מטא, מרכז פרס לשלום ולחדשנות ואונ' רייכמן דנו במינוף המטאברס

הארגונים התכנסו לדיון כיצד הופכים את ישראל למובילה עולמית של תעשיית המטאברס ● בין המשתתפים באירוע: חמי פרס, יו"ר מרכז פרס, ועדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא בישראל

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר ​דירקטוריון ונשיא מייסד​, ​​אוניברסיטת רייכמן; ​עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא; חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות; פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר באוניברסיטת רייכמן וד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן.

לראשונה באקדמיה, בארץ ובעולם, התכנסו באוניברסיטת רייכמן בכירים מעולמות התעשייה, אקדמיה וממשל לדיון פתוח אודות תעשיית המטאברס. הכינוס התקיים באירוע Into the Metaverse שיזמו מטא (Meta), מרכז פרס לשלום ולחדשנות, בית ספר אדלסון ליזמות ומכון צבי מיתר לחדשנות, טכנולוגית, משפט ואתיקה באוניברסיטת רייכמן.

באירוע דנו המשתתפים בשולחנות עגולים בהזדמנות שנפתחה עבור ישראל, ובדרכים בהן ניתן למצות אותה לכדי יצירת מובילות עולמית במטאברס בתחומים הבאים: אקדמיה, החברה הישראלית, הדיפלומטיה, קיימות, שירותי הבריאות ובריאות הנפש, ועוד. את הדיונים הובילו סטודנטים לתואר ראשון, הלומדים בתוכנית צבי מיתר.

האירוע נפתח בהרצאה של דדי גדות, דירקטור במעבדות המציאות של מטא, שהציג את הדור הבא של הטכנולוגיות החברתיות והאפשרויות שיהיו זמינות בעתיד בעולמות המציאות המדומה והרבודה. דיקן בית ספר אדלסון ליזמות, ד"ר יוסי מערבי; ראש מכון צבי מיתר, פרופ' דב גרינבאום; ומנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, רון מלכא – שהשתתפו גם הם בשולחנות העגולים – בירכו את הנוכחים. אחריהם התקיים ראיון משותף של עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא בישראל וחמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, ואז התחלקו לדיוני השולחנות העגולים.

בין המשתתפים בשולחנות העגולים: חוקרים מבתי הספר ליזמות, קיימות, משפטים, פסיכולוגיה ומרכז החדשנות של אוניברסיטת רייכמן, בכירים מ-מטא וממרכז פרס, מרשות החדשנות, ממשרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, ממאוחדת וכללית, קמא טק, פיקסלוט, עמותת תפוח, XRHealth, ועוד.

הטרנד הלוהט בעולם הטק של המחר. המטאברס. אילוסטרציה.

הטרנד הלוהט בעולם הטק של המחר. המטאברס. אילוסטרציה. צילום: BigStock

"הזדמנות להוביל את הטכנולוגיות שיעצבו את הדור הבא של האינטרנט" 

"אני מתרגשת להשתתף באירוע ראשון מסוגו בעולם, שמביא יחד, סביב שולחן אחד, נציגים מהאקדמיה, מהתעשייה ומהמגזר הציבורי, כדי לחקור ולדון בהזדמנויות הכלכליות והחברתיות שטומן בחובו המטאברס – וזה לא מפתיע שזה קורה דווקא כאן בישראל ובאוניברסיטת רייכמן", אמרה עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא בישראל. "המהפכה של המטאברס כבר יצאה לדרך, קו הזינוק התאפס, ולישראל יש את ההזדמנות להוביל את הטכנולוגיות שיעצבו את הדור הבא של האינטרנט – במאמץ משותף של יזמים ויזמיות, חוקרים, יוצרים, מפתחים ומקבלי החלטות".

לדברי חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות, "המטאברס מציע לנו להיות שחקן משמעותי, אבל לוקח לדברים הרבה זמן להתפתח. אנשים חושבים שדברים קורים בן-לילה. זה לא כך. יש לנו אקוסיסטם מצוין לעבוד איתו וזו ההזדמנות שנוכל למנף. במונחי זמן, פספסנו בזמנו את ההבנה של הרשתות החברתיות. אבל אפשר אולי לעשות catch up ולהשלים פערים".

פרס הוסיף, "בשנתיים של הקורונה רבים הבינו שהם צריכים להגר לתחומים מקצועיים חדשים. אנחנו צריכים להעביר אנשים מהעולם הלא טכנולוגי לעולם הטכנולוגי בשיטות חדשות. דווקא כאן – מקום שהתחיל כמרכז הבינתחומי, דבר שמדבר בפני עצמו – אתה יכול להיות טאלנט במגוון תחומים, להיות יצירתי. לא חייבים להיות מהנדסים. יש כאן הזדמנות להרחיב את סוג האנשים שנוטלים חלק בסטארט-אפ ניישן, וצריך שההזדמנות תגיע לכל פריפריה וסקטור חברתי". לכך הוסיפה סופר-תאני: "לאקדמיה צריך להיות תפקיד מאסיבי בטיפוח טאלנטים".

ראיית המטאברס כטכנולוגיה משנת חיים

לדברי ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן, "המטאברס פותח מגוון של אפשרויות לתקשורת בין אנשים, בעולמות הרפואה ובריאות הנפש, קשרים בין מדינות, עשיית עסקים, חיבור פריפריה למרכז, ועוד. כגוף אקדמי המכשיר את מנהיגי העתיד, אנחנו מאתגרים את הסטודנטים שלנו באמצעות תחרויות, האקתונים, הקמת מיזמים, ועוד, בראיית המטאברס כטכנולוגיה משנת חיים".

לדברי פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר, "כניסת המטאברס והשינויים שתיצור מעלה שאלות גם בהיבטים משפטיים ואתיים, חשוב למפות את ההיבטים הללו ולזהות סיכונים והזדמנויות מבעוד מועד, כחלק מהפיכת ישראל למובילת התחום".

נזכיר כי הכיוון שאליו שואפת ולקראתו פועלת מטא כיום הוא להפוך לענקית מטאברס – עולם דיגיטלי וירטואלי, שאליו נכנסים משתמשים דרך שלל פלטפורמות, ושניתן לקיים בו קשרים חברתיים ואף ממש "לחיות בו", כשהמשתמשים מיוצגים על ידי אוואטר לבחירתם. החברה סבורה שהמטאברס שלה יהיה מוכן לשימוש הציבור בתוך עד חמש שנים, והמהלך לשינוי השם שלה מפייסבוק ל-מטא היווה הכנה להפיכת הענקית ממאנלו פארק לכזו שמזוהה אולי יותר עם המטאברס מאשר עם עולמות המדיה החברתית. במטאברס יפעלו, ממש כמו בעולם האמיתי, חנויות, ויהיה בו מסחר ענף, כמו גם ייצוג כמעט לכל דבר שקיים בעולם האמיתי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים