תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » בג"צ למדינה: מה מקור הסמכות לצנזור תכנים ברשת?
באיזו סמכות המדינה דורשת אותו? צנזור ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

בג"צ למדינה: מה מקור הסמכות לצנזור תכנים ברשת?

מדינת ישראל מדווחת על פרסומים לרשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק, ואלו מסירות אותם, לרוב ללא ידיעת המפרסם ● האם הדבר בכלל חוקי? בג"צ מבקש הבהרות

מאת 4 באוגוסט 2020, 14:15 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, הורה אתמול (ב') לפרקליטות המדינה להציג את "מקור הסמכות להפעלת מנגנון הדיווח לרשתות החברתיות, המוביל להסרת פרסומים בלא הליך משפטי", משמע – על פי איזה חוק היא מצנזרת תכנים ברשת.

ההנחיה ניתנה לאחר הדיון, שהתקיים בעתירה שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד "דיווחי יחידת הסייבר בפרקליטות אל רשתות חברתיות, כדי שיסירו פרסומי גולשים".

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, ועימה השופטים חנן מלצר ואלכס שטיין, קבעו כי "נדרשת המדינה להציג את מקור סמכותה לפעולות אלו – באמצעות 'מנגנון האכיפה האלטרנטיבית במסלול הוולונטרי'". על פי העותרים, "באמצעות מנגנון זה מתבצעת צנזורה של אלפי תכנים בלא כל הליך משפטי, ולרוב גם בלא ידיעת המפרסם. הפנייה אל ספקיות התוכן, ביניהן פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), מובילה להגבלת גישה אליהם, וכן להשעיית משתמשים ולעיתים אף להרחקתם".

"מעין הפרטה של הליך שיפוטי שמתבצעת במעמד צד אחד"

במהלך הדיון אמר עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה, כי "המדינה אינה מכחישה כי הפגיעה בזכויות יסוד נעשית בלא כל הסמכה חוקית. המדינה אינה חולקת על כך שיש כאן פגיעה בזכויות יסוד, בחופש הביטוי, בהליך הוגן, בעקרונות של השיטה המשפטית של הפרדת רשויות, ואינה מצביעה על מקור סמכות כלשהו, גם לא לפי הכללים שהם אומרים שהם פועלים מכוחם. הטענה מרחיקת הלכת של המדינה היא שכל הפעילות הזו של האכיפה האלטרנטיבית אינה מצדיקה הפעלת סמכות שלטונית. יחידת הסייבר בפרקליטות קמה על פרקליטיה, בודקת תכנים, מנתחת אותם, ופונה באופן יזום אל ספקיות התוכן, וכל זה – לא הפעלת סמכות שלטונית?"

עורכי הדין עמרי אפשטיין ושי כהן, שהשיבו בשם המדינה, אמרו כי "המדינה איננה מפעילה סמכות. היא מיידעת. זו פעולה שתכליתה יידוע – באותם מקרים שיש פגיעה באינטרסים חשובים. הרשתות החברתיות הן אלו שמבצעות את ההסרה על דעת עצמן".

עוד הורו שופטי בג"צ למדינה להוסיף להשלמת הטיעון סקירה השוואתית על הסדרים דומים במדינות אחרות בעולם, בהם גוף ממשלתי מדווח על פרסומים לרשתות חברתיות, תוך התייחסות להסמכה החוקית שעל בסיסה הם פועלים.

עו''ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה. צילום: מרכז עדאלה

עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה. צילום: מרכז עדאלה

עו"ד אגבריה אמר לאנשים ומחשבים כי "התמונה שעלתה בדיון ברורה: פרקליטות המדינה מצנזרת פרסומים באופן עקיף, היכן שלדבריה היא חושדת לכאורה בפלילים. זו מעין הפרטה של הליך שיפוטי שמתבצעת במעמד צד אחד, ואפילו בלא ידיעתו. החלטת בג"צ מאשרת למעשה כי יש כאן משהו בסיסי פגום, שכן אין רשות שלטונית כלשהי רשאית להשעות זכויות יסוד חוקתיות כמו חופש הביטוי, מבלי שהמחוקק נתן בידיו הסמכה מפורשת לכך, ומבלי שיש מנגנון בקרה שמפקח כי הפגיעה נעשתה באופן שקוף, מידתי וסביר. אין לצפות שהמדינה תוסיף להשלמת הטיעון הסמכה כזו, מהסיבה הפשוטה שהיא לא קיימת".

שופטי בג"צ קבעו למדינה את התאריך 14 בספטמבר למתן תשובה ולעותרים את 14 באוקטובר למענה לתשובת המדינה.

בג"צ למדינה: מה מקור הסמכות לצנזור תכנים ברשת? Reviewed by on . בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, הורה אתמול (ב') לפרקליטות המדינה להציג את "מקור הסמכות להפעלת מנגנון הדיווח לרשתות החברתיות, המוביל להסרת פרסומים בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, הורה אתמול (ב') לפרקליטות המדינה להציג את "מקור הסמכות להפעלת מנגנון הדיווח לרשתות החברתיות, המוביל להסרת פרסומים Rating: 0

הגיבו