"ישראל זכתה להערכה רבה בכנס המנמ"רים הבינלאומי"

"ישראל נתפשה במקום גבוה מאוד וזכתה להערכה רבה. מדינות רבות ביקשו ללמוד מהניסיון הישראלי, במיוחד בתחום ניהול מצבי חירום והתמודדות עם עלייה בלתי צפויה בתקציבי הביטחון", כך מספרת עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי.

פרנקל עמדה בראש משלחת שייצגה את ממשלת ישראל בכנס של ICA, הארגון הבינלאומי של המנמ"רים, שנערך בטאלין, בירת אסטוניה. הכנס ציין 60 שנה להקמת הארגון. ישראל נמנית עם שבע המדינות המייסדות שלו, ונחשבת לחברה מוערכת בארגון מאז היווסדו.

לצד ישראל השתתפו בכנס משלחות מקנדה, צרפת, טאיוואן, סינגפור, פורטוגל, לטביה, קפריסין ופינלנד, וכן נציגי הארגון הדיגיטלי המאוחד של אפריקה. הנושא המרכזי של הכנס השנה היה "הברית האנושית הדיגיטלית: איך מחברים ממשל, חדשנות ויוצרים אימפקט".

במשלחת הישראלית השתתפו גם אריה רימיני, מנהל שע"ם; ניר ינובסקי, חבר ועדת התוכנית של ICA ומנהל החדשנות באגף הדאטה וה-AI במערך הדיגיטל הלאומי; אורן אריאב, לשעבר נשיא ICA ומנמ"ר בנק ישראל; ושמעון ברונר, נשיא לשעבר של ICA וגזבר הארגון.

פרויקט נימבוס – מודל המאפשר שמירה על ריבונות משפטית על הנתונים בענן

המשלחת הישראלית הציגה בכנס, בין היתר, את פרויקט נימבוס כמודל המאפשר שמירה על ריבונות משפטית על הנתונים בענן, תוך הבטחת התנהלות בהתאם לחוק הישראלי. לדברי פרנקל, מדינות רבות מעוניינות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום.

בשיחה עם אנשים ומחשבים מספרת פרנקל כי הדיונים עסקו במגוון נושאים הנוגעים לעתיד הממשל הדיגיטלי: אספקת שירותים אחידים לתושבים, הבטחת היציבות והביטחון של המערכות הדיגיטליות ושמירה על ריבונות המדינה על נתוניה בעידן הבינה המלאכותית.

בהקשר זה נדונה גם השאלה כיצד לשלב סוכני AI בפיתוח מערכות ממשלתיות ובשירותים לאזרחים. המשתתפים בחנו את האפשרויות להשתמש בנתונים, בבינה מלאכותית ובכלים דיגיטליים כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, ובהן שינויי אקלים ואתגרי בריאות.

גם התחרות הגלובלית על הובלת תחום ה-AI עמדה במרכז הדיונים. "ארצות הברית וסין מובילות בתחום, בעוד שרוב המדינות האחרות נמצאות ברמה בינונית עד נמוכה. מצב זה יוצר דילמות הנוגעות להזדמנויות מצד אחד, ולתלות בספקים מצומצמים ולפגיעה בריבונות מצד אחר", אומרת פרנקל.

אירופה מודאגת ממצבי חירום

אחד הנושאים הבולטים בכנס היה היערכות למצבי חירום, לא רק בהקשר הישראלי.

"מסתבר שגם באירופה קיימת דאגה רבה למצבי חירום. מדובר לא רק באירועים ביטחוניים הנובעים ממתיחות גלובלית, כמו המלחמה באירופה והחשש מסין, אלא גם באסונות טבע, בשינויי אקלים, בהצפות ובמגפות", אומרת פרנקל.

לדבריה, הניסיון הישראלי בפינוי אוכלוסייה ובניהול מצבי חירום זכה להתעניינות רבה. "המשלחת הישראלית שיתפה מניסיונה בניהול מצבי חירום ובפיתוח שימושים לבינה מלאכותית, הן ביישומים עצמם והן במנגנוני הפיתוח", היא מספרת.

סוכני AI מול הממשלה: מי מזהה, מי מאשר ומי אחראי?

"הדיון הסוער סביב סוכני ה-AI והסיכונים שהם מעוררים עלה גם בכנס. לצד השימוש בסוכנים לייעול תהליכים ממשלתיים, נדונה האפשרות לאפשר לאזרחים לבצע פעולות מול הממשלה באמצעות סוכני AI אישיים", מרחיבה פרנקל. "כך, למשל, סוכן אישי יוכל לסייע לאזרח לשנות את כתובתו או להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. אלא שהאפשרות הזאת מעלה שאלות מורכבות של אבטחה, זיהוי והרשאות".

לדברי פרנקל, "האתגר הוא ליצור סטנדרטיזציה שתבטיח זיהוי אמין, הגדרת הרשאות מתאימות ואמון בין סוכנים ממשלתיים לסוכנים אישיים, במיוחד כאשר מדובר בנתונים רגישים. הדיונים עסקו גם בסכנות הכרוכות בתלות בספקים מסוימים ובהכרח להבטיח אבטחה ואמון במערכות AI ממשלתיות. נדרשים כללים ברורים שיסדירו את האינטראקציה בין מערכות ממשלתיות לסוכנים אישיים, יאפשרו זיהוי נכון והרשאות מוגדרות ויגנו מפני שימוש לרעה וחבלה".

"שאל פעם אחת" – לא לבקש מהאזרח מידע שוב ושוב

נושא נוסף שנדון בכנס היה יישום עקרון "שאל פעם אחת" (Ask Once). על פי תפישה זו, הממשלה תאסוף מידע מהאזרח פעם אחת בלבד ותאפשר למשרדי הממשלה לשתף אותו ביניהם, במקום לדרוש מהאזרח למסור שוב ושוב את אותם פרטים.

פרנקל אומרת כי גם בישראל בוחנים את האפשרות ליישם את העיקרון, אולם הנושא עדיין נמצא בבדיקה. בשל מורכבותו, לדבריה, יישומו אינו צפוי בטווח הקרוב.

בהקשר של יחסי אזרח וממשל הציגה אסטוניה בכנס מודל של Data Tracker, המאפשר לאזרח לראות באזור האישי שלו מי ניגש לנתוניו ומתי.

מדובר במנגנון שקיפות, המאפשר לאזרחים לעקוב אחר הגישה למידע האישי שלהם ולחזק את אמונם במערכות הממשלתיות. "זהו מהלך שמגביר את האמון, וישראל שואפת לאמץ אותו", אומרת פרנקל.