דיוויד אנדרסון, מומחה בינלאומי לניהול: "ארגון שלא יטמיע שיטות פיתוח מתקדמות – לא ישרוד"

"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, אולם היא טרם הסתיימה", אמר אנדרסון ● לדבריו, "קיימים אתגרים עסקיים-תחרותיים - צמצום הבזבוז, שיפור זמני התגובה וקיצור זמני הגעה לשוק - לצד רצון לממש את הגישות החדשניות בארגון" ● הוא הציג את תקן CMMI, שלדבריו הוא מודל להערכת היכולת והבגרות של תהליכים בארגונים העוסקים בפיתוח מערכות

"השוק כיום תחרותי יותר מתמיד, ובנוסף, המצב הכלכלי משפיע על יכולתם של ארגונים להתמודד. הדרך היחידה לשרוד בג'ונגל הזה היא בהטמעת שיטות ניהול ופיתוח מתקדמות, שיביאו לשיפור התפוקה, לקיצור זמני ההגעה לשוק ולייעול בכלל", כך אמר דיוויד אנדרסון, יועץ ניהול בינלאומי בכיר.

אנדרסון, אחד המומחים המובילים בעולם בתחום Lean Software Development ומי שפיתח את שיטות ה-FDD וה-MSF, היה דובר המפתח בכנס Agile Israel 2010. הכנס, שנערך היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הופק על ידי אנשים ומחשבים יחד עם AgileSparks – האחראית על התכנים וההרצאות – והשתתפו בו מאות אנשי פיתוח. הוא התקיים תחת הכותרת "Scrum, Lean, and beyond – סקראם, לין ומה שמעבר".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

אנדרסון הסביר, כי לין היא תפיסה ניהולית, שהחלה בעולם התעשייתי וזלגה משם לעולמות אחרים, ביניהם עולם ניהול התוכנה. לדבריו, "כל מתודולוגיה של ניהול פרויקטים מציעה לשפר את הביצועים ולקצר לוחות זמנים, לייעל תהליכים ולחסוך במשאבים. אולם, בסופו של דבר, ההיבטים השונים הללו צריכים להיות מדידים, על מנת שניתן יהיה לשקלל אותם ולבחון את התועלות השונות".

הוא הגדיר את המושג "בשלות ארגונית" באמצעות דוגמה מתחום ביטוחי החובה לכלי רכב. אנדרסן אמר, כי נער בן 18 משלם יותר ביטוח חובה לכלי הרכב שבו נוהג לעומת נהגת בת 55. זאת, כיוון שיכולתו להעריך סיכונים ולהגיע להחלטות טובות יותר נמוכה מאשר זו של האישה המבוגרת. מנגד, סייג אנדרסון, הצעיר יכול לגייס לתהליך קבלת ההחלטות שלו ערכים מוספים כגון אנרגיה, חשיבה רעננה והתלהבות. לכן, הסביר, "בשלות ארגונית היא ניהול סיכונים משוקלל באופן מיטבי".

אנדרסון הציג את תקן CMMI, שלדבריו הוא מודל להערכת היכולת והבגרות של תהליכים בארגונים העוסקים בפיתוח מערכות. הוא ציין, כי מודל זה הוא אוסף של Best Practices, המאתר את המאפיינים של תהליכים אפקטיביים. המודל כולל 22 תהליכים, המצויים בארבעה עולמות: ניהול פרויקטים, הנדסה, ניהול תהליכים ותהליכים תומכים. מטרת ה-CMMI, אמר אנדרסון, היא לשלב בין יכולות ניתוח וחיזוי של תהליכים ותהליכי משנה, במטרה להביא לשיפור מתמיד, תוך כדי תנועה, ולהגיע ליעד הסופי. "בגרות ובשלות של תהליכים עסקיים היא קבלת החלטות טובה יותר, מבוססת על מידע מנותח ומאופיין, המביאה למימוש היעד הארגוני", ציין. המטרה, לדבריו, היא לשלב בין יעדי העסק ומטרות הניהול. כך, ניתן להגיע ליכולות ניבוי וחיזוי בצורה מדויקת יותר, עם קיצור זמן ההגעה לשוק של המוצרים, בקרה טובה והדוקה יותר על ההוצאות הארגוניות, קבלת נראות של התהליכים הארגוניים ויצירת תהליכים עסקיים מבוססי מדדים, הנעשים בצורה אובייקטיבית ולא לפי גחמות של מנהל זה או אחר. הוא הוסיף, כי מעל כל היעדים הללו קיים יעד העל – מניעת והעלמת בזבוז לצורותיו של משאבים שונים – כוח אדם, כסף וזמן.

"ארגונים שונים מאמצים גישות פיתוח חדשניות"

אנדרסון פירט את התחומים שבהם המודל מטפל: תכנון פרויקטים, מדידה וניתוח, אימות, תקפות, ניטור, בקרה, הגדרת תהליכים, דרישות פיתוח, דרישות ניהול, דרישות תצורה, שילוב המוצר והפתרון הטכנולוגי. הוא אמר, כי מודל ותקן CMMI רלוונטי כיום יותר מתמיד, ומספק את היעדים הניהוליים שעומדים בבסיסו. לדבריו, הצורך בהטמעת תהליכי פיתוח חדשניים דוגמת אג'יל, לין וסרקאם גדל בשנתיים האחרונות בגלל המשבר הכלכלי, שכן יש בידי הארגונים פחות משאבים כספיים.

"במהלך השנים האחרונות, ארגונים רבים במגזרים שונים – ייצור, שירותים וממשלה – בחרו לאמץ גישות פיתוח חדשניות, ביניהן לין", אמר. "הסיבה לכך היא שהם הפנימו והשכילו להבין את התועלות הגלומות בהן, בהיבטי הפיתוח והזמן. חברות אימצו לין וסקראם כדרכים לניהול הפרויקטים בחברה. כיום, חברה שטרם אימצה גישת ניהול חדשנית מצויה במצב קריטי לעומת חברות שאימצו אחת כזו". אנדרסון המליץ "לכל ארגון לשקול מעבר שכזה, ולעשות זאת במהירות, כי אין זמן יותר מתאים להתייעלות מאשר עכשיו". לדבריו, "הגישות הללו מתפשטות במהירות ופועלות כבר במדינות רבות. יותר ויותר ארגונים משתמשים במתודולוגיות אלה, על מנת להימנע מגלישה בלוחות הזמנים ולא לרדת באיכות המוצרים המסופקים. אני שמח לראות שגם בישראל החלו להפנים זאת".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה", סיכם אנדרסון, "אולם היא טרם הסתיימה. קיימים אתגרים עסקיים-תחרותיים – צמצום הבזבוז, שיפור זמני התגובה וקיצור זמני הגעה לשוק – לצד רצון לממש את הגישות החדשניות בארגון. על דרך השלילה, נבחין בשנים הקרובות בארגונים שלא יטמיעו שיטות ניהול ופיתוח אלה, כי הם לא יגיעו לשנת 2015".

דני (דנקו) קובץ', ממייסדי AgileSparks ומומחה CST, פתח את האירוע ואמר, כי "אגי'ל נמצא כבר במיינסטרים. אנחנו בפירוש מזהים האצה בקצב של חברות הרוצות להטמיע מתודולוגיות פיתוח וניהול חדשניות, על מנת לשפר תהליכים". לאחר מכן, התפצל הכנס לחמישה מסלולים מקצועיים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים