האם חוק הדיוור הדיגיטלי למשרדי הממשלה יפגע בפרטיות?

החוק, שמחייב את האזרחים לעדכן את הטלפון והמייל שלהם במרשם האוכלוסין ואת המדינה לתקשר אתם דיגיטלית, מעורר דאגות בנוגע לפרטיות ● דאגה נוספת: מה עם המבוגרים, שבחלקם לא מחוברים לטכנולוגיה? ● הכנסת דנה בכך

ההגנה על הפרטיות קצת נדחקה בשטף החדשות מהמלחמה, וההצעה לתיקון החוק נותנת לה מקום.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה), החלה היום (ג') לדון בחוק הדיוור הדיגיטלי, שיחייב את משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים לתקשר עם האזרחים באמצעות המייל ומסרים מיידיים. החוק אושר על ידי הממשלה ב-2018, אולם בהעדר תקציב מדינה וממשלה מכהנת, הדיון לקראת הגשתו לאישור בקריאות שנייה ושלישית בכנסת החל רק כעת.

לחוק יש שני רכיבים: האחד הוא חיוב האזרחים לעדכן במרשם האוכלוסין את כתובת המייל ומספר הטלפון הנייד שלהם, כדי שהמשרדים והגופים הציבוריים יוכלו לתקשר אתם באמצעים אלה, והשני הוא, כאמור, חיוב המשרדים והגופים לעשות זאת.

בדיון צוין כי המעבר לדיוור דיגיטלי יניב חיסכון של חצי מיליארד שקלים בשליחת דברי דואר מודפסים, שחלקם בכלל לא מגיעים ליעדם, כי האזרחים לא מעדכנים את כתובתם במרשם האוכלוסין. אולם, לצד זה, ח"כים העלו חשש לפגיעה בפרטיות, בעקבות החובה הקבועה בחוק למסור למדינה את כתובות המייל ומספרי הטלפון.

"דרושה הקפדה על הגבול הדק שבין קבלת המידע לשמירת הפרטיות"

ח"כ קריב אמר כי "יש לחוק חשיבות בהיבט של שקיפות מול הציבור, והוועדה תעסוק בכך לא מעט, כאשר דרושה הקפדה על הגבול הדק שבין הדרישה לקבלת מידע לבין שמירה על הפרטיות – ואנחנו נשמור עליה".

עוד הוא אמר ש-"אנחנו, כמחוקקים, צריכים להתגייס למאמץ, שבעיקרו מצוי בזירת העשייה הממשלתית, לקדם את התשתיות הדיגיטליות במדינת ישראל. קיימים פערים בתחום וממגוון רחב של טעמים כלכליים חברתיים וסביבתיים יש חשיבות לבניית תשתית שתעצים את היכולות הללו. באותה הנשימה, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומשפיעה יותר ויותר על חיינו, נדרשת תשומת הלב שלנו לערכים מוגנים ולזכויות יסוד, ותפקידנו הוא למצוא את האיזונים העדינים, שיותירו את המהלך משמעותי אך מידתי".

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היום (ג').

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היום (ג'). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"יש להחריג את המבוגרים מהחוק"

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי הרכב האוכלוסייה בישראל שונה מאשר במדינות אחרות וש-"כל הנושא של 'חובה והסכמה' (למסירת הפרטים למדינה – י"ק) נמצא בחוק זה בערבוביה, ואין בהירות על כך". עוד הוא ציין שהחוק לא נותן מענה לאוכלוסייה המבוגרת, שלא תמיד מחוברת לאמצעים דיגיטליים. לדברי ח"כ מקלב, "יש להחריג אותם מהחוק".

ח"כ גבי לסקי (מרצ) התריעה על כך ש-"יש בחוק בעיה בהגנה על המידע, שעלול ליפול לידיהם של מי שגונבים מידע ממאגרי הממשלה. היו מקרים רבים של פריצה למאגרי מידע ממשלתיים, וחשיפת נתונים כמו דואר אלקטרוני וטלפון עלולה להיות בעייתית". גם היא סבורה שיש לתת את הדעת לנושא האוכלוסייה המבוגרת, שבחלקה לא בקיאה בתחום הטכנולוגי.

דעה דומה הביע ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שאמר כי "יש אוכלוסיות שלא מודעות למעבר לדיוור דיגיטלי, ולא ברור האם יושת קנס על מי שלא יעדכן את הפרטים שלו". על כך השיב ח"כ קריב כי "ההסכמה היא סוגייה מרכזית כאן. יש סביב זה כמה שלבים: חובה למסור את פרטי המען הדיגיטלי, לאחר מכן לבדוק את היכולת (של האזרח – י"ק) להגיב לפניית הממשלה ואת העובדה שאם האזרח מגיב, פרטיו נרשמים במרשם האוכלוסין, ואז עומדת האפשרות של יציאה מההסדר של הדיוור הדיגיטלי. יש אפשרות לפרוש ממנו בכל רגע".

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים