ארגונים מזהירים: ל"חוק הפייסבוק" יהיו השלכות חמורות על הפלסטינים

הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות (PDRC) ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית (PHROC) יצאו בהצהרה משותפת ביום ד', ובה אזהרה מפני העברת החוק בכנסת

יסייע לןשמור על המדיה החברתית נקייה או יסתום פיות? חוק הפייסבוק. אילוסטרציה.

הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות, ה-PDRC, ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית, ה-PHROC, פרסמו בשבוע שעבר (ד') הצהרה המזהירה מפני העברת "חוק הפייסבוק" בכנסת ישראל, ומההשלכות החמורות של החקיקה המתגבשת על הזכויות הדיגיטליות של הפלסטינים.

כזכור, ועדת השרים לחקיקה אישרה בשלהי דצמבר את "חוק הפייסבוק", שמאפשר למדינה להוציא צווי בית משפט שיורו לחברות כמו פייסבוק וגוגל למחוק תכנים מסיתים מהאתרים שלהן וכאלה שמהווים עבירה פלילית. החוק, שיזמו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, עבר לאישור מליאת הכנסת.

לטענת הקבוצות, הצעת החוק הזו "מעניקה לבתי המשפט בישראל את הסמכות לדרוש הסרה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמות תוכן של מדיה חברתית, העלול להיתפש כדלקתי או כפוגע ב'ביטחון המדינה' או בביטחון האנשים, או ביטחון הציבור".

על פי החוק, המדינה תוכל לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להוציא צווי הסרה שכאלו במקרים שבהם התוכן מהווה הסתה לטרור או עבירה פלילית, או כשהוא מהווה סכנה לביטחונם של אדם, הציבור או המדינה. חברות האינטרנט יחויבו למחוק את התכנים האלה, לאור הצו.

יסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות

ה-PDRC וה-PHROC הביעו דאגה ממונחים מעורפלים כמו "הסתה" ו"איומים על ביטחון הציבור", המופיעים בתיאור החוק, וחשש שהוא ייאכף בצורה רחבה מדי, כך שיגביל ביעילות את הקול הפלסטיני, ואת זכות הביטוי וחופש הביטוי של הפלסטינים.

הקבוצות, הפועלות למען זכויותיהם הדיגיטליות של הפלסטינים, התייחסו בהצהרתן למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלדבריהן הגישה 2,421 בקשות לחברות מדיה חברתית להסיר תוכן פלסטיני בשנת 2016. ב-2020 הנתון הזה צמח ליותר מ-20,000 בקשות. החקיקה המוצעת, כך לטענת PDRC ו-PHROC, רק תחזק את הקשר בין מחלקת הסייבר לחברות המדיה החברתית, ותסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות השונות.

לחוק יש גם מתנגדים יהודים וישראלים, שטוענים כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ושהמלחמה בהסתה לטרור, אשר מתפרסמת בפלטפורמות כמו פייסבוק, לא צריכה להיעשות באמצעות חקיקה.

כך, למשל, איגוד האינטרנט הישראלי מסר ש-"אנחנו מצרים על קידום הצעת החוק. חוק הפייסבוק הוא לא כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד שיתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק, במתכונתו הנוכחית, יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך".

על פי האיגוד, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא בפטיש".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. avik

    מלחמה בטרור היא ערך מקודש והחוק נגד הסתה ופגיעה באנשים ובציבור הוא נכון ויש להשתמש בו בתבונה, יש מספיק מופרעים שמושפעים מהסתה ברשתות.

  2. אפרים

    אלה תומכי יאיר וביבי נתניהו – פעילים ומתנגדים לחוק

  3. זיו

    נכון מאוד!!!
    חוק זה מאוד יקשה על הפלסטינים לשקר ולהפיץ פייק ניוז…
    פאליווד תהיה בבעיה קיומית גדולה מאוד.
    ממש מסכנים השקרנים החולניים האלה…

אירועים קרובים