעלה שונות

הזוכים, הפרופסורים אריה ורשל ומיכאל לויט, חשפו את תגליותיהם באמצעות תוכנות שפיתחו למחשב "גולם", שאיתו ביצעו את מחקריהם במכון ויצמן ● פרופ' אמנון הורוויץ: "הם ניסו להבין כיצד החלבון מתקפל בטבע למבנה הנכון - ועשו זאת באמצעות המחשב"

מנגנון ניהול התהליכים הוטמע במטרה להפוך את תהליך הטיפול בחשבוניות ספקים בארגון לדיגיטלי וממוכן ● הוא משמש לתיוק ואחסון חשבוניות ומידע במסגרת מערכת ה-ERP, ומשרת כ-200 משתמשים ● לדברי מנחם ניסנבוים, מנהל חטיבת המערכות העסקיות במטריקס, "מכון ויצמן בחר להשקיע בפרויקט ירוק שמשיג חסכון עצום בנייר, כמו גם בייעול ומניעת טעויות"

"כמו שלפני 30 שנה הפרידו את התוכנה מהחומרה, כך היום מפרידים את הפטנט מהמוצר - ולפטנט יש ערך מכירתי בפני עצמו", אמר עו"ד אסיא, העוסקת בין היתר גם בעריכת פטנטים, בכנס שערכו בנושא לשכת המסחר ישראל-אמריקה, איגוד הטכנולוגיות המתקדמות, איגוד תעשיות התוכנה וקבוצת אנשים ומחשבים ● עינב זילבר, אפלייד מטיריאלס: "כאשר יש פטנטים שאינם בליבת העסק של הארגון, אין סיבה שלא למכור אותם" ● אמיר נייברג, מנכ"ל ידע - חברת היישום של מכון ויצמן, הסביר על מודל רישוי הפטנטים שבו עם עובדים

במסגרת הפרויקט בוצעו בנוסף קישור למרכז החישובים של המכון וחיבור לאינטרנט ● המערכות הוטמעו בחוות השרתים התת-קרקעית של אינטרנט בינת, הכוללת מערכות חשמל, מיזוג אוויר ותשתיות תקשורת מגובות ושרידות ● צוות ה-IT של מכון ויצמן ביצע במסגרת הפרויקט שכפול של חלק מהמערכות הקריטיות המשמשות אותו