"הקורונה גרמה לקשיים בהיי-טק – אך גם האיצה תהליכים"

בכירים בהיי-טק סיכמו את שנת הקורונה ברב שיח השנתי של אנשים ומחשבים, וחזו מה צפוי לקרות בשנה הבאה

איש השנה 2020 של בכירים בהיי-טק. מקור: BigStock

2020 הייתה שנה שהעולם יעדיף לשכוח, בגלל הקורונה – זה קונצנזוס, אולי הדבר היחיד שעליו יכולות להסכים כל המדינות. אלא שלצד המכה הכלכלית שחוו ענפים אחדים, היו תעשיות שבהן גם נוצרו בעקבות המשבר הזדמנויות חדשות. תעשיית ההיי-טק היא אחת מהן. תהליכים כמו טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומטיזציה תפסו תאוצה, הרבה מזה בגלל הצורך לעבור לעבודה בעיקר מהבית. שלא לדבר על ענפי הגיימינג, האי-קומרס ואחרים, שחגגו.

כמדי שנה, קבוצת אנשים ומחשבים קיימה באחרונה רב שיח בהשתתפות אנשי היי-טק מובילים, שבו עלו על השולחן ההתפתחויות שידע הענף בשנה החולפת והתחזיות לגבי זו הקרובה – 2021. מנחי הרב שיח היו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, והחתום מטה, והשתתפו בו שמוליק בר, מנכ"ל New Way; ללי דוד, מנהלת ושותפה ב-OurCrowd; אדי כץ, המנכ"ל והבעלים של גרופ 107; משה לסמן, מנכ"ל גלובל דטה סנטר; ועמיר פיסלויץ, מנכ"ל אינסנטיבס סולושנס.

משה לסמן, מנכ"ל גלובל דטה סנטר. צילום: ניב קנטור

משה לסמן, מנכ"ל גלובל דטה סנטר. צילום: ניב קנטור

"שנת 2020 הכניסה את המערכת הכלכלית של ישראל, ובתוכה את ענף ההיי-טק, לקשיים רבים, אך גם האיצה תהליכים, כמו הטרנספורמציה הדיגיטלית. מי שהיה בעיצומה של הטרנספורמציה לפני המשבר מצליח לצלוח אותו ביתר קלות, ומי שלא – מתקשה", אמר לסמן.

"עוד דבר שבלט השנה הוא שהקורונה שכנעה כמעט את כל האקו-סיסטם של ההיי-טק שעבודה מהבית היא אפשרית וגם רצויה", ציין. "העבודה מהבית לא התחילה עם הקורונה, אבל היא התעצמה אתה. אם בעבר היו מי שעיקמו את האף כשעובדים ביקשו לעבוד מהבית, המגפה הפסיקה את זה. זאת ועוד, וזה לא פחות חשוב, בענפים כלכליים אחרים, שבעבר לא חלמו לאפשר לעובדיהם לעבוד מרחוק, מנהלים שינו את דעתם, וכיום אפילו ארגונים סופר שמרניים כמו בנקים וחברות ביטוח מאפשרים לעובדיהם לעשות זאת. היו עסקאות שבוצעו מבלי שהצדדים נפגשו פיזית – הכול קרה בדיגיטל. כל זה מעודד פיתוח טכנולוגיות מתאימות, צ'יפים, אלגוריתמים… כולם כדי לקדם את העבודה מרחוק".

ללי דוד, מנהלת ושותפה ב-OurCrowd. צילום: יח"צ

ללי דוד, מנהלת ושותפה ב-OurCrowd. צילום: יח"צ

דוד התייחסה לגיוסים של הסטארט-אפים הישראליים בשנת הקורונה. היא אמרה כי אולי בניגוד למצופה, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הם עלו ועמדו על תשעה מיליארד דולר, לעומת 7.5 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2019. "אלא שיש שוני", ציינה. "התקופה הבעייתית מקטינה את נכונותם של משקיעים לקחת סיכונים, וזה אומר שהגיוסים לחברות סטארט-אפ בשלבי פיתוח ראשונים – נמוכים. החברות האלה מתקשות לגייס כסף, גם אם הן בתחום הבריאות הדיגיטלית".

אדי כץ, המנכ"ל והבעלים של גרופ 107. צילום: גיא ירוסלבסקי

אדי כץ, המנכ"ל והבעלים של גרופ 107. צילום: גיא ירוסלבסקי

כץ ציין ש-"יש הזדמנויות רבות גם בתחומי הפינטק ואבטחת המידע. יש כר נרחב לדיגיטליזציה בתחום הפיננסי, בכלל זה בבורסות, ועליית הענן והעבודה מרחוק מחייבת פתרונות אבטחה חדשים ומשוכללים יותר".

כמו מומחים אחרים, הוא העריך שהעבודה מהבית לא תיעלם עם היעלמות הקורונה. "מספר האנשים שיעבדו מהבית יקטן אך לא ייעלם, כי החברות למדו את היתרונות לעסק של שליחת עובדים לעבוד מהבית", אמר.

שמוליק בר, מנכ"ל New Way. צילום: אלה פאוסט

שמוליק בר, מנכ"ל New Way. צילום: אלה פאוסט

בר הרחיב על התפתחות תחום הענן השנה. הוא אמר כי "הענן חולל מהפכה של ממש, וזו הואצה ב-2020, הרבה בזכות המעבר להתנהלות מרחוק". "המעבר לענן קורה בכל העולם, אך מבחינה תרבותית יש שוני ממקום למקום", הוסיף בר. "במדינה גדולה כמו ארצות הברית, קשר מרחוק נהוג יותר, בגלל המרחקים, אבל זה לא המצב במדינות קטנות כמו ישראל. מה שמפריד בין המנהלים במת"ם בחיפה ובקריית עתידים או רמת החייל בצפון תל אביב הוא נסיעה של שעה בלבד".

מתשובות על השאלה הכללית לסיכום 2020, עבר הדיון לשאלות פרטניות לכל אחד מהמשתתפים.

מה מקום מימון ההמונים בתקופה זו?
ללי דוד: "צורת מימון זו טובה בכל פרק זמן, אבל היא טובה במיוחד בתקופה זו, שכן יזמים זקוקים למימון באמצעים לא שגרתיים, ומימון ההמונים מספק למשקיעים קטנים הזדמנויות השקעה שספק אם היו להם אותן בתנאים אחרים.

אני רוצה לציין שצורת מימון זו לא הייתה מתאפשרת ללא הטכנולוגיה, שמשתכללת כל הזמן ומאפשרת לשלב פעילויות נוספות".

מה הקורונה עשתה לממשק שבין המשקיעים הארגוניים הגדולים לסטארט-אפים, שמחפשים כסף?
אדי כץ: "הממשק הזה לא נפגע, אם כי חלו שינויים בתחומים שהחברות הגדולות רוצות להשקיע בהם. תחום הפינטק ממשיך לגדול, כי חברות פיננסיות כמו בנקים וחברות ביטוח מחפשות טכנולוגיות שיכולות לקדם את פעילותן. יש לציין שבהרבה מקרים, חברות כאלה משקיעות לא לעצם ההשקעה, אלא כדי לשלוט בחברות שמקבלות את הכסף".

עמיר פיסלויץ, מנכ"ל ומייסד אינסנטיבס סולושנס. צילום: יניב איתן

עמיר פיסלויץ, מנכ"ל ומייסד אינסנטיבס סולושנס. צילום: יניב איתן

בעקבות המעבר לעבודה מהבית – איך אפשר למדוד ולתגמל עובדים מרחוק?
עמיר פיסלויץ: "כל היחס למדידה ולתגמול עובדים צריך להשתנות. אם עד עכשיו, בחלק מהמקרים, מדידת ביצועים ותגמול עליהם היו סובייקטיביים, נתונים להחלטה של המנהל, אני סבור שבחינת העובדים צריכה להתבסס על הציפיות של העובדים עצמם – מה העובד חושב שרוצים ממנו ומה הוא מצפה לקבל כתגמול. בדרך זו ניתן להגיע לשיטת תגמול שתהיה מקובלת על העובדים ותשפר את ביצועיהם".

מה יהיה בהמשך?

לסיום נשאלו חברי הפאנל מה הם חוזים שיהיה ב-2021. להלן התשובות:

בר: "ענן, ענן ועוד ענן. פעילויות הענן יתרבו בצורה אקספוננציאלית, ומכרז נימבוס של הממשלה, למעבר של המשרדים לענן, יאיץ את התהליכים הללו".

לסמן: "נכון שפעילות הענן תגדל, אבל לא כולם רוצים או יכולים לעבוד כך. בשנה הקרובה נראה הרבה ענן, אבל לא רק".

דוד: "גיוסי הכסף ימשיכו לעלות, כי יש כסף בשוק והמשקיעים מחפשים איפה לשים אותו. עם זאת, גם ב-2021, לסטארט-אפים בשלבים ראשוניים ימשיך להיות קשה לגייס כסף".

פיסלויץ: "תהליכי הדיגיטליזציה יימשכו, שכן השוק הבין שקורונה או לא, הרמה הדיגיטלית של הארגונים תקבע אילו מהם יצליחו לצלוח את התקופה הקשה ויפרחו בהמשך, ואילו לא".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים