עידית חן פורשת מהדואר; מונתה לסמנכ"לית מערכות מידע בלובינסקי

עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל, עוברת ליבואנית הרכב לובינסקי, שם היא תכהן כסמנכ"לית מערכות מידע – כך הודיעה החברה באחרונה. חן תחליף בתפקידה את גדי גילאון, שניהל את תחום מערכות המידע בלובינסקי בחמש השנים האחרונות. גילאון נשאר בלובינסקי והוא יקדם את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בחטיבת מערכות המידע של החברה. מחליפה של חן בדואר הוא אלי גליצקי, שבשבע השנים האחרונות שימש מנהל פעילות הסחר בחברה.

בהודעה שפרסמה לובינסקי נכתב כי" השנים האחרונות בקבוצה התאפיינו במימוש יוזמות טכנולוגיות, שהוטמעו במספר רב של פרויקטים, שרצים עד היום. באחרונה הגענו להחלטה משותפת עם גילאון על שינויים בהובלת חטיבת מערכות המידע, וחן נבחרה לתפקיד סמנכ"לית מערכות המידע".

גדי גילאון, מוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור

חן היא בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, ותואר שני במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת בן גוריון. היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי "לאחר שבע שנים בדואר, החלטתי לחזור לעולם העסקי, משם הגעתי. העבודה בדואר הייתה מרתקת, אבל זו חברה ממשלתית, עם כל המורכבויות של זה, ואני מחוברת למגזר העסקי".

מה היו האתגרים המרכזיים בפעילותך בדואר?
"שבע השנים בדואר היו מאתגרות מבחינה טכנולוגית. מיד עם כניסתי לתפקיד הקמתי את התשתיות לסחר האלקטרוני, שאז היו בחיתוליהן. לצורך זה נבנה מערך שלם של פתרונות ממוחשבים לטיפול באי-קומרס, לרבות מערכות שמדברות עם כל הפלטפורמות, ממשקים עם חברות התעופה, המיון הממוקד ועוד. כבר בשלבים הראשונים שמנו את המערכות בענן, וזה עזר לנו בין היתר בקורונה, וגם כעת, בתקופות לחץ של חגים וקניות".

לאורך השנים נשמעות תלונות רבות על השירות של הדואר. האם וכיצד ה-IT תרם לשיפורו?
"הוא בהחלט תרם. כיום, רוב האינטראקציות של הלקוח עם הדואר הן בתהליכים דיגיטליים, ובמיוחד ב-SMS, כולל שירות של הבאת חבילה שקיבלת אליך הביתה.

צמצמנו מאוד את הצורך של אנשים להגיע לסניפים, וגם זה חלק מהשפעות הקורונה. ניתן לקבל הרבה שירותים דרך האתר של הדואר, כולל משלוח חבילות מהבית לסניף עם שליחים של החברה.

עם זאת, הדואר לא זנח את האוכלוסיות שאינן נגישות לאינטרנט, והוא משקיע גם בסניפים, כדי לייעל ולהקל את השירות. בין היתר, הדואר מפעיל אפליקציה פופולרית, שמשקפת את כל המידע על החבילות שהלקוח שלח או עתיד לקבל. הלקוח יכול לנתב את יעד קבלת החבילה, ואם יש עניין של תשלומים לרשויות המכס, הדואר מכוון אותו".

אבל למרות כל זה, עדיין יש לא מעט תלונות על הדואר. מה הסיבה?
"התלונות היו בעיקר בזמן הקורונה. לא היה לזה קשר לטכנולוגיה. הייתה בעיה עולמית של טיסות, כי שדות התעופה היו מושבתים, ומי שהזמין מחברות שהטיסו את החבילות בטיסות סדירות חווה עיכובים רבים. מבחינת הדואר לא היו עיכובים".

מה לגבי בנק הדואר, שיחידת מערכות המידע שלו אוחדה עם זו של דואר ישראל?
"אכן, בשנה האחרונה אוחדו יחידות המחשוב של הדואר והבנק. התחלנו להטמיע שם את התפיסה שלפיה לקוח של הבנק הוא גם לקוח של הדואר וצריך להסתכל עליו 360 מעלות, והתחלנו בפעולות טכנולוגיות לחבר בין העולמות האלה. השאיפה היא שיהיה מענה אחד ללקוחות הן של הבנק והן של דואר ישראל. לדוגמה, איחדנו בין מוקדי שירות הלקוחות, שעד המיזוג לא דיברו ביניהם, ובכך השגנו התייעלות של 30%".

מה האתגר של מנמ"ר במקום כמו הדואר, במיוחד ברמה הניהולית?
"האתגר הניהולי מאוד חשוב, וזה תלוי במעמד המנמ"ר. אני הייתי חברת הנהלה ובאופן טבעי, מחוברת לביזנס – וזה דבר מרכזי בתפקידו של כל מנמ"ר. אם אתה לא מבין את ליבת העסקים של הארגון, אתה לא יכול להיות מנמ"ר טוב".

האם השקעתם בעבודה מרחוק עוד לפני הקורונה ואם כן – מה הייתה התגובה לכך?
"לשמחתי, לפני הקורונה השקענו בכלים שאפשרו גישה מרחוק. לא בדיוק אהבו את זה בדואר, אבל התעקשתי, וכאשר החלה הקורונה הבינו שם שזו הייתה החלטה נכונה, כי המעבר לעבודה מרחוק הייתה חלקה. לא הפסקנו לעבוד גם בתקופת הקורונה, כולל באגף שניהלתי. בתקופת הקורונה העברנו את חדר המחשב לעבודה של הצוות מרחוק".

את עוברת כעת לתחום מכירת הרכב – תעשיה שנמצאת בטלטלה כבר כמה שנים.
"נכון, ואני רואה במעבר הזה אתגר מעניין. בעיניי זו תעשיה שנמצאת בצומת, והשינויים שציינת הם חלק מהעניין שלי בתחום העסקי. ממה שהתחלתי ללמוד על החברה, אני חושבת שהגעתי לכאן בזמן הנכון.

זה לא סוד שתעשיית הרכב הולכת בבירור לכיוון של דיגיטציה – הן בשירות והן בתהליכי המכירה. עד כה נעשו הרבה דברים בלובינסקי, ויש עוד אתגרים להמשך".