"ישראל היא המדינה השלישית המותקפת ביותר אחרי ארה"ב"

"ישראל היא המדינה השלישית המותקפת ביותר אחרי ארצות הברית. מדובר באיום שיש לו השפעות ישירות על חיי האזרחים, על הכלכלה, על השירותים הציבוריים ועל יכולתה של המדינה לתפקד בשגרה ובחירום. מרכיב הזמן הוא קריטי", דברים אלו אמר ראש מערך הסייבר, יוסי כראדי, שהשתתף בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ בועז ביסמוט. הוועדה החלה את הדיונים בהצעת חוק הסייבר, שאושרה בקריאה ראשונה, לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כראדי אמר עוד כי המגזרים המותקפים ביותר הם ממשלה, תקשורת, שירותים דיגיטליים, בריאות ותשתיות קריטיות. לדבריו, הנזק הכלכלי מתקיפות סייבר בישראל בשנה מוערך בכ-0.5% מהתמ"ג. עוד הוסיף כי במהלך שנת 2024 נעשו 2,054 ניסיונות תקיפה בממוצע לארגון – מספר הגבוה ב-23% מהממוצע העולמי. מאז ראשית שנת 2025 נרשמו 3,285 אירועי סייבר בעלי פוטנציאל נזק נמוך, בינוני ומעלה. כראדי הדגיש בפני חברי הוועדה שאין מדובר רק באיומים עתידיים, אלא באיומים ממשיים שישראל מתמודדת איתם כבר כיום.

"הסייבר – בראש ובראשונה איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל"

"סייבר איננו רק נושא טכנולוגי. איום הסייבר הוא בראש ובראשונה איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל", אמר כראדי. "מדובר באיום שיש לו השפעות ישירות על חיי האזרחים, על הכלכלה, על השירותים הציבוריים ועל יכולתה של המדינה לתפקד בשגרה ובחירום". עוד ציין כי מרכיב הזמן הוא קריטי וכי יש חשיבות לאשר את החוק במהירות.

יו"ר הוועדה, ח"כ ביסמוט, אמר בפתח הדיון: "מרחב הסייבר הפך זה מכבר לחזית נוספת שבה פועלים אויבינו באופן יומיומי, בניסיון לפגוע בתשתיות חיוניות, בשירותים חיוניים, בכלכלה ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. לכן קיים צורך ברור בהסדרה חוקית, תקינה ומקיפה של התחום. עם זאת, מדובר בהצעת חוק רחבה ומורכבת, בעלת השלכות משמעותיות על מגוון רחב של גופים ותחומי פעילות".

הצעת החוק התעכבה בכנסת כמעט 10 שנים. היא כוללת, בין היתר, סמכות להטיל על ארגונים חיוניים חובה לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית, בהתאם לדרישות שבתוספת לחוק, וכן חובת דיווח על תקיפות סייבר משמעותיות. סעיף זה בחוק עורר מחלוקת, מאחר שמדובר בסקטורים אזרחיים שאינם נכללים בחוק המחייב דיווח למערך הסייבר, אלא על בסיס של רצון טוב. החוק גם מסמיך את ראש מערך הסייבר להטיל סנקציות על ארגונים שיזהו אצלם סכנה מיידית. עוד מאפשר החוק המתגבש אכיפה של עיצומים כספיים והתרעות על עבירות פליליות.

הוועדה סיכמה להמשיך בדיונים, אבל לאור העובדה שהכנסת מסיימת את מושב הקיץ בקרוב, ספק אם גם הפעם החוק יצליח לעבור בכנסת הנוכחית – או שימתין לכנסת הבאה.