כיצד תוכלו לגלוש באופן בטוח באינטרנט?

איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם היום (ג'), לרגל יום האינטרנט הבטוח, סיכום שנתי של נתוני דיווח על פגיעה אישית ברשת, שהגיעו לקו הסיוע של איגוד האינטרנט.

על פי נתוני הדיווחים ניתן לראות כי רוב הפגיעות המדווחות הגיעו מרשת האינסטגרם (24% מהדיווחים), פייסבוק אחריה (18%), גוגל ויוטיוב בסוף עם 4% אחוזי דיווח.

בקרב החברה הערבית פייסבוק היא הזירה שבה דווחו הכי הרבה פגיעות, עם 55% מתוך כלל המדווחים, כשאינסטגרם אחריה עם 16%. יצוין כי כמחצית מכלל הדיווחים על פגיעה מגיעים מפלטפורמות שמפעילה חברת מטא. עוד עולה מהנתונים כי מספר הפניות בנוגע לפגיעות בטיקטוק גדלו פי 2.3 ביחס לשנה שעברה וכמעט פי 3 ביחס לשנת 2020. נתון מעניין נוסף מעלה כי באינסטגרם היה זינוק פניות במהלך חודשי הקיץ. בפייסבוק היה גל תקיפות נגד עסקים באוקטובר-נובמבר.

התפלגות הפניות בנושא אלימות ובריונות רשת מראה כי אלימות מינית היא האלימות הכי שכיחה בקרב המדווחים, עם 33% דיווח (בקרב החברה הערבית 40% דיווח); בריונות רשת הכוללת הסתה והטרדה עם 24%. רוב הפניות על ידי גברים מהחברה הערבית הן בנושא "סקסטורשן" – סחיטה מינית לאחר שיחה אינטימית עם עבריינים המתחזים לנשים. מבין הדיווחים על פגיעות סייבר, "פריצה והשתלטות על חשבון" מהווה את הדיווח הכי שכיח עם 77%, כששאר הדיווחים הם על ניסיונות פישינג. היעד הנפוץ ביותר להתחזות בהונאות פישינג הוא דואר ישראל.

חל היום. יום האינטרנט הבטוח העולמי. צילום: אתר היוזמה saferinternetday.org

איך להתגונן ואיך להתמודד עם פגיעות אונליין? 

יונתן בן-חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט: "החיבור המתמיד לרשת מספק לנו יתרונות ואפשרויות רבות לחיים נוחים וקלים יותר, אבל נלווים לכך גם אתגרים ואיומים חדשים שחשוב להכיר. אנו ממליצים להשתמש באמצעי אבטחה דיגיטליים בסיסיים, כמו הפעלת אימות דו-שלבי ושימוש בסיסמאות מורכבות ומגוונות לשירותים הדיגיטליים השונים. הקפידו על הפעלת הגדרות פרטיות מותאמות לצרכים שלכם, ואם נתקלתם בהונאה או בתכנים פוגעניים ברשת דווחו על כך בהקדם – לפלטפורמות, לרשויות או לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט". 

בתוך כך, איגוד האינטרנט הישראלי קורא לציבור לשמור על המרחב הדיגיטלי שלו באמצעות 10 כללים פשוטים שיגבירו את ההגנה על הפרטיות שלו:

1. הגדירו "אימות דו שלבי" בכל יישום המאפשר זאת.
2. הקפידו על עדכונים שוטפים של מערכות ההפעלה, התוכנות והאפליקציות במחשב ובסמארטפון שלכם. העדכונים נועדו לסגור פרצות וחורי אבטחה אותם מנצלים האקרים.
3. התקינו תוכנת הגנה איכותית ודאגו לעדכונה השוטף.
4. הגדירו סיסמאות חזקות ושונות לכל יישום. סיסמה חזקה היא כזו המורכבת מאותיות גדולות, קטנות, מספרים וסימנים מיוחדים. אל תשתמשו כסיסמה במספר הטלפון או בתאריך הלידה שלכם, או במידע אחר שקל לגלות עליכם. וכשאתם מחליפים סיסמה, אל תעברו לסיסמה "הבאה בתור" (למשל P@ssword1 ואז P@ssword2). ככל שהסיסמה תהיה יותר מורכבת, כך יהיה קשה יותר לנחש ולפרוץ אותה.
5. הסיסמאות והקודים שלכם הם פרטיים ואין להעבירם. גם אם מישהו מוכר מבקש מכם את הסיסמה הפרטית שלכם או קוד אימות שנשלח אליכם, לעולם אין למסור אותם. בסבירות גבוהה מדובר בהונאה.
6. דאגו לגיבוי – לא תמיד ניתן למנוע את הפריצה או הנזק. למניעת עוגמת נפש – דאגו לגבות באופן שוטף את כל הדברים החשובים שיש לכם על המחשב והסמארטפון. המלצתנו היא גיבוי בענן.
7. אל תלחצו על קישורים חשודים. חישדו בכל קישור או קובץ שנשלחו אליכם, אפילו אם הוא נשלח ממישהו שאתם מכירים. לפני שאתם נכנסים לקישור כלשהו, וודאו שכתובת ה-URL שמאחורי הקישור נראית הגיונית. האקרים ייצרו לרוב כתובת שתיראה כמעט דומה למקור. אם הקישור מופיע כקישור מקוצר, וודאו מה הקישור שאליו הוא מפנה באחד מהאתרים לבדיקת קישורים מקוצרים. פישינג היא תופעה מאוד פופולרית וכדאי לדעת מה צריך לעשות (ומה לא כדאי לעשות) כדי להימנע מליפול בפח.
8. היזהרו ממתנות חינם או מבצעים מפתים. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה הונאה. עוקץ מתנות מאוד פופולרי.
9. קיבלתם הודעה מהבנק או מחברה מוכרת, עם התרעה או קישור לעדכון פרטים – העדיפו תמיד להיכנס לאתר עצמו ולא באמצעות הקישור שקיבלתם.
10. רוצים לקנות ברשת? וודאו שאתם קונים באתר מוכר ומהימן. חפשו עליו ביקורות ברשת, וודאו שכתובת ה-URL של האתר נכונה. וודאו שהתקשורת מאובטחת ושרשת ה-WiFi שבה אתם עושים שימוש היא רשת פרטית שאתם יכולים לסמוך עליה, שהאתר מאובטח ב-https ושמנעול ירוק מופיע בשורת ה-URL, לפני שאתם מכניסים מספר כרטיס אשראי. אם אתם קונים או מוכרים מוצר יד שנייה, וודאו שמי שמוכר או קונה מכם אכן אמין ואמיתי. הונאות רבות מבוצעות בדרך זו.