פסיקה תקדימית בארה"ב: נהגים של אובר וליפט הם עובדים מן המניין

שופט בית משפט גבוה בקליפורניה קבע ש"הצעה 22" - שהחריגה את חברות כלכלת הגיג מהחוק המקומי (המהווה השראה לכלל ארה"ב) - היא לא חוקתית ● הקביעה ניתנת לערעור ואובר כבר הודיעה שכך תעשה

יחויבו לאמץ יחסי עובד-מעביד עם נהגיהן? אובר וליפט. צילום: BigStock

ביום ו' האחרון ספגו ענקיות שיתופי הנסיעה אובר וליפט מכה קשה, כששופט בית משפט גבוה בקליפורניה, ארה"ב, קבע כי עליהן להתייחס לנהגיהן כאל עובדים מן המניין. הפסיקה חלה לא רק על חברות אלו, אלא על כלל החברות הפועלות במתכונת כלכלת הגיג (Gig economy שפירושה 'כלכלת החלטורה').

הכל החל כש"הצעה 22" (Prop. 22) שהתקבלה בקליפורניה, ארה"ב, פטרה והחריגה חברות הפועלות במתכונת כלכלת הגיג, כמו ליפט, אובר ודור-דאש למשל (המספקת בכלל שירותי משלוחים) מחוק שנכנס לתוקפו במדינה בינואר 2020, המכונה Assembly Bill 5 – AB5.

החוק המקורי חייב את חברות שיתופי הנסיעות להתייחס לנהגיהן כאל עובדים מן המניין, ולא כלעובדי קבלן, כפי שנהגו. החקיקה, כאמור, חייבה כבר מאז ינואר אשתקד את המעסיקים בקליפורניה להחיל על עובדי קבלן בענפים רבים סיווג של שכירים, ולתת להם כמתבקש את ההטבות הנדרשות בהתאם, כמו גמול בעבור שעות נוספות, שירותי בריאות, חופשת מחלה בתשלום, ביטוח אבטלה ופיצויים.

הצעה 22 גרסה כי חברות הגיג, שפועלות במתכונת שונה מכלל המשק וממה שהיה נהוג עד לפני כעשור, לא יכללו תחת הקביעה של AB5, ואולם כעת הגיעה הפסיקה החדשה שהחרגה זו אינה חוקתית, ואותה קבע פרנק רוש, שופט בית המשפט הגבוה שבמחוז אלמדה.

"איסור על חקיקה המתירה התמקדות קיבוצית של נהגים מבוססי אפליקציות אינו מקדם את הזכות לעבוד כקבלן עצמאי, ואינו מגן על גמישות העבודה, ואינו מספק תקני בטיחות ושכר עבודה מינימליים לאותם עובדים", כתב רוש בפסיקתו. "זה נראה כנועד רק להגן על האינטרס הכלכלי של חברות הרשת לכך שיש להם כוח עבודה מפולג וחסר איגודים, שאינו מטרה מוצהרת של החקיקה".

דרך העסקת חדשה אבל בעייתית? כלכלת הגיג. צילום אילוסטרציה: BigStock

דרך העסקת חדשה אבל בעייתית? כלכלת הגיג. צילום אילוסטרציה: BigStock

החברות הריצו בכל הכוח את התיקון לחוק כדי להציל את עורן

לובי של חברות המעסיקות נהגים או שליחים באמצעות אפליקציות – ביניהן ליפט ואובר, דור-דאש ואינסטקארט הוא שהעלה במקור את הצעה 22, הקובעת שבמקום הציות ל-AB5, החברות ישמרו על עובדים המסווגים כקבלנים, ועם זאת יציעו להם הטבות צרות יותר, כולל תשלום של 120% לפחות משכר המינימום, שירותי בריאות מסובסדים וביטוח תאונות. עוד נכללה בה הצעה שהההטבות יהיו קשורות ל"זמן ההיקשרות" של הנהגים בהשלמת מסלולי נסיעה, לא כולל זמן המתנה באפליקציות בין הנסיעות. צעדים נוספים שכלולים בהצעה היו גם שינויים בבטיחות הצרכנים, עניין שגם הוא עלה בהרחבה כנגד שיטת ההעסקה של החברות – כמו בדיקות רקע נוספות לנהגים ואפס סובלנות לשימוש בסמים או באלכוהול מצד הנהגים. הצעה 22 עברה כ-ballot בנובמבר 2020 במסגרת הבחירות הכלליות, במהלכן אושרה על ידי ציבור המצביעים הרחב.

אובר, ליפט ושירותים אחרים כדוגמתן השקיעו כ-200 מיליון דולר בלובינג להחרגה הזו – הסכום הגדול ביותר שהושקע אי פעם בארה"ב במאמץ להעביר תיקון לחוק קיים. הן עשו זאת מכיון שאם יאלצו להעסיק את נהגיהן כעובדים מהשורה הדבר יעלה להן הרבה יותר, ואף עלול לחבל כליל במודל העסקי שעל פיו הן פועלות.

כעת, בתגובה לפסיקה אובר מסרה כי הוא מתכוון לערער עליה, ​ולפתוח במאבק שעלול להסתיים בבית המשפט העליון של קליפורניה. "פסק דין זה מתעלם מרצונו של הרוב המכריע של המצביעים בקליפורניה ומתנגד הן להיגיון והן לחוק", הבהירה החברה את הסיבות לערעורה הקרב ובא. נוח אדוארדסן,  דובר החברה, המשיך ואמר כי: "אתם לא צריכים לקבל את המילה שלנו על זה: היועץ המשפטי לממשלה בקליפורניה הגן בחריפות על חוקתיות הצעה 22 בתיק הזה ממש". לדבריו, קביעתה של הצעה 22 תשאר בתוקפה עד לערעור.

כמה מהקבוצות שתמכו בעובדי הקבלן בקליפורניה הביעו בסוף השבוע אופטימיות זהירה בנוגע לפסיקה, בעוד שאחרים התומכים ביוזמה טענו כי ההחלטת השופט רוש הייתה טעות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים