"על הממשלה לתקצב את חיבור הרשויות המקומיות למערך ההזדהות"

זאת, על מנת שתושבי הרשויות המקומיות יוכלו ליהנות משירותים טובים יותר מהן ● בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה עלה שהנושא אמור להיות חלק מחוק ההסדרים, אבל עדיין לא ברור האם זה אמנם יקרה

ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ איימן עודה, קרא היום (ב') לממשלה להכניס מיד לחוק ההסדרים, המתלווה לתקציב המדינה, את חיבור הרשויות המקומיות למערכת ההזדהות הלאומית. זאת, על מנת שתושבי הרשויות המקומיות יוכלו ליהנות משירותים טובים יותר מהן, על בסיס התשתיות של ממשל זמין.

"כולם מסכימים שיש לעשות הכול כדי לשפר את השירות לציבור, אבל חייבים כל הזמן לוודא שהשכבות החלשות, הפריפריה, הרשויות הערביות ואלה המוחלשות לא יישארו מאחור דווקא בגלל הדיגיטציה", ציין.

ח"כ עודה אמר את הדברים בסיכום ישיבה של הוועדה, שבה היא קיבלה דיווח על פעילות מערך הדיגיטל הלאומי. את הדיווח הציגו מנכ"לית המערך, שירה לב עמי, ומנהל ממשל זמין, יוגב שמני. בסקירה התייחסה לב עמי לנושא הדיגיטל ברשויות המקומיות ולמאמצי הממשלה לחבר אותן למערכת ההזדהות הלאומית, באמצעות קולות קוראים שהיא מפרסמת.

266 יישומים באתר gov.il

מנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי בעבר, רשויות רבות קיבלו תקצוב ליישום מערכי דיגיטל, אולם מאחר שהשיטה הקודמת הייתה מבוססת על מאצ'ינג – כלומר, הקצאת סכום דומה על ידי הרשות לכל פרויקט, רק 40% מהן ניצלו את התקציבים הללו. היתר לא מצאו מקורות מימון, והכסף חזר למשרד האוצר. חלק ניכר מאותן רשויות שהחזירו את הכסף לאוצר הגיעו מהחברה הערבית ומהפריפריה.

נציגי מערך הדיגיטל הסבירו שהשיטה שונתה וכעת התקצוב כולו אמור להגיע מהממשלה. עם זאת, לא ברור האם תקציב זה ייכנס לחוק ההסדרים. מכאן מגיעה קריאתו של ח"כ עודה לממשלה לתקצב את זה, כדי לצמצמם פערים. יצוין כי התקצוב לקולות קוראים אלה מתמקד בצד של אוריינות דיגיטלית לתושבי הרשויות שנוטלות בהם חלק, לצד מכרז לספקים שיספקו את השירותים.

שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי.

שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

בדבריה בוועדה הציגה לב עמי הציגה נתונים על היישומים והשירותים שניתנים באתר gov.il. נכון להיום, האתר מספק 266 יישומים, עם 171 טפסים מזוהים, כאשר 11 מאותם יישומים מיועדים לעסקים וחברות. היא ציינה ש-"נרשמת הצלחה לשימוש באזור האישי הממשלתי, שבאמצעותו אזרחים יכולים לקבל שירותים מהממשלה ללא צורך בהגעה פיזית למשרדים".

"בקרוב תהיה אפשרות לקבוע תורים לשירותים במשרדי ממשלה באמצעות הטלפון הנייד, בלחיצת כפתור, וזה אמור להקל באופן משמעותי את הזמנים לקבלת שירותים שונים ממשרדי הממשלה בכל הארץ", אמרה לב עמי.

חוק הדיוור הדיגיטלי לא מיושם במלואו

בהתייחסה למימוש חוק הדיוור הדיגיטלי הודתה לב עמי כי יש עדיין נושאים רבים שטרם התקבלה הסכמה עליהם מצד כל הצדדים המעורבים ומשום כך, הוא לא מיושם במלואו, כפי שהמחוקק רצה. "כיום", אמרה, "היכולת לתקשר עם משרדי הממשלה באמצעים דיגיטליים נתונה לבחירה של האזרח, והוא צריך להוכיח שהוא יודע להפעיל תיבות מייל". היא הוסיפה שיש חילוקי דעות לגבי העברת המידע בין משרדים, ואלה מקשים מאוד על אזרחים לקבל שירותים שונים, משום שהדבר גורם לכך שהם צריכים לספק את אותו המסמך פעם אחר פעם, למשרדים שונים. לדוגמה, ציינה, יש 261 שירותים שכדי לקבל אותם, האזרח נדרש לשלוח צילום של תעודת הזהות שלו.

נושא נוסף שעלה בסקירה הוא פרויקט הענן הממשלתי הענק נימבוס. ח"כ עודה וח"כים נוספים שהשתתפו בדיון שאלו את לב עמי לגבי מהות המעבר לקלאוד, לוח הזמנים של הפרויקט והאם המשמעות היא שהמידע של האזרחים יהיה חשוף לגורמים חיצוניים. "המעבר לענן הוא תהליך ארוך, שלא הוקצב בזמן", אמרה לב עמי. "המטרה היא לבחון כל שירות, לבדוק כיצד להעביר אותו לענן או לפתחו מחדש ולא להעתיק באופן אוטומטי את כל השירותים – דבר שעלול לעלות הרבה כסף ולא יהיה יעיל".

לדבריה, "כל שירות ויישום שעולה לענן מתחיל מהנקודה של שמירה על הפרטיות, והעובדה שהדאטה סנטרים של החברות שזכו במכרז ישבו בישראל מצמצמת את הסכנה לפגיעה בפרטיות".

"אנחנו מקווים לסיים את המעבר לענן יותר מהר מאשר מדינות אחרות בעולם שנכנסו לזה, ולא להיות כמו בריטניה, למשל, שם התהליך החל לפני 13 שנים", אמרה.

60 אלף ניסיונות תקיפה של אתרי הממשלה – בכל שנייה

לב עמי דיברה גם על הגנת הסייבר וציינה שאתרי הממשלה חווים 60 אלף ניסיונות תקיפה בכל שנייה, ורק בחודש האחרון היו 87 מיליארד ניסיונות תקיפה עליהם (!) – שרובם לא הצליחו ולא נגרם כל שיבוש בפעילות האתרים.

יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל.

יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל. צילום: נתנאל קרייף

בין המשתתפים בדיון היה יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל, שאמר שמערך הדיגיטל הלאומי פועל רבות להכנסת נגישות לאתרי הממשלה, אבל עדיין יש דברים רבים שצריך לשפר אותם, כדי שהאוכלוסיות שיש להן חסמי נגישות יוכלו ליהנות מהשירותים הדיגיטליים שהיא נותנת.

במהלך הדיון ביקש ח"כ עודה לקבל נתונים כמה עובדים מהחברה הערבית ועובדים עם מוגבלות מועסקים במערך הדיגיטל. לדבריו, העסקת עובדים ממגזרים אלה, וכאלה שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, תגביר את הערנות בפיתוח שירותים שמהם ייהנו כל חלקי האוכלוסייה, ובמיוחד האוכלוסיות הללו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים