מיטב דש הטמיעה מערכת של סאס למלחמה בהלבנת הון

בית ההשקעות מיטב דש השלים באחרונה פרויקט טכנולוגי שבו יושמה מערכת של סאס, כדי לעמוד בתקנות של ארגון FATF, שאמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון. הפרויקט נמשך כשנתיים, בוצע בשלבים והיקפו הכולל לא נמסר על ידי החברות, אולם גורמים בשוק מעריכים אותו במאות אלפי דולרים.

הלבנת הון מבוצעת מסיבות רבות, בהן למטרות מימון טרור. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה ב-5%-3% מהתוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך בסך של בין 20 ל-50 מיליארד שקלים בשנה. הרשות להבנת הון מנסה להילחם בתופעה באמצעים שונים – בהצלחה גדולה יותר או פחות.

הפרויקט שבוצע במיטב דש מוכוון לדרישות הפרטניות של FATF בצווי איסור הלבנת הון ובניטור פעולות פיננסיות חשודות בקרב הלקוחות באופן שוטף, תוך זיהוי אנומליות ותחקורן. הוא מהווה המשך להשקעות של מיטב דש בתחום, במטרה לענות גם על הרגולציה הישראלית בתחום. בית ההשקעות, כמו גופים פיננסיים אחרים, השקיע משאבים רבים בהטמעת טכנולוגיות חכמות מתחום הבינה המלאכותית והביג דטה, המבוססות על מודלים של חוקים.

הפתרון של סאס – SAS Anti Money Laundering, בשמו המלא – מאפשר לזהות הלבנת הון על בסיס מודלים חכמים, איתור דפוסי התנהגות חריגים, אנומליות מבוססות מודלים וסגמנטים (פילוח אוכלוסייה) מבוססי התנהגות. בכך, אומרים במיטב דש, תוסיף המערכת נדבך חשוב לאיתור ואף למניעת הלבנת הון.

בבית השקעות אומרים כי המערכת מייעלת את תהליך העבודה בו ושינתה את תפיסת העבודה מתוכניות בקרה המבוססות על לוחות זמנים, דו"חות שוטפים ותחקור רטרואקטיבי. סביבת הבקרה של הפתרון מבוססת על ניטור שוטף והרצה של תרחישים על כלל מאגרי הנתונים בחברה.

רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס. צילום: אלכס פיודורוב

רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס, נציגת סאס בישראל, ציינה ש-"סיפקנו למיטב דש טכנולוגיה שמוטמעת בעשרות אלפי גופים פיננסיים. כנהוג בסאס, גם הפרויקט הנוכחי פותח באופן גמיש, שמוכוון לתכתיבים הרגולטוריים של FATF, ואנחנו משוכנעים שהמערכת תסייע למיטב דש במילוי חובותיה בהיבטים של מאבק בהלבנת הון ומימון טרור".

לדברי חגי אורן, סמנכ"ל אכיפה וניהול סיכונים במיטב דש, "השינוי בתפיסה והמעבר להרצת בקרה על כל הנתונים בתרחישים קבועים באופן רציף מאפשר לנו, כחברה, לתחקר את המקרים באופן יעיל ומתמשך, וכן לקבל תמונת מצב ניהולית בנוגע ליעילות התחקור והתפוקות של הגורם המתחקר – באופן נגיש, מתועד וניתן לאחזור. אימוץ המערכת מאפשר לנו לעבור מעולם של בקרות מבוססות תוכנית עבודה לעולם של ניטור תרחישים שוטפים – מה שצפוי לסייע לחברה להתמודד באופן יעיל יותר עם הגידול בכמויות הנתונים ועם הדרישות הרגולטוריות הניצבות בפנינו".