"צריך להעביר להיי-טק את ה-5 מיליארד ש' שנתניהו הבטיח לחרדים"

"את חמישה מיליארד השקלים שיו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, מתכוון לבזבז על חסימת לימודי ליבה, כחלק מההסכם שלו עם החרדים, צריך להשקיע בהיי-טק", כך אמר היום (ד') אביגדור ליברמן. שר האוצר יצא נגד ההבטחה של נתניהו למפלגות החרדיות להשוות את הסכום שמושקע בתלמיד במוסדות שמקיימים לימודי ליבה לזה שמושקע בתלמיד במוסדות שלא מלמדים אותם – ובלבד שהן ירוצו ביחד.

ליברמן דיבר בכנס שערך היום מכון המחקר SNPI מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל, שבו השתתפו פוליטיקאים ממפלגות שונות, שלקראת הבחירות פרסו את משנתם בכל הנוגע לעולם ההיי-טק. את האירוע הנחה עיתונאי חדשות 13 אודי סגל.

כמו פוליטיקאים אחרים, גם ליברמן תלה את המשך הצלחת ההיי-טק הישראלי בהשקעה בחינוך. "אם אנחנו רוצים להישאר מעצמת היי-טק, אי אפשר לקבל את העובדה שרק 16% מתלמידי ישראל ניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה. צריך להכפיל את הנתון הזה", אמר. מנגד, ציין, "מערכת חינוך שלא מלמדת לימודי ליבה לא צריכה לקבל תקציב ממשלתי כלל".

"כיום אנחנו לא מייצרים אפילו חצי מכמות המהנדסים שהמשק זקוק לה. זה כשל מערכתי, משום שכדי לייצר מהנדס או מתכנת צריך מערכת חינוך טובה ומרצים ברמה באקדמיה", אמר ליברמן. צעדים נוספים שלדבריו יש לעשות למען תעשיית ההיי-טק הם: "להסיר את החסימה שרשות האוכלוסין חוסמת בפני הבאת עובדי היי-טק טובים מחו"ל, שיוכלו להשתלב בשוק העבודה, ולהקים מעבדה לאומית למו"פ, שתהיה משותפת גם לתעשייה ולאקדמיה, כי אוניברסיטה אחת לא מסוגלת לעשות את זה לבד".

בתשובה לטענה שהממשלה היוצאת לא עשתה את הצעדים האלה אמר ליברמן, בפרפראזה על המשפט הידוע: "גם רומא לא נבנתה בשנה אחת. אין יציבות ממשלתית, וההיי-טק זקוק ליציבות ממשלתית". "בהצעת התקציב הבאה, שמשרד האוצר תחתיי הכין אותה אבל היא לא עלתה אפילו לדיון, גיבשנו תוכנית לבינה מלאכותית בהיקף של מיליארד שקלים בשנה. אנחנו מפגרים בתחום הזה אחרי מדינות אחרות, צריך דחוף לסגור את הפערים האלה", ציין.

ליברמן הוא לא איש בשורה עבור אנשי תעשיית הקריפטו וחובבי המטבעות הדיגיטליים. "אנחנו חייבים לעצור את תהליכי הרגולציה בתחום ולראות מה עושים הלאה, כי השוק הזה נמצא כרגע בסחרור לא בריא", אמר.

"איך מגדילים את מספר הנשים בהיי-טק? פשוט מחליטים"

שרת התחבורה, מירב מיכאלי, דיברה על הצורך בשילוב של נשים רבות יותר בהיי-טק. "איך מגדילים את כמות הנשים בהיי-טק? פשוט מחליטים לעשות את זה", אמרה מיכאלי והדגימה: "כשרשות החדשנות החליטה לתת הטבות לחברות שיש יותר נשים בצוותים המובילים שלהן, התחילו להיות יותר נשים בצוותים המובילים של חברות. כל המחקרים מראים שחברות שיש בהן יותר גיוון מצליחות יותר מבחינה כלכלית. מדינה שאין בה שוויון לא תוכל להישאר אומת סטארט-אפ לאורך זמן".

גם היא תקפה את ההסכם של נתניהו עם הגוונים השונים של יהדות התורה: "הוא מונע בכוח מילדים חרדים את הלימודים הכי בסיסיים, וזה יביא למצב שבו מאומת סטארט-אפ נהיה מדינה שבה ילדים חושבים ש-1 ועוד 1 שווה 4. יש כיום כפייה על הורים וילדים חרדים לא ללמוד לימודי ליבה, ואנחנו משלמים על כך מחיר אנוש".

שרת התחבורה, מירב מיכאלי. צילום: אחיקם בן יוסף

אחד התחומים שדורשים השקעות ממשלתיות רבות יותר הוא, לדברי מיכאלי, המו"פ – "אבל לא רק כזה שמגיע להיי-טק, אלא גם, ובעיקר, מו"פ בתחומים כגון בריאות וחקלאות". אולם, אמרה, "הדבר הכי חשוב שהממשלה צריכה לעשות כדי שההיי-טק יצליח הוא להשקיע בחינוך, לרבות במגזרים הערבי והחרדי, ובמערכות הציבוריות שלנו. אם לא תהיה חברה בריאה שחותרת לעבר שוויון – ההיי-טק לא יוכל לשרוד לאורך זמן".

התוכנית של גלנט: חברות היי-טק ילמדו טכנולוגיה בתיכונים

המשתתף היחיד באירוע ממפלגות האופוזיציה היה ח"כ יואב גלנט מהליכוד. הוא הציג "תוכנית פשוטה, שבמסגרתה הממשלה תאתר את החברות הטכנולוגיות הגדולות בעולם שיש להן פוטנציאל להיכנס לארץ או להגביר את הפעילות שלהן בה, תיתן להן הטבות מפליגות במיסוי לפרק זמן ממושך וצוות ממשלתי שילווה אותן בתהליך מול הביורוקרטיה הישראלית, ובתמורה הן יקימו מפעלי ייצור ומגמות בבתי הספר התיכוניים שממוקמים לידם, שיחנכו לתעשייה הטכנולוגית שבה אותו מפעל עוסק".

לדברי גלנט, יש לנתב לישראל את מה שהוא קרא "תעשיית ההמצאות. אני חושב שאפשר לעשות דברים גדולים בזה".

ח"כ יואב גלנט. צילום: אחיקם בן יוסף

גלנט, אלוף (מיל'), ציין את צה"ל כמייצר הזדמנויות עבור התעשייה הטכנולוגית. "האופן שבו צה"ל תורם לתעשייה הזאת הוא מדהים", אמר. "כוחות הביטחון הם גורם רב חשיבות, רב משמעות, שנותן דחיפה להיי-טק".

ככלל, אמר שר החינוך לשעבר, "מדינת ישראל עשתה משהו נכון במערכת החינוך ובצה"ל, שהביא את ישראל להיות אומת סטארט-אפ. אלה שמצליחים בעולם הטכנולוגיה, שעשו אקזיט, נשענים במידה רבה על מה שהם למדו במערכת החינוך ועל הניסיון שלהם בצה"ל. עם זאת, יש עוד המון לשפר במערכת החינוך, גם בהקשר הטכנולוגי, והבסיס צריך להיות צעידה של המערכת הזאת אל העולם המודרני".