גיוס המילואים ועצירת ההשקעות מסכנים את חברות הסטארט-אפ

כך עולה ממחקר של SNPI, שבדק את השלכות המלחמה על הסטארט-אפים ● אחד הנתונים מצביע על ירידה של 20% בפעילות חברות שעובדות עם מגזרי הבריאות והתוכנה הארגונית בישראל ● ההמלצה לממשלה: להקל בתנאי המענקים

המלחמה מסכנת אותו. מגזר הסטארט-אפים הישראלי.

המלחמה מסכנת את חברות הסטארט-אפ הצעירות, גם בגלל הקושי לגייס כספים וגם עקב גיוס המילואים הנרחב, והן נמצאות במצב קשה ביותר – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') מכון המחקר SNPI.

הדו"ח מבוסס על ניתוח נתונים של אחת מקרנות הסיוע הפרטיות, שקמו על מנת לסייע לחברות שתהליך גיוס ההון שלהן ממשקיעים נעצר בבת אחת, בעקבות המלחמה. הקרן הזו תומכת ב-600 סטארט-אפים.

על פי הנתונים, הגורם המרכזי שהשפיע על מצב החברות הצעירות הוא גיוס המילואים הנרחב, וגורם נוסף הוא הפסקת תהליכי השקעות וגיוס הון – הן ממשקיעים זרים והן ממשקיעים מקומיים. יש לציין שההשפעה ניכרת גם בקרב חברות טכנולוגיה ותיקות.

אחד הממצאים המעניינים הוא שחברות טכנולוגיה בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית, שעובדות עם השוק המקומי, דיווחו על ירידה של 20% בפעילות שלהן, בגלל עצירת רכישות ופרויקטים. לעומת זאת, בסקטורים אחרים, כמו סייבר, ריטייל ואלקטרוניקה, לא נרשמה ירידה.

גורם נוסף שהשפיע על פעילות החברות הצעירות הוא הפסקת הטיסות לישראל, מה שגורם קושי למנהלים שלהן לפגוש משקיעים ולבצע תהליכי מכירות מול לקוחות פוטנציאליים.

המלצה לממשלה: להגמיש את התנאים לקבלת תמיכה בפעילות מו"פ

בפרק ההמלצות, הדו"ח של SNPI קורא לממשלה להגמיש את תנאי התמיכה בפעילות מו"פ שהיא מעניקה לחברות, באמצעות רשות החדשנות. התמיכה מותנית כיום בגיוס הון מקביל חיצוני שכל חברה צריכה להציג לממשלה, והתניה זו יצרה מגבלה שמקשה על חברות שזקוקות למענק לקבל אותו. הדו"ח מציין כי אמנם, הרשות הגמישה את התנאים עבור חברות שאורך הנשימה שלהן מבחינת הון קצר, אבל ההערכה היא שחברות לא מעטות לא יוכלו ליהנות מהתמיכה גם לאחר הגמשת התנאים.

דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI.

דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI. צילום: אלקטרה

דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI, שערך את המחקר, אמר בראיון לאנשים ומחשבים: "כמובן שלא הופתענו ממסקנות המחקר לגבי השפעת המלחמה על חברות ההיי-טק, אבל רצינו לצלול קצת לעומק ולהבין מה השפיע הכי הרבה ומה ניתן לעשות על מנת לבטל את ההשפעה הזאת, או לפחות למתן אותה. אמנם, לא כל ענף ההיי-טק נסקר כאן, אבל הסקר כולל מדגם מייצג של 600 חברות, שהקרן ששיתפנו איתה פעולה נתנה לנו נתונים עליהן".

"יש קשר מובהק בין המלחמה למצוקה שאליה נכנסו חברות הסטארט-אפ שנסקרו, אם כי בהחלט יכולים להיות מצבים שהמלחמה היא לא הסיבה היחידה לכך", הוסיף.

בירן הודה כי ממצא שכן הפתיע אותו ואת צוותו, במידה מסוימת, הוא זה שהראה שגם חברות ותיקות נפגעו מהמלחמה. "אנחנו לא יודעים בוודאות את הסיבה, אבל נראה שלפחות אחת מהן היא שמשקיעים לא ששים להשקיע גם בחברות ותיקות יותר", אמר. גם הנתון של הפגיעה בחברות בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית שמוכרות לשוק הישראלי מעניין, לדעתו: "מסתבר שבניגוד למה שחשבנו, חברות תוכנה רבות מוכרות לא רק בחו"ל אלא גם בשוק הישראלי, ובשני המגזרים שצוינו – בריאות ותוכנות ארגוניות – הסתמנה האטה, כי ארגונים כנראה הקפיאו את הפרויקטים הללו".

"הפסקת הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים"

בירן מייחס משקל רב לצמצום המשמעותי של הטיסות לישראל. "נכון שיש את חברות התעופה הישראליות", אמר, "אבל הן לא יכולות לתת מענה מלא להעדר הטיסות של החברות הזרות. מעבר לזה, העובדה שכל כך הרבה חברות הפסיקו את הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים וללקוחות, והם נמנעים מלעשות עסקאות והחברות מפסידות מכירות".

לסיכום, האם אתה אומר שהחברות שסקרתם, או לפחות חלק ניכר מהן, נמצאות בסכנת סגירה?
"אי אפשר לקבוע את זה בוודאות מנתוני הדו"ח. זאת שאלה של כמה זמן תימשך המלחמה, והאם החברות יצליחו בכל זאת לגייס תזרימי כספים – בין אם מהקרנות ובין אם ממסלולים מיוחדים של רשות החדשנות".

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים