"ישראל נתפסת כאומת הסטארט-אפ – אבל איפה הנשים?"

"בצה"ל, כמו בכל הענף, יש נשים בתפקידים בכירים – ניהול ומנכ"ליות, אבל גם שם הן מעט מדי. הצבא הוא מיקרוקוסמוס לכל מה שקורה בהיי-טק. אני מסירה את הכובע בפני כל חברה שמתהדרת בשוויון מגדרי, ועדיין, אם לא נתחיל – כבר בשלב מוקדם – לעודד, לעניין ולקדם נערות וילדות להיכנס לתחום – לא נשיג שוויון אמיתי. זה מאוד יפה שישראל נתפסת כאומת הסטארט-אפ, אבל איפה המקום של הנשים בענף?", כך אמרה גבי (גבריאלה) מרום, מנכ"לית משותפת בעמותת אליסקוד – מנהיגות טכנולוגית לילדות ולנערות.

מרום דיברה במפגש של פורום WIT – נשים מנהלות טכנולוגיות – מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים שלשום (ג') במשרדי סיסנת מקבוצת אמנת ברמת החייל בתל אביב. את המפגש הנחתה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל (One Digital).

הרצאתה של מרום נשאה את הכותרת "להנהיג את החלום – מרעיון קטן להשפעה גדולה, ואיך גם את יכולה". היא שיתפה בקורות חייה ואמרה כי "לא צמחתי בצבא. שבתי לשרת בגיל 30, כראשת מדור איתור וגיוס טכנולוגי ב-8200, כפרויקטורית חילית לקידום התחום וכמפקדת בית הספר לסייבר. כשהגעתי לצבא, שאלתי: 'למה אין לנו קצינות טכניות?' ונעניתי ש-'הן לא יכולות'. מיד לקחתי על עצמי את המשימה, ובתוך שמונה חודשים היו ליחידה ארבע קצינות טכניות מקצועיות ומדהימות – כי הן בהחלט יכולות. הבנתי ששורש הבעיה שגוי, ושאם לא נתחיל לקדם ילדות ונערות להתעניין בתחום המחשבים וההיי-טק מגיל צעיר, לעולם לא נסגור את הפער המגדרי".

"ראיתי בצה"ל בנות מדהימות, בעלות יכולות מקצועיות, שלמדו מחשבים – אבל הן היו מעטות", אמרה. "על מנת לגייס יותר מהן ולעודד אותן, הצעתי לצבא תוכנית עבור תלמידות בחטיבת הביניים, אף שמבחינתי צריך להתחיל בעידוד מוקדם יותר, כבר ביסודי – כפי שאנחנו עושות באליסקוד".

"להתחיל לעודד נערות בתיכון ללמוד את מקצועות המחשוב – מאוחר"

מרום מנהלת את עמותת אליסקוד בשותפות עם נסטיה אוצ'קובסקי, שייסדה אותה. היא הצטרפה אליה כשנה לאחר ההקמה. לדבריה, "להתחיל לעודד נערות בתיכון ללמוד את מקצועות המחשוב והטכנולוגיה – זה מאוחר. בניגוד לבנים, שחוקרים דברים, בנות הן 'ילדות טובות', 'מחונכות', ורובן לא חוקרות מעבר לנדרש. לכן, אם הן לא נחשפות לתחום כבר בגיל צעיר, הן יחיו בתודעה שגויה שהן לא תוכלנה להשתלב בתחום, שנחשב ל-'גברי'".

"באליסקוד, אנחנו פונות לילדות בבתי ספר יסודיים וחושפות אותן לתחום התכנות בצורה משחקית וכיפית", ציינה. "אנחנו גורמות להן להתאהב בתחום ולחוש מסוגלות, וכך גדל הביטחון העצמי שלהן. בדרך זו גדל הסיכוי שהן תבחרנה במקצוע המחשבים בחטיבה". ואמנם, 95% מהחניכות בתוכנית של העמותה בוחרות בהגיען לחטיבת הביניים במגמות טכנולוגיות, "כי הן כבר יודעות שהן אוהבות את התחום הטכנולוגי", אמרה מרום.

הסרת חסמים ופחדים

אליסקוד הוקמה לפני שמונה שנים והכשירה בתחום יותר מ-2,500 חניכות – ילדות ונערות. התוכנית של העמותה קיבלה את אישור משרד החינוך. רבות מהן כבר הגיעו לצה"ל ולתעשייה, כמועסקות בוגרות. לפי מרום, "92% מהבוגרות שלנו מתקבלות לשירות משמעותי ביחידות עלית טכנולוגיות. רבות מהחניכות חוזרות אלינו להדריך כשהן סטודנטיות, לאחר שסיימו את שירות הקבע שלהן בצבא".

"אנחנו מסירות מאותן ילדות ונערות חסמים ופחדים, ומונעות את ההסללה שלהן לאזורים לא מחשוביים. כך, אנחנו מגדלות את הדור הבא של המהנדסות והתוכניתניות", אמרה מרום. לדבריה, "אנחנו מלמדות אותן לא רק טכנולוגיה – אלא גם מציידות אותן בכלים של עבודת צוות ומנהיגות: איך להציג פרויקטים, כיצד לעמוד מול שופטים בתחרויות ובהאקתונים, כיצד לדבר עם משקיעים פוטנציאליים ואיך לנאום מול קהל".

מרום קראה לחברות ההיי-טק להצטרף ולתמוך במיזמים של אליסקוד. "כשאנחנו גורמות לילדות להתאהב בתחום התכנות – אנחנו מצמיחות ומגדלות את הדור הבא של הנשים, שיובילו בתפקידיהן את הליבה הטכנולוגית במדינה. אליסקוד היא קהילה שנמשכת לאורך זמן, גם כשהבוגרות עובדות בענף ומהוות עמוד תווך בקהילה נשית, גדולה, חזקה ומקצועית. נגדיל את היקף הפעילות שלנו השנה וב-2026", ציינה.